קורונה בישראל

הסגר השני יהיה ארוך יותר: המשק לא יחזור לתפקד לפחות עד דצמבר

התנאי הראשון להקלה על המגבלות המוטלות בסגר הנוכחי: ירידה במספר הנדבקים היומי מתחת ל־2,000 | שר הבריאות: "לא יעזרו הפעם שום לחצים ושום לובי. נשחרר את המשק לפעילות ואת החיים בזהירות רבה"

סגר בישראל. צילום ארכיון: מרים אליסטר/ פלאש 90

קבינט הקורונה אמור להתכנס היום (ד') אחרי הצהריים לדיון שבו יוצגו לו כמה מתווי יציאה מהסגר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כבר אתמול כי "יתכן שהסגר הכללי יימשך יותר מחודש". לפיכך, נראה שהסגר הנוכחי יהיה ארוך יותר מהראשון.

בין ההצעות שיידונו: רק בדצמבר, אחרי חנוכה, המשק ישוב לרמת תפקודו כפי שהיתה בערב הכניסה לסגר הנוכחי. ראש הצוות המייעץ למל"ל, פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, התבטא בהקשר להצעתו זו: "זה אמנם יהיה קשה ויקר אבל זול מכל חלופה אחרת. אם נצא מוקדם מדי מהסגר הנוכחי, נחזור לסגר שלישי בתוך כמה שבועות". כמה מהעקרונות שנכללים במתווה שמציג פרופ' וקסמן חופפים לתכנית של פרופ' רוני גמזו.

ההסכמה בין המומחים שהכינו את המתווים היא שהתנאי הראשון במעלה להקלה על המגבלות המוטלות בסגר הנוכחי הוא ירידה במספר הנדבקים היומי מתחת ל־2,000. כל עוד לא תחול ירידה משמעותית במספר החולים החדשים, הנאמד כיום ב-9,000-8,000, פתיחת פעילות המשק מחדש תידחה.

פרופ' וקסמן הציע "מדד השוואתי" למצב ההדבקה, מעבר למספר החולים החדשים מדי יום: קצב השינוי ביחס שבין מספר המאומתים היומי ביום שיקבע - כממוצע חלון זמן של שבעה ימים - לבין מספר זה שבעה ימים קודם. לפיכך, ההקלה הראשונה במגבלות הנוכחיות מותנית בכך שמדד זה יהיה מתחת ל-0.7. כיום הוא 1.6.

עוד מוצע כי ההקלה במגבלות תתבצע בהדרגה במרווח זמן של שבועיים לפחות בין כל צעד שעליו יוחלט כדי לאפשר תיקון במידת הצורך. ההקלה תתבצע על פי שיקולי תועלת למשק ולחברה מול הסיכון להגברת ההדבקה.

עוד מוצע שההקלה במגבלות תעוכב לזמן מה באזורים שבהם יציג משרד הבריאות שיעורי תחלואה חריגים. הצעה זאת עלולה להיתקל בהתנגדות שרים אחדים, משיקוליהם הפוליטיים. עם פתיחת המשק תופעל "תכנית הרמזור" של פרופ' גמזו המבוססת על מגבלות שונות שיוטלו בהתאם לתחלואה באזורים מסוימים.

ההערכה הרווחת הבוקר בדיווחי התקשורת השונים לקראת הדיון בקבינט הקורונה: חידוש פעילות מערכת החינוך בכיתות הגבוהות (מה' ומעלה) והלימודים בישיבות לא צפוי לפני חנוכה וייתכן שאף לאחר מכן. חידוש אירועים ומופעים יידחה עד תחילת 2021; המגבלות על התחבורה הציבורית והתעופה יימשכו.

לפי לוח הזמנים שמציע פרופ' וקסמן, הצעד ראשון בהקלה על תנאי הסגר הנוכחי יחל ב־12 באוקטובר, כאשר הטיפול במוקדי תחלואה והעברת נדבקים לבידוד תתמקד באזורים מסוימים. הצעד השני במתווה, שאותו כינה פרופ' וקסמן "סף חזרה לעבודה", יחול רק כשיהיו 2,000 מאומתים חדשים ליום או פחות ותירשם ירידה בקצב היומי של המאומתים ל־0.7. רק אז ניתן יהיה לפתוח את פעילות התעשיה והמשרדים שבהם אין קבלת קהל ומסגרות החינוך לגילים הצעירים בלבד (גני ילדים והחינוך היסודי עד כיתה ב').

הצעד השלישי, "סף החזרה של המסחר", יחול רק כאשר יירשמו 1,000 מאומתים חדשים ביום או פחות, עם ירידה בקצב המאומתים של 20% בממוצע בשבוע.

הצעד רביעי - "שליטה במגפה" - יוחל כאשר יהיו רק 400 מאומתים חדשים ליום, תוך ירידה בקצב תחלואה של 20% לשבוע ובמקביל יוכח תפקוד יעיל של המערך לקטיעת שרשראות ההדבקה והחקירות האפידמיולוגיות של מפקדת אלון בפיקוד העורף. בשלב זה יינתן ההיתר לפתוח את פעילות הקניונים, תחזור הפעילות של כיתות ג'-ד', תחודש פעילות העסקים האחרים וגם משרדים שבהם יש קבלת קהל וכן יותר לקיים מפגשים משפחתיים וחברתיים, אולם עדיין תוך הגבלות על מספר המשתתפים.

הצעד החמישי המכונה בתכנית "ניהול שוטף של המגיפה" יחול כאשר יהיו רק 100 מאומתי קורונה חדשים ביום או פחות מזה ואז ניתן יהיה לפתוח גם את המסעדות ואת התיירות. הצעד השישי, המכונה בתכנית "ניהול ארוך טווח של המגיפה", יחול כשיהיו 100 מאומתים ביום במשך שלושה שבועות רצופים. אז ניתן יהיה גם לקיים אירועים ומופעים, עדיין תחת מגבלות שייקבעו לעניין מספר המשתתפים.

מתווה אחר שיוצג לקבינט הקורונה הוזמן על ידי שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי מצוות אנשי אקדמיה, ביניהם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דן אריאלי וד"ר אלעד ברקן, קובע כי רק כאשר יהיו 1,000 מאומתים חדשים ביום – ולא 2,000 כפי שמוצע במתווה של פרופ' וקסמן – תחל פתיחה הדרגתית של המשק. לפי הצעת פרופ' גמזו, רק כאשר מקדם ההדבקה, ה-R, יראה 0.8, ניתן יהיה להורות על צעדים ראשונים בהקלה על הסגר: תותר יותר עבודה במגזר הפרטי וגם תותר הפעלת גני ילדים בקפסולות בלבד.

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר אמש: "לא נחזור על הטעויות שנעשו עם הפתיחה המהירה של המשק וענפים שונים. צריך להתרגל למחשבה שהסגר הנוכחי יימשך עוד שבועות ארוכים. נהיה זהירים מאוד. לא יעזרו הפעם שום לחצים ושום לובי. נשחרר את המשק לפעילות ואת החיים – בזהירות רבה, הנדרשת מבחינה רפואית. הפער בהפעלת כל אחד מהצעדים במתווה יהיה שבועיים בין שלב לשלב על מנת שהבחינה האפידמיולוגית תציג מהי ההשפעה של כל שלב על התחלואה".

נושאים קשורים:  יולי אדלשטיין,  בנימין נתניהו,  סגר,  פרופ' אלי וקסמן,  פרופ' רוני גמזו,  קבינט הקורונה,  חדשות,  יציאה מהסגר,  קורונה
תגובות