מחקרים COVID-19

האם חיסון לשפעת עונתית מקטין סיכון להידבקות בקורונה?

תוצאות מחקרים אחרונים מחזקות את ההשערה כי חיסון לשפעת מעניק "הגנה צולבת": אנשים שקיבלו חיסונים לשפעת היו מוגנים יותר מפני הידבקות בנגיף הקורונה

חיסון נגד שפעת. צילום אילוסטרציה

מחקר ראשוני שנערך באוניברסיטת ניימיכן, הולנד, בשיתוף חוקרים מגרמניה, העלה השערה לפיה ייתכן שבמידה מסוימת חיסון לשפעת עונתית מקטין סיכון להידבקות בנגיף קורונה. דיווח על ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה באתר Medrxiv שבו מועלים דו"חות מחקר בטרם עברו ביקורת עמיתים.

המחקר מעורר עניין רב משום שהוא מעלה השערה בדבר אפשרות של "הגנה צולבת" שמעניק תרכיב חיסון לשפעת העונתית כנגד זיהומים הטרולוגיים (Heterologous Infections), במיוחד עתה בפנדמיה הנוכחית. עם זאת, מחברי הדו"ח ציינו שממצאיהם מחייבים אישוש במחקרים גדולים יותר ועדיין מוקדם להסיק מסקנות.

את המחקר הוביל ד"ר ניהאי נטאה (Nihai Netea) מהמחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטה בניימיכן, שנחשב לאוטוריטה בחקר המערכת החיסונית. הוא גם חבר בצוות המעבדה לגנומיקה אנושית באוניברסיטה הרפואית בעיר קריובה, רומניה, וכן באוניברסיטת בון בגרמניה.

תרכיבי חיסון שונים יכולים "לאמן את הגוף" לפעולה מהירה כנגד הפולש הזר כאשר הם משפרים את היציבות הבריאותית של הגוף ואת יכולתו להיאבק בזיהומים

מדי שנה, ציין צוות המחקר, מתים בעולם משפעת 650-290 אלף בני אדם. אילו התחסנו במועד, רבים מהם היו שורדים הידבקות בנגיף. רשויות בריאות בכל העולם, לרבות ישראל, ממריצות כיום את האוכלוסיה להתחסן לשפעת ועתה, באמצע מגיפת הקורונה, ההמלצות רק התחזקו וזאת מתוך הערכה שחיסון קיים זה ימנע "טווינדמיה" (Twindemic) - מצב שבו שפעת וקוביד-19 מתפשטות יחד ותוקפות את הציבור במיוחד בחורף, מה שבארץ מכנים "תחלואה צולבת".

המחקר החדש טוען שיש סיבה מרכזית נוספת לעודד כמה שיותר אנשים, במיוחד עתה, להתחסן לשפעת העונתית כיוון שחיסון כזה יקטין כנראה סיכונים גם להידבקות בנגיף הקורונה או לפחות יקטין, במקרה של הידבקות, את חומרת המחלה ובכך תהיה לו תרומה משמעותית. על פי צוות המחקר, ייתכן מאד שחיסון לשפעת יעודד את גוף המתחסן לייצר מגוון רחב של מולקולות למאבק בזיהום שגם יתרמו למאבק בתסמיני קורונה. יש לציין שלא כל הרופאים תומכים בהערכה זאת.

הצוות ההולנדי-גרמני הסתמך על מסד נתונים מבית החולים האוניברסיטאי בעיר ניימיכן. הצוות ניסה לברר אם עובדי בית החולים הזה שקיבלו חיסון לשפעת בסוף 2019 ותחילת 2020 נטו יותר, או פחות, להידבק בנגיף ה-SARS-Cov2 מחולל מחלת הקורונה.

התברר שאותם עובדים שהתחסנו לשפעת לקראת החורף הקודם נטו פחות, כדי 39%, להציג תוצאות חיוביות לבדיקות קורונה שנעשו להם ב-1 ביוני 2020, בעיצומה של המגיפה הנוכחית. זאת בעוד 2.23% מהעובדים שלא התחסנו הציגו בבדיקות תוצאות חיוביות לנגיף הקורונה. רק 1.33% מאלה שהתחסנו הציגו תוצאות חיוביות.

ממצאי המחקר לא מוכיחים שחיסון לשפעת מונע COVID-19, אבל, כפי שאמרה פרופ' אלן פוקסמן, אימונולוגית ומומחית לפתולוגיה קלינית מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל האמריקאית, "הממצאים מסקרנים". היא סבורה כי ייתכן שיש הסברים נוספים למה שנמצא באותו מחקר הולנדי: "ייתכן שאנשים שבוחרים להתחסן לשפעת במיוחד עתה יש יותר מודעות לבריאות (Health Conscious) וייתכן שהם יקפידו יותר מאחרים לדבוק בהנחיות המנע להידבקות בנגיף קורונה, לעומת אנשים שלא הולכים להתחסן בין שמתוך אידיאולוגיה שגויה ובין מסיבות אחרות".

גם ד"ר נטאה הסכים להערכה זאת כשהוא מדגיש כי התנהגות אנושית זהירה, אולי יותר מעצם דקירת מחט במזרק תרכיב החיסון, הביאה אותה קבוצת עובדים בבית החולים להיות עם פחות נטייה לחלות, כפי שנמצא במחקר.

חוקרים אחרים כמו ד"ר מזיאר דיוונגאהי (Maziar Divangahi), מומחה בתחום האימונולוגיה במערכת הנשימה (pulmonary immunologist) ממכון המחקר שבמרכז לבריאות ורפואה באוניברסיטת מק'גיל בקנדה, סבורים שמחקרים מהסוג הזה שמבקשים למצוא תאימות בין התנהגות אנושית ותוצאי מחלות לא יכולים לבסס סיבה ותוצאה.

"כדי לקבוע אם אמנם חיסון לשפעת מונע COVID-19", אמר דיוונגאהי, "יש צורך בניסויים קליניים ענקיים באוכלוסיה הכללית, וד"ר נטאה מודע לכך והשיב כי ניסויים כאלה צריכים להתקיים בשיטה האקראית ובסמיות כפולה, עם קבוצת בקרה גדולה שבה הרבה אנשים המסרבים להתחסן, אלא שזה לא יהיה אתי".

שיעור ההידבקות ב-COVID-19 היה נמוך במיוחד דווקא באזורים באיטליה שבהם אוכלוסיה גדולה של בני 65 ומעלה, שם היה שיעור גבוה של התחסנות לשפעת בחורף הקודם

בדיווח  על המחקר תוארו שלביו במעבדה שבהם נלקחו תאי דם בריאים מאנשים בריאים. אלה נחשפו לתאים מתוך תרכיב החיסון לשפעת Vaxigrip Tetra מתוצרת חברת סנופי-פאסטר. התאים גודלו במעבדה במשך שישה ימים, אז נחשפו לנגיף מחולל הקורונה ואחר כך עברו אנליזה ביום שלמחרת.

התאים שנלקחו מאנשים שעברו חיסון לשפעת ייצרו מגוון גדול יותר של ציטוקינים - המולקולות החיסוניות – לעומת תאים שנלקחו מאנשים שלא חוסנו לשפעת. אותם תאים גם נראים אצל חולה קורונה בשלב מתקדם של מחלות כאשר מתרחשת בגופו "סערת ציטוקינים" הגורמת נזקים לאיברי גוף רבים. לעומת זאת, ציטוקינים שמיוצרים בשלב מוקדם של תהליך ההידבקות והזיהום נחשבים להרבה יותר מועילים, כך הסביר זאת ד"ר דיוונגאהי לכתב העת "סיינטיפיק אמריקן". במצב כזה, ההידבקות היא לכן קלה יותר.

יש לציין שבלא מעט מחקרים עלתה הסברה כי מצב כזה אפשרי בעקבות מה שמכונה "תהליך חסינות נלמדת טבעית" (Trained innate immunity). זאת כאשר תרכיבי חיסון פועלים כדי להמריץ את המערכת החיסונית וגורמים לגוף האדם שהתחסן לייצר נוגדנים שיכירו מיידית בכל פתוגן-תוקף שבו ייתקלו ויחסלו אותו בטרם יזיק.

מחקרים אחרים מעלים סברה לפיה תרכיבי חיסון שונים יכולים "לאמן את הגוף" לפעולה הרבה יותר מהירה כנגד הפולש הזר כאשר הם משפרים את היציבות הבריאותית של הגוף ואת יכולתו להיאבק בזיהומים. חיסונים משיגים זאת על ידי מה שמכונה "תכנות-מחדש", Reprogramming, של תאי גזע, המעלים את כמות התאים המעורבים בשלב הראשון של תהליך התגובה החיסונית.

ואמנם בספטמבר בכתב העת Vaccines וקודם לכן ביוני, בכתב העת Journal of medical Virology, מצאו חוקרים כי שיעור ההידבקות ב-COVID-19 היה נמוך במיוחד דווקא באותם אזורים באיטליה שבהם אוכלוסיה גדולה של בני 65 ומעלה, שם היה שיעור גבוה של התחסנות לשפעת בחורף הקודם.

ביולי האחרון פרסם צוות של "מאיו קליניק" יחד עם חברה העוסקת במחשוב ביו-רפואי דו"ח לפיו בגירים שהתחסנו לשפעת, פוליו, אבעבועות רוח, או קיבלו את החיסון המשולש MMR כנגד חזרת, חצבת ואדמת וכן כנגד  המופילוס אינפלואנזה מסוג B - החיידק מחולל דלקת קרום המוח, או חיסון נגד הפטיטיס A או B וכן חיסון כגד דלקת ריאות חיידקית בחמש השנים האחרונות, נטו להציג פחות תוצאות חיוביות בדיקות לאיתור נגיף קורונה, כלומר נחשפו או נדבקו פחות מאחרים שלא חוסנו כנגד מחלות אלו.

בהקשר זה גם כדאי לציין שייתכן שגם חיסון כנגד שחפת, כלומר כנגד החיידק BCG - bacillus Calmette-Guérin, עשוי אולי לשמש הגנה כנגד COVID-19 וכמה מחקרים בנושא זה נערכים עתה במקומות שונים בעולם.

נושאים קשורים:  חיסון לשפעת,  קורונה,  חדשות,  מחקרים,  19-COVID
תגובות
 
אנונימי/ת
02.11.2020, 10:17

אנשים המתחסים לשפעת פשוט מקפידים יותר על ההנחיות עקב מודעות ולכן פחות נדבקו.
מגוחך שעל זה בונים כאן הרים וגבעות

03.11.2020, 12:33

חיסון מעורר את המערכת החיסונית ומלבד יצירת נוגדנים ספציפיים גם יצירת אינטרפרונים וציטוקינים אחרים ,ליקוציטים וכ\"ד.. ולכן יש בזה הגיון שתקופה מסויימת אחרי קבלת חיסון תהיה חיסוניות גם נגד גורמים לא ספציפיים.

03.11.2020, 12:38

היה מעניין לבדוק אם גם זיהומים אחרים גם תורמים לחיסוניות ...למשל הרפס או זיהומים חיידקיים ווירליים שונים... כאלה שמעוררים ומאתגרים את המערכת החיסונית, אבל לא גורמים לנזק כזה שמהווה גורם סיכון נוסף לקורונה.

04.11.2020, 10:11

ברור שמניעת תחלואה צולבת חשובה ביותר . בנוסף, הנושא המעניין שעולה מהמחקרים הוא מצאי הציטוקינים בכמות ומגוון גבוהים שבסופו של דבר,מקל על
חולי קורונה להתגבר על המחלה ואולי מונע את סערת הציטוקינים המסוכנת שקורית בשלב מתקדם יותר של המחלה. נראה שתופעה זו צריכה להבדק לעומק ובמספר נבדקים גדול.