כיום, התרופה הראשונה בהזרקה שממליצים עליה לחולי סוכרת מסוג 2 היא אגוניסטים לרצפטור GLP-1. אך ישנם חולים שאינם מתמידים לאורך זמן בשימוש בסוג תרופה זה ואחת הסיבות לכך היא תופעות לוואי במערכת העיכול כגון בחילה, הקאות ושלשולים, בעיקר בתחילת הטיפול או כשמעלים את המינון. טיטרציה הדרגתית של תרופות משולבות בהזרקה עשויה לשפר את הסבילות של מערכת העיכול לטיפול.
מחקר מטא-אנליזה זה השווה את שיעור תופעות לוואי במערכת העיכול (AE) אצל מטופלים ב-Suliqua (הטיפול המשולב) לעומת מטופלים ב-GLP-1 RAs בלבד במשך 12 השבועות הראשונים של הטיפול.
החוקרים ביצעו את המטא-אנליזה על 17 ניסויים שאותרו באמצעות האתרים MEDLINE, Embase ו-CENTRAL. מספר המטופלים היה 9,030 ומספר שבועות הטיפול הכולל היה 3,665. מספר החולים שסבלו מבחילה היה נמוך משמעותית אצל חולים שטופלו ב-Suliqua לעומת חולים שטופלו ב-10 מיקרוגרם exenatide פעמיים ביום, חולים שקיבלו 20 מיקרוגרם lixisenatide פעם ביום, ואלה שטופלו ב-1.8 מיליגרם liraglutide פעם ביום.
היו פחות מקרי בחילה אך ללא מובהקות סטטיסטית אצל חולים שטופלו ב-Suliqua לעומת חולים שקיבלו 1 מיליגרם semaglutide פעם בשבוע ו-1.5 מיליגרם dulaglutide. היו יותר מקרי בחילה אך ללא מובהקות סטטיסטית אצל חולים שטופלו ב-Suliqua לעומת כאלה שקיבלו exenatide פעם בשבוע. בנוסף, היו פחות מקרי הקאה אצל חולים שטופלו ב-Suliqua לעומת טיפולי GLP-1 RA אחרים.
המסקנה מהמחקר היא שב-12 השבועות הראשונים, הטיפול בתרופה המשולבת Suliqua גורם לפחות מקרי בחילה והקאה מאשר טיפול בתרופות GLP-1 RAs אחרות לבדן. הסבילות המוגברת של מערכת העיכול לטיפול המשולב עשוי לגרום לכך שהחולים יתמידו בטיפול זה לאורך זמן ממושך יותר.
מקור: