במחקר תצפית רטרוספקטיבי שנערך בכמה בתי חולים בצפון איטליה בחודשים מרץ ואפריל 2020, הוסיפו לטיפול הסטנדרטי (אינסולין) את התרופה סיטגליפטין, מעכב סלקטיבי של האנזים דיפפטידיל פפטידז 4 לחולי סוכרת מסוג 2 שאושפזו אחרי שחלו ב-COVID-19.
לכל מרכז טיפולי היתה גם קבוצת ביקורת 1:1 של חולים מותאמים בגיל ובמין, שלא קיבלו סיטגליפטין. כל החולים סבלו מדלקת ריאות וסטורציית החמצן שלהם היתה קטנה מ-95% בנשימה רגילה או בעת קבלת טיפול תומך בחמצן. נקודות הציון העיקריות במחקר היו שחרור מבית החולים/מוות או שיפור במצב הקליני, שהוגדר כעלייה בשתי נקודות לפחות בסולם סידורי בעל שבע קטגוריות. הנתונים נאספו בדיעבד מחולים שקיבלו סיטגליפטין מתאריך 1 במרץ עד 30 באפריל 2020.
מתוך 338 חולים שחלו ב-COVID-19 וסבלו מסוכרת מסוג 2 ואשר אושפזו בבתי החולים, 169 חולים טופלו בסיטגלטיפין ו-169 קיבלו רק את הטיפול הסטנדרטי. היתה קורלציה בין הטיפול בסיטגליפטין בזמן האשפוז לבין ירידה בתמונה (18% עם סיטגליפטין לעומת 37% ללא הטיפול), שיפור במצב הקליני (60% לעומת 38% בקבוצת הביקורת), ומספר השחרורים מבית החולים בתקופת המחקר היה גדול יותר (120 לעומת 89).
הסיכון לפתח מחלה קשה בהידבקות בוירוס הקורונה אצל חולי סוכרת מסוג גבוה משמעותית ולכן חשוב מאוד לפתח טיפולים חדשים לחולי סוכרת. הטיפול בסיטגלטיפין בזמן האשפוז הוריד את שיעור התמותה ושיפר את המצב הקליני של החולים והחוקרים ממליצים לבדוק את השפעת הטיפול על חולי COVID-19 הסובלים גם מסוכרת מסוג 2 באמצעות מחקר אקראי מבוקר הכולל מתן אינבו.
חשוב לציין שמדובר במחקר קטן, ללא רנדומיזציה, ללא השוואה לפלסבו וללא סמיות. אין לראות בנתונים אלו הוכחה לקיום תועלת קלינית ולהפחתת תמותה על ידי מתן סיטגליפטין לחולי COVID-19 סוכרת.
מקור: