קורונה בישראל

הסוגיה שמעסיקה את המומחים: האם ישראל נכנסה לגל שני של קורונה?

פרופ' רוני גמזו: "אין גל שני – זה תיקון טכני למספר הנדבקים" | ד"ר עמית הופרט: "ישראל חזרה למקדם הדבקה גבוה" | פרופ' שוקי שמר: "אם הנדבקים היו מבוגרים, זה היה מדאיג יותר"

קורונה בישראל. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

האם ישראל נכנסה ל"גל שני" בהתפרצות הקורונה? סוגיה זאת נדונה באינטנסיביות רבה ביומיים האחרונים נוכח העלייה הרציפה שהסתמנה במספר הנדבקים שנמצאו חיוביים לנגיף. אלא שלא מעט רופאים ובכירים אחרים במערכת הבריאות שאינם עובדי משרד הבריאות מטילים ספק בהגדרה "גל שני".

אתמול הצביע ד"ר עמית הופרט ממכון גרטנר על כך שישראל חזרה למקדם הדבקה גבוה מ-1 ו"קיים חשש שמרגע שנגיע למקדם גבוה מ-2, הדרך לגידול מעריכי במספר הנדבקים קצרה מאוד". הוא קרא לנקיטת צעדים מיידיים כדי להפחית את המקדם.

פרופ' רוני גמזו, מנהל "איכילוב". "אירוע הקורונה קשה לניבוי". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, פרופ' רוני גמזו, בעבר הלא רחוק מנכ"ל משרד הבריאות שגם שימש יו"ר ועדת סל התרופות ב-2018, הגיב לעלייה בנתוני התחלואה בסדרת ציוצים בחשבון הטוויטר שלו שגם הופצו בפייסבוק. הוא הדגיש שאין מדובר בהתפרצות של גל שני וכתב: ''מספר הנדבקים איננו גל שני אלא תיקון טכני למספר נדבקים סביר במשק שפתוח כמעט כולו. יש להמשיך לעשות צעדים נוספים לחזרה לשגרה: לחדש את תנועת הרכבת, להחזיר את המשק לפעילות ולהציל את הכלכלה הישראלית".

עוד כתב פרופ' גמזו: "המושג גל שני ברמה מקצועית-אפידמיולוגית מכוון להתקדמות של תחלואה מעריכית. גידול מעריכי שכזה לא סביר באוכלוסיה שלנו, שעם כל השאננות שלה איננה יותר נאיבית בכל הקשור לקורונה.

"בהקשר זה יש לזכור שהמטרה היא השטחת העקומה, לא איפוסה והפחתת מספר החולים הבינוניים והקשים – וגם זה תוך איזון המחיר שהחברה צריכה לשלם. ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הבריאות נהגו באומץ בפתיחת המשק ועליהם לא לפחד ולהמשיך לעשות צעדים נוספים לחזרה לשגרה. אחת מהן והחשובה ביותר – ואני כותב זאת גם כמנכ"ל ארגון של 7,000 עובדים - היא לאפשר תחבורה סדירה במדינה ולפתוח כבר סופסוף את הרכבת, שהיא צינור חמצן לעשרות אלפי עובדים לשם הגעה למקום העבודה.

"אירוע הקורונה קשה לניבוי", ציין פרופ' גמזו, "אין מספיק מידע. מה שנראה נכון היום עלול להתהפך תוך יום ולא כדאי לנסות להתנבא, אבל עוד יותר קשה לעמוד מנגד בשוויון לב מול אפשרות של צעדי הגבלה חוזרים וקריסה נוספת של המשק.

"תחלואה של 100 ואפילו 200 חולים לא צריכה להבהיל ולא לעצור את הצעדים החשובים שיאפשרו להחזיר עובדים למעגל העבודה ולהציל את הכלכלה הישראלית. הציבור צריך להמשיך לשמור ובאדיקות ובאופן הדוק על כללי ההיגיינה, ריחוק חברתי/פיזי ועטיית מסיכה ולהבין שזה לא זמני. זאת התנהגות שתידרש מאיתנו לפחות עוד מספר חודשים".

"זה עדיין הגל הראשון"

דעה דומה הביעו גם סגן מנהל אסותא אשדוד, ד"ר הדר מרום, ויו"ר רשת אסותא, פרופ' שוקי שמר שצוטטו בכתבה של מעיין יפה-הופמן ב"ג'רוזלם פוסט". ד"ר מרום אמר: "ישראל איננה עוברת גל שני כיוון שהראשון מעולם לא הסתיים. שיעור ההדבקה איננו סיבה לאזעקה. זה עדיין הגל הראשון. עד עכשיו הישראלים היו בבית, מה שאפשר אחוז מינימלי של אוכלוסיה להידבק בנגיף. לאחר שהתחלנו לצאת והסגר רוכך, רואים שיש כבר אנשים רבים בקהילה שהם נשאי הנגיף. הם לא חולים, רק נשאים שיכולים להפיץ את הנגיף. שיעור החיוביים לנגיף מקרב נבדקים הוא סביב 1% ורבים מהם, בשיא הנוכחי, תלמידי בתי ספר".

עוד אמר ד"ר מרום: "מה שרואים עתה הוא שהאוכלוסיה בישראל עדיין מאוד רגישה לנגיף ויש צורך להקפיד על כך שלא תהיה נסיקה שעלולה להתפתח למשבר. משרד הבריאות צריך לעבור לפעולה יזומה, פרו-אקטיבית מהירה ונמרצת, להרחיב את החקירה האפידמיולוגית לגבי כל אדם שנמצא חיובי לנגיף שנדבק ולברר כל אלה שבאו עימו במגע, לדגום אותם ולבודד".

פרופסור שוקי שמר (צילום: vimeo)

פרופ' שוקי שמר, יו"ר "אסותא". "לא הופתעתי מהעלייה הנוכחית"

פרופ' שמר הוסיף: "לא הופתעתי מהעלייה הנוכחית. היא תואמת את מספר החיוביים שנמצאו בבדיקת הסריקה היומית. ככל שיבוצעו יותר בדיקות ליותר אנשים, ימצאו בהם יותר נשאים. עם זאת", הדגיש פרופ' שמר, "אם הנדבקים יהיו מבוגרים, זה מצב יותר מדאיג. צעירים הם ברובם הגדול רק נשאים ולא חולים. ייתכן שאם יהיו בקבוצה זאת באוכלוסיה יותר נשאים, יביא מצב זה לחסינות עדר, אלא שאנחנו עדיין רחוקים מחסינות עדר. אנחנו גם רחוקים מהמצב שמערכת הבריאות לא תוכל לספק טיפול נדרש לאנשים שיזדקקו לו".

במאמר שפרסם הבוקר עמוס הראל ב"הארץ" הודגש שלישראל אין עדיין מנגנון יעיל לאיתור חולים כאשר מומחים חלוקים בדבר קצב ההדבקה הנוכחי. במאמר זה צוטט פרופ' רן בליצר מ"הכללית", שהסביר: "עדיין מוקדם לקבוע אם התחלואה עומדת לגדול שוב באופן מעריכי משום שהתחלואה המזוהה כעת מבטאת מה שהתחולל לפני כשבועיים. המספרים, להבנתי, כלל לא משקפים קטסטרופה".

פרופסור רן בליצר

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר. "המספרים לא משקפים קטסטרופה"

אחת הסיבות לגידול במספר המאובחנים החיוביים היא העלייה הניכרת בהיקף הבדיקות היומי עקב שינוי במדיניות שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין. ככל שמערכת הבריאות תבדוק יותר, כך יתגלו חיוביים רבים יותר, אבל רבים מהם יהיו צעירים שאינם מראים כלל תסמינים של מחלה קשה. לפי שעה העלייה איננה מתורגמת לעליה משמעותית במספר החולים במצב קשה, במונשמים ואפילו לא במאושפזים בבתי החולים.

עם זאת, ניתוח נתונים הראה שפתיחת הלימודים בכיתות הגבוהות באמצע מאי זירזה את העלייה בנתוני התחלואה לצד ההתרופפות בשמירה על ההנחיות. עקב אכילס בהתנהלות משרד הבריאות הוא עדיין האיטיות והאפקטיביות המוגבלת של מנגנון איתור שרשרת ההדבקה, מחקר אפידמיולוגי מסורבל. גם הגדלת כמות הבדיקות יצרה עומס כבד על המעבדות, יש עדיין עיכובים ניכרים בקבלת תוצאות בדיקות הדיגום, מה שמאט עוד יותר את איתור אלה שבאו במגע עם כל נדבק מזוהה.

נושאים קשורים:  פרופ' רוני גמזו,  פרופ' שוקי שמר,  נגיף הקורונה,  קורונה,  חדשות,  פרופ' רן בליצר,  בדיקת קורונה
תגובות