קורונה בישראל

ניתוח נתונים על חולי קורונה קשים בישראל: 89% סבלו ממחלת רקע

שני גורמי הסיכון העיקריים של חולי קורונה שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ ב-13 מרכזים רפואיים בגל הראשון בישראל היו השמנה ויתר לחץ דם

צוות רפואי במחלקת קורונה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

שני גורמי הסיכון העיקריים של חולי קורונה שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ ב-13 מרכזים רפואיים בגל הראשון בישראל היו השמנה ויתר לחץ דם. ל־89% מהמאושפזים - 139 מתוך 156 - היתה מחלת רקע אחת לפחות. דו"ח בנושא הזה פורסם לפי עשרה ימים ב-Journal of Clinical Medicine.

המחבר הראשון של הדו"ח, בצוות שכלל 29 חוקרים ורופאים, הוא מורן עמית, כיום במחלקה לכירורגיית ראש-צוואר במרכז אנדרסון בטקסס. הנתונים נאספו על ידי חיל הרפואה בצה"ל.

בדו"ח נותחו נתוניהם של 156 חולים שאושפזו בין 5 במארס ל־27 באפריל. כולם היו עם מצוקה נשימתית חריפה, אצל חלקם מהם התפתחו אלח דם והיו שנפטרו מקריסת מערכות.

מהנתונים עלו הפרטים הבאים כפי שהם מוצגים בדו"ח:  70% מחולי הקורונה במצב קשה-קריטי סבלו מעודף משקל או מהשמנה, 29% סבלו מהשמנת יתר חולנית, 54% סבלו מיתר לחץ דם, 40% מסוכרת ו־21% ממחלות לב, 8% סבלו מ-COPD, ממחלת סרטן פעילה סבלו 5%. 91% לא עישנו מעולם, שניים (1.3%) מעשנים בהווה והשאר הפסיקו לפני שנה או יותר.

69% מהמאושפזים היו גברים (108 מקרב 156 מאושפזים),  48 נשים (31%). 66% (100) נזקקו להנשמה פולשנית. מספר ימי האשפוז הממוצע בטיפול נמרץ עמד (נכון ל-8 במאי) על עשרה, שיעור התמותה - 56%.

מחלות הרקע הגדילו את הסיכון לאשפוז, אך לא לתמותה: "גיל מבוגר, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ (15 יום ויותר) ונוכחות של זיהום בדם העלו סיכון לתמותה. לא נמצא קשר בין מחלות הרקע כגורם סיכון יחיד לתמותה", נכתב בדו"ח.

ד"ר גיל צ'רנין, יו"ר האיגוד לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ב"קפלן", שהתייחס לממצאי המחקר אמר ל"ישראל היום": "הממצאים לא מפתיעים. רואים נתונים דומים במחקרים נוספים בעולם. השאלה היא אם השכיחות של יתר לחץ הדם היא נסיבתית ונובעת מכך שעם העלייה בגיל 70%-60% מהאוכלוסיה סובלים מיתר לחץ דם, או האם יתר לחץ דם הוא גורם סיכון בפני עצמו. לכך אין עדיין תשובה ברורה. יודעים שזה גורם סיכון לאירועים מוחיים ולבביים ולאי ספיקת כליות.  בתחילת התפרצות הקורונה עלה החשש שתרופות ליתר לחץ דם עלולות להעלות סיכון לקורונה, אך כמה מחקרים הראו שאין חשש כזה".

נושאים קשורים:  ד"ר גיל צ'רנין,  קורונה,  יתר לחץ דם,  השמנה,  מחלות רקע,  חדשות,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
27.07.2020, 22:10

אומרים " דרישה להעדיף" ולא" לתעדף."
מילה שהןכנסה לשיח היומי עי התיקשורת שלנו שהיא האויב האמיתי של העם היום. התיקשורת
מעודדת דיזאינפורמציה, חפיפניקיות, וכעת גם זורעת את השימוש במילה זו שעל פי האקדמיה ללשון העיברית אין מקום וסיבה להשתמש בה.
די להמציא עיברית חדשה. אומרים: להעדיף.

הברומטר שיצר פרופ' גמזו מצוין ומורכב מאנשים מאד איכותיים
אולם לצערי לא מיוצגים בו רופאים פנימיים שנמצאים בחזית הראשונה של הטיפול בחולים גם בקורונה ויש בין הרופאים הפנימיים גם אנשים שיכולים להעריך נכונה את היקף העומס, בקיאים במחלה, ולא נשכח כי מרבית מנהלי יחידות הקורונה בבתי החולים הם רופאים פנימיים.
כדאי להתחיל ברגל ימין את התהליך ולא לוותר על האנשים שמהווים את השלד של הטיפול הרפואי באשפוז ואת בעלי הידע המעמיק עם הראיה הכוללת ל החולה ומחלתו.
700 מיטות ההנשמה במחלקות הפנימיות העלו את שיעור מיטות ההנשמה מ80 למיליון ל 150 למיליון. בנוסף לכך שקיימת תשתית כח אדם של לפחות 1000 רופאים ו1000 אחיות שאינם חוששים מתהליכי הנשמה ועובדים במחלקות הפנימיות. מצב שלא קיים באירופה וארה"ב.
כדאי לתקן הטעות ומהר