סקר שבוצע על ידי האוניברסיטה העברית ומבוסס על שאלונים שהופצו בקרב 1,200 גברים ונשים בישראל, העלה כי 70% מהם התאמנו בשבועות האחרונים, מאז החלה מגיפת הקורונה והוטלו סגר והגבלות אחרות - פחות ממה שהם רגילים. כ-55% מהם העלו יותר משני ק"ג במשקלם. העלייה הממוצעת בתקופה הזו עמדה על 1.2 ק"ג.
עוד בעניין דומה
עוד עלה מאותו סקר: 24% השתתפו בכל זאת בפעילות גופנית מודרכת באמצעות זום. 1,200 משתתפי הסקר נוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדרי כושר, באימון אישי או בפעילות ספורט מאורגנת אחרת בימי השגרה. 48% מהמשתתפים דיווחו שנאלצו להפחית משמעותית בפעילות הספורט שלהם. רק 15% ניצלו את הבידוד בבית כדי להתאמן יותר.
עם זאת, 45% דיווחו שלא עלו במשקל. מי שהקפיד על ארבעה אימוני כושר בשבוע לא עלה במשקל. מי שהתאמנו פעמיים בשבוע או פחות מזה – כן עלה במשקלו.
כאמור, הנתונים מבוססים על דיווח עצמי ולא על שקילה בידי מי שביצע את הסקר. ההערכה היא, כך דיווחה הבוקר מיטל יסעור בית-אור ב"ישראל היום" שאלה נתוני חסר והנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.
כ-60% ממשתתפי הסקר דיווחו שהשתמשו במדיה דיגיטלית לצורך האימון. 22% לא השתמשו. 21% ניסו להיעזר באימון באמצעים הדיגיטליים אך התייאשו ופרשו. 24% מהמתאמנים נעזרו כאמור באימוניהם באפליקציית זום, 16% בסרטונים בטלוויזיה או ברשת האינטרנט, 5% באפליקציית כושר ו-12% ניסו הכל.
עורכי הסקר גם ביקשו לבדוק את נכונות המתאמנים לחזור לפעילות. 90% ענו שיחזרו, 5% טרם החליטו ועוד 5% אמרו שהם מפחדים מהנגיף ולא מתכוונים לחזור, לעת עתה. אנשים עם מחלות רקע ובגיל מבוגר לא הביעו יותר חששות מאשר המתאמנים הצעירים.
הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, מנהל אגף קידום הבריאות ורפואת הספורט באוניברסיטה העברית בירושלים שערך את הסקר, בחן את הנתונים גם מהעולם. הוא נעזר בנתוני מצמידי הכושר של חברת "פיט ביט" המודדים צעדים. בספרד למשל, שבה היה סגר חמור, הפחית הציבור את מספר הצעדים היומי ב-38%. בצפון אמריקה, שם ההגבלות היו בהיקף מופחת, מספר הצעדים היומי היה נמוך ב-15% מהרגיל. בישראל ההגבלות גרמו להפחתה של 24% במספר הצעדים היומי בקרב משתמשי צמידי הכושר.
ד"ר דור-חיים צוטט בדיווח: "משמעות הירידה בפעילות הגופנית כתוצאה מהגבלות התנועה בגלל הקורונה עלולה להיות קטלנית יותר מהקורונה עצמה. יהיו מיליוני אנשים בעולם שבריאותם תיפגע. אנו עלולים לראות השמנה בקרב ילדים. מבוגרים יסבלו מהידרדרות, מנפילות, מאובדן מסת שריר, עד כדי נזק בלתי הפיך.
"יותר מ-40 מיליון אנשים בשנה נפטרים בעולם ממחלות לא מידבקות", הוסיף ד"ר דור-חיים. "מחקרים הראו שחוסר בפעילות גופנית מביא לעלייה של 30%-20% בקבוצת המחלות הללו. אלה מספרים גבוהים יותר מאשר הקורונה שממנה מתו בעולם עד כה מעל רבע מיליון בני אדם".
אתמול הפיץ איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הישראלית לרפואת ספורט בהסתדרות הרפואית אזהרה: "הירידה בפעילות הגופנית פוגעת בעמידות הפיזית והנפשית של פרטים רבים באוכלוסיה בפני תחלואה חריפה וכרונית ופוגעת בבריאות הציבור בישראל.
באיגוד ביקשו לדון עם משרד הבריאות על תכנית סדורה שתאפשר ותעודד פעילות גופנית במצב הקיים וגם בגלי קורונה נוספים, אם יהיו, בחלוקה לקבוצות סיכון לפי תפקוד ותחלואה כרונית.
"היעדר תכניות שכאלו לאוכלוסיות ספציפיות - קשישים וילדים, חולי סוכרת וחולי לב - מעמיד אותם בסיכון גבוה לתחלואה חריפה במגיפה הנוכחית, לתחלואה כרונית בהמשך חייהם ולהחמרה בתחלואה הכרונית הקיימת", ציינה באיגוד רופאי בריאות הציבור. "הגיעה העת לשפר ולהכווין פעילות גופנית בעידן הקורונה לאוכלוסיה הכללית ולקבוצות ספציפיות בה".