דו"ח חדש שפרסם משרד הבריאות ומוצג היום (ד') בקבינט הקורונה מצביע על כך ששיעור התחלואה בקרב ילדים גבוה משיעורה בקרב מבוגרים. על הדו"ח בן 24 העמודים חתומות ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה ד"ר אמיליה אניס ומנהלת המחלקה לאם ולילד, ד"ר דינה צימרמן.
עוד בעניין דומה
נתוני הדו"ח מתבססים על ממצאי בדיקות אבחון קורונה שנערכו בישראל עד 24 ספטמבר ועל תוצאות הסקר הסרולוגי הלאומי שנערך ביוני-ספטמבר.
בדו"ח נאמר, בין השאר: "ילדים נדבקים ומדביקים ואף עלולים להיות מפיצי-על. מאחר שמרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים נשאי הנגיף והם עלולים להיות מקור הדבקה לאחרים".
על פי הדו"ח, עד 24 בספטמבר נערכו כ-678 אלף בדיקות לאבחון קורונה בקרב ילדים, מתוכן 8% (55,288) היו חיוביות. באותה תקופה נערכו יותר מ-2.5 מיליון בדיקות בקרב מבוגרים, 6% מהן נמצאו חיוביות. בסקר הסרולוגי התברר ששיעור התחלואה בקרב ילדים גבוה יותר - 7.1%, לעומת 4.8%-1.7% בקרב מבוגרים. עוד התגלה כי ל-70%-51% מכלל הילדים שנדבקו אין תסמינים.
מתוך חקירה אפידמיולוגית שנערכה לילדים שנדבקו וידעו ממי נדבקו, 80% נדבקו בעקבות מגע עם מבוגר, והיתר נדבקו מילדים אחרים, בעיקר בני גילם או קרובים להם בגיל. ניתוח שרשרת ההדבקה מלמד שהדבקות ילדים מאפשרת יצירת "דורות" נוספים של נדבקים המתבטאת בהפצת הנגיף בקרב קבוצות גיל שונות והעברה בין אזורים גאוגרפיים.
בין הילדים שנדבקו נמצאו גם מפיצי-על, בהם 17 מקרים של ילדים שהדביקו לפחות עשרה אנשים.
על מאפייני תחלואת הקורונה בקרב ילדים בישראל, נכתב בדו"ח: רובם המוחלט של הנדבקים שפיתחו תסמינים חווים מחלה קלה. נכון ל-24 בספטמבר, רק 31 שנדבקו לאורך התקופה חוו מחלה במצב בינוני ו-28 במצב קשה. בסך הכל אושפזו לאורך התקופה בה עוסק הדו"ח 494 ילדים – פחות מ-1% מכלל הילדים שנדבקו.
בגל הראשון, במארס-אפריל, המערכת הרפואית נטתה לייחס חשיבות נמוכה יחסית לתחלואת קורונה בקרב ילדים מפני שמרביתם עוברים את המחלה בצורה קלה או ללא תסמינים. בעקבות זאת סברו מומחים שילדים נדבקים בנגיף ומדביקים פחות מהמבוגרים. ככל שמצטברים יותר נתונים עולה ששיעורי התחלואה בקרב ילדים גבוהים יותר וחלקם בהפצת הנגיף משמעותי, דווקא בשל היות רבים מהם א-תסמיניים.
עם תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר החל להסתמן שעובדה זאת היוותה גורם מרכזי בהתפשטות המגיפה מחדש. ניתוח נתונים שערך משרד הבריאות מאז 1 בספטמבר הראה עלייה ניכרת בשיעור הנדבקים בגילאי מערכת החינוך ובאוכלוסית הבוגרים. עם סגירת המערכת בסגר השני נצפתה ירידה חדה בשיעור הנדבקים בגילאי מערכת החינוך ובאוכלוסיה הכללית.
מחברי הדו"ח הדגישו בו: "הימצאות ילדים במסגרות חינוך, במיוחד בתחלואה נרחבת, עלולה לזרז התפשטות המחלה ממקום למקום ובקרב מספר קבוצות גיל שונות, עקב היותם מקור הדבקה בקרב בני בית". ההשפעה יכולה להיות בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפים שונים. יש חשיבות שמערכת החינוך תחזור לפעילות בצורה הדרגתית ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות הגיל השונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים".
מומחים לבריאות הציבור: "מדובר בפרשנות מגמתית לנתונים"
ביקורת על דו"ח משרד הבריאות הועברה אמש מאת צוות חוקרים של בית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית והדסה. לדברי החוקרים, "המסמך מציג פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים המוצגים בו. במסמך חסרה ההכרה בתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של ילדים, בתזונתם ובצמצום פערים בחברה וכן בהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הורי הילדים והמדינה".
עוד הם מציינים כי המסמך ומסקנותיו מתייחסים לילדים כקבוצה אחידה והומוגנית. לעומת זאת, הנתונים למעשה מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל ושהעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 9-0 שנים לילדים ובני נוער בני 17-10. בנוסף מדגישים חוקרי האוניברסיטה העברית כי ממצאי הסקר הסרולוגי אינם תקפים בעיקר בילדים ואינם יכולים לשמש בסיס לקבלת החלטות עקב ההטיה שבדגימה.
"על אף שהנתונים המוצגים בדו"ח מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להפך ומהווים אחוז קטן ממפיצי-העל באוכלוסיה (4.9%), בחרו כותבי הדו"ח להציג מסקנות הפוכות. הקביעה כי ניתן לייחס את העלייה הדרמטית בשיעור המאומתים ב-1.9 לפתיחת בתי הספר הינה שגויה מן היסוד מבחינה אפידמיולוגית שכן ברור שהיא מבטאת אירועי הדבקה שאירעו 14-10 יום לפני כן. בנוסף, אין לייחס את הירידה בתחלואה לסגירת בתי הספר, כשכל אוכלוסיית ישראל נכנסה לסגר מלא יום לאחר מכן ב-18.9".
מסקנות הדו"ח אינן בהלימה לנתונים עליהם הן מבוססות, מדגישות את הסיבות מדוע אין להחזיר ילדים למסגרת לימודית סדורה ומתעלמות מהחובה המוסרית להחזרתם, המוסכמת על ידי ארגוני רופאי ילדים, ארגון הבריאות העולמי ואנשי בריאות ואקדמיה, מציינים החוקרים וקוראים לקיים דיון ענייני על אופן פתיחת מסגרות החינוך בצורה בטוחה, ולא על עצם פתיחתן.
את הביקורת כתבו ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית - צוות בינתחומי ילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית.