דעות

חוק חובת חיסון? לא יעיל, לא ישים ולא אכיף

שימוש באמצעי חקיקה במטרה לכפות על הציבור להתחסן עלול לפגוע אנושות במרקם היחסים העדין שבין הציבור ובין הממסד הרפואי, פגיעה שתחרוג הרבה מעבר לסוגיית הקורונה

חיסון לקורונה. אילוסטרציה

לנצח את הקורונה זה ללמוד לחיות איתה. זה המסר המרכזי שמשרד הבריאות צריך להדהד עכשיו בציבור. אסור לטעת בציבור אשליות ותחושה שעוד שנייה מגיע החיסון ופתאום, ברגע אחד, הכל יהיה מאחורינו.

גם בתרחיש האופטימי ביותר של אישור FDA לחיסון אפקטיבי עוד השנה (2020), הקורונה תמשיך להשפיע על שגרת חיינו עוד חודשים ארוכים, עמוק לתוך 2021. לכן, עוד אל תמהרו לפתוח את השמפניה ולצאת בריקודי מעגלים ברחובות. כי דווקא חגיגות והתקהלויות אלו, ככל שיתקיימו, עלולות להוות תשתית לגל התחלואה העוצמתי ביותר שתחווה המדינה.

בדומה להרבה מלחמות התשה, נראה כי ההתמודדות הממושכת עם הקורונה שחקה עד דק את החוסן הלאומי, תוך שהיא גובה קורבנות בנפש ובכלכלה. כיום, עשרה חודשים מיום שהקורונה פרצה לחיינו, הציבור מותש, שבור כלכלית ובעיקר מיואש. זהו ציבור שחווה גלים של תחלואה ולופ של הגבלות משמעותיות, כשהדבר הקשה ביותר הוא שאף אחד לא באמת רואה את הסוף.

פנינו לעוד חודשים ארוכים של שגרת חיים לצד הקורונה ולכן חשוב שמשרד הבריאות יעביר לציבור מסר של המשך הקפדה על סגנון חיים זהיר גם אחרי שיימצא החיסון

מכאן, החשש האמיתי הוא שהכרזה על מציאת חיסון אי שם מעבר לים – בין שמדובר בהכרזה פוליטית או הכרזה מדעית – עלולה להוביל לאופוריה. תחושת ניצחון וסיום מאבק שתתורגם כמעט מיידית לפורקן ציבורי ופריצת כל המגבלות. אלה בדיוק התנאים שבהם הווירוס משגשג, מתפשט ומכה.

עם זאת, חשוב לזכור כי "היום שאחרי ההכרזה" הוא בהכרח לא "היום שאחרי המגיפה". נכון, ההבנה שגם ביום שאחרי ההכרזה על החיסון המציאות לא באמת תשתנה היא כואבת ומתסכלת, אך מתוך שקיפות ואחריות לאומית, חשוב שמשרד הבריאות יעשה עם הציבור תיאום ציפיות אמיתי. המסר שצריך לחלחל הוא, בין היתר, חשיבות המשך הקפדה על סגנון חיים זהיר גם אחרי שיימצא החיסון, כי מבחינה מעשית, פנינו לעוד חודשים ארוכים של שגרת חיים לצד וירוס קורונה.

חוק חובת חיסון? הפקעת זכויות האדם על גופו

עשרות שנים שביסוד סוגיית החיסונים מתקיים דיון אודות המתח שבין הגנה על זכויות הפרט (אוטונומיה של הפרט/ אוטונומיה משפחתית) לבין שמירה על טובת הציבור ובריאותו. מתח שנובע, בין היתר, מהחשש כי במצבים מסוימים החלטתו של הפרט הבודד (שפועל בהתאם לאינטרס אישי) עלולה להשפיע לשלילה על הקבוצה שבה הוא חי, תוך יצירה או הגברה של סיכון שלום הציבור ובריאותו.

בשבוע האחרון, על רקע פרסומים על התקדמות בפיתוח חיסונים, החל להתעורר שיח מקצועי וציבורי סוער בשאלת חובת חיסון – כן או לא. שאלה שעודנה תאורטית נוכח העובדה שטרם אושר חיסון יעיל ובטוח, וסביר שגם בעתיד, כשיהיה חיסון שכזה, הסיכוי לחיסון בכפייה נמוך עד מאוד.

חיסונים אינם מקשה אחת, ולכן יש לקיים אבחנה דיונית בין סוגים שונים של חיסונים. לא דין חיסון נגד חצבת כדין חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV) או כדין חיסון עתידי כנגד נגיף הקורונה

עם זאת, כבר עתה ניתן לומר בצורה בהירה וחדה, גם כשיהיה חיסון נגד ה-Covid-19, חקיקה שתטיל חובת חיסון בכפייה היא חקיקה שאיננה ישימה, איננה אכיפה ובעיקר היא לא נכונה מקצועית, בריאותית, אתית ומשפטית.

שימוש באמצעים של חקיקה במטרה לכפות על הציבור להתחסן עלול לפגוע אנושות במרקם היחסים העדין שבין הציבור ובין הממסד הרפואי, פגיעה שתחרוג הרבה מעבר לסוגיית הקורונה. אז רגע לפני שמפקיעים את זכויות האדם על גופו ובטרם מי מקובעי המדיניות בממשלה או בכנסת מתנדבים לקפוץ ראש לעימות חזיתי מיותר עם הציבור, ראוי כבר לזכור מספר דברים:

  1. ביסוד המפגש הרפואי ניצב עקרון האוטונומיה של הפרט. עקרון לפיו "זכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה... מזכות זו משתמע, בין השאר, כי לכל אדם חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו... אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם אם לא ניתנה לכך הסכמתו המודעת..." (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל). עיקרון יסוד שמעוגן בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, חוק שמגן על זכותו אדם לקבל את ההחלטות שנוגעות לטיפול הרפואי בו בהתאם לבחירותיו, רצונותיו, אמונותיו והשקפותיו. בכלל זאת, גם הזכות להתחסן או שלא להתחסן.
  2. התופעה של התנגדות לחיסונים אינה ייחודית לישראל, ובוודאי שהיא איננה ייחודית לסוגיית הקורונה. במשך עשרות שנים אנשים פרטיים ו/או קבוצות וזרמים בחברה התנגדו לחיסונים בעוצמות שונות (לפעמים רק לסוג מסוים של חיסון) ומטעמים מגוונים ובהם: נימוקים אידיאולוגים, תיאולוגיים, חוסר אמון בממסד או חוסר אמון ביעילות החיסונים.
  3. במדינת ישראל שיעור כיסוי חיסוני שגרה הוא מהגבוהים בעולם. חיסונים אלה ניתנים במסגרת מרפאות האם והילד (טיפת חלב) ובבתי הספר (שירותי בריאות התלמיד). המציאות מלמדת כי נכון להיום, ולמרות שיש בישראל קבוצות מוגדרות שמתנגדות לחיסונים, רוב הציבור מתחסן ומחסן את ילדיו בחיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ללא כפייה. שיעור התחסנות גבוה שמושג באמצעות כלים של הסברה והנגשה, הן ברכיב המימון (על ידי המדינה) והן הנגשה פיזית (הגעה למוסדות החינוך שבהם מצויים התלמידים).
  4. חיסונים אינם מקשה אחת, ולכן יש לקיים אבחנה דיונית בין סוגים שונים של חיסונים. לא דין חיסון נגד חצבת כדין חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV) או כדין חיסון עתידי כנגד נגיף ה-Covid-19. כל אחד מסוגי החיסונים מגלם התייחסות רפואית, משפטית ואתית שונה.
  5. חלק מהחברות שמפתחות את החיסון עושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שטרם נרכש ניסיון לגביהן וטרם ברורות ההשלכות וההשפעות לאורך זמן. מכאן שגם מבחינה משפטית וגם מבחינה אתית קשה יהיה להצדיק חובת חיסון, כזו שסנקציה עונשית בצידה.

לסיום, נוכח ניסיון עבר, חשוב להפנים כי דרך המלך להשגת שיתוף פעולה מצד הציבור בסוגיות של בריאות בכלל, ובריאות הציבור בפרט, עוברת בכלים של הסברה, חיזוק אמון בממסד הרפואי ושימוש אחראי ומדויק בתמריצים עקיפים. בעידן המודרני, רק הליכה במתווה הזה היא שצפויה להוביל בעתיד להיענות גבוהה בקרב הציבור להתחסן נגד Covid-19 וכפועל יוצא להשיג שיעור כיסוי חיסוני אפקטיבי.

הכותב הוא מומחה למשפט רפואי; מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים, חבר הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן)

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  חיסון לקורונה,  אתיקה רפואית,  מגיפת הקורונה,  דעות,  חדשות
תגובות
19.11.2020, 09:38

כאשר התנהגות של אדם מסכנת את החברה חובה על החברה להגן על עצמה מפניו.

אנונימי/ת
19.11.2020, 15:49

אתה לא יכול להוכיח שהתנהגות של אדם מסוכנת לחברה!
אתה יכול לשער, להאמין ולחשוב שכך הדבר אבל להוכיח אתה לא יכול!
ולכן אתה הוא המסוכן לחברה כי תגובתך היא הסתה לאלימות.

20.11.2020, 18:49

ניסוח שיכול להצדיק לא רק כליאת פושעים מוצדקת אלא גם כל עוולה טוטליטרית. יש להשתמש בו בזהירות יתרה, רק עם רף הוכחה גבוה מאד. לפני שכפיית חיסון תהיה מוצדקת יש להוכיח גם תועלת במניעת העברת המחלה, גם בטיחות ארוכת טווח וגם תועלת-נטו (הפחתת נכות או תמותה-מכלל-הסיבות). גם אז, צריך לשקול בזהירות רבה את המשמעות של 'ההגנה בכפיה' לחברה עצמה.

אנונימי/ת
19.11.2020, 10:12

מעבר ללא יעיל לא ישים ולא איף שכחת עוד "לא" אחד - לא יחוקק.

אנונימי/ת
19.11.2020, 11:18

יש דרך פשוטה שדווקא כן ישימה , למדינות דמוקרטיות ליברליות , עם יעילות משתנה (בישראל דווקא יעילותה עשויה להיות גבוהה) - בהנחה שיהיה שיתוף פעולה בינלאומי.
אולי למדינות יש בעיה בכפיית חיסונים על אזרחיהם, אבל אין שום בעיה לקבוע שאין כניסה לזרים מבלי שמראים תיעוד על חיסון או בדיקה חיובית לנוגדנים.
עבור מדינה כמו ישראל שאזרחיה אוהבים מאוד לטייל בחוץ לארץ, אם מדינות אחרות יקבעו תנאי כזה - זה יכול מאוד לסייע.

אנונימי/ת
19.11.2020, 18:54

'תגובתך היא הסתה לאלימות'... אני שואל את עצמי איפה לכל הרוחות ראית איזה רמז או אפילו גימטריה שמרמזת לאיזושהי מילה הקשורה לאלימות. אם כבר התגובה שלך הייתה הרבה יותר בוטה.

אנונימי/ת
19.11.2020, 22:12

לפחות תלמד לשרשר נכון

אנונימי/ת
20.11.2020, 09:31

זו גישה מתחסדת ומעוותת המתעלמת ממגפות העבר, ולא משנה כמה תגובות מתלהבות יובאו כאן. אדם שאינו מחוסן עלול להידבק בסבירות גבוהה יותר מאשר אדם מחוסן, ובהתאם להדביק אחרים. כנראה שחשוב להזכיר זאת לאור המאמר וחלק מהתגובות. "אמון של הציבור בהנהגה" ו"שיתוף פעולה" הם מונחים נהדרים ההולכים ודועכים. בריאות הציבור קודמת לכך, ואוי לנו אם לא יהיה חיסון בכפייה, כנגד הקורונה וכנגד כל מחולל מגפתי עתידי.

אנונימי/ת
21.11.2020, 12:20

שכחת לציין שמגיפות הסתיימו ללא חיסון. חיסונים רבים היו עם תופעות לואי . יש מגיפות שנזקן מועט. לפיכך לא הוכחת שיש הצדקה לחיסון אלא אם יוכח לאורך זמן יתרון ותועלת והיעדר נזקים ותופעות לואי.עד אז אין הצדקה להתחסן. תלידומיד ניתן 10 שנים עד שהוברר שגרם מומים קשים. ויוקס ניתן 5 שנים וגבה עשרות אלפי מתים. חיסון יכול לגרום נזקים אדירים בגלל היקף המחוסנים, וזה יתגלה אולי בעוד כמה שנים.

אנונימי/ת
21.11.2020, 13:34

הרודנות תמיד מחפשת לעצמה תרוצים חדשים. טוהר הגזע, האינטרסים של מעמד הפועלים וכעת בריאות הציבור. טוב יעשו הרופאים אם ישמרו מלתת לגיטימציה פסאודו מדעית למעשה נתעב של אונס אזרחים.

21.12.2020, 09:27

המגפה האנטונינית חיסלה את רומא. המגפה השחורה השמידה במאה ה 13 שליש מאוכלוסית אירופה והמשיכה לחזור לעתים מזומנות עד תחילת המאה העשרים. בשפעת הספרדית מתו בין 50 ל 100 מיליון איש, ועדיין יש רופאים שמתנגדים לחיסונים. מוזר מאד בעיני איך הם מחזיקים רשיון רופא. גם הרופאים נטולי האתיקה שבשם האתיקה מתנגדים לחיסונים מתעלמים מכך שאדם שמתנגד לחיסונים מדביק אנשים אחרים ואת ילדיו המוגדרים כחסרי ישע תחת חסותו ומסכן את בריאותם וחייהם. יעילותו ובטיחותו של חיסון נבדקת בארצות רבות במנגנונים אמינים וקפדניים, מי ששולל מנגנונים אלה, מן הסתם חובב תיאוריות קונספירציה ואז הוא ממילא חשוך מרפא ואבוי למטופליו ומשפחתו. מנגנון פשוט למקסם את מספר החיסונים הנו למנוע כניסתם של לא מחוסנים למקומות ציבוריים, לקבל שירותי חינוך ולהכנס למדינות העולם. אין לי ספק שאמצעים אלה ינקטו וכבר מתחילים להיות מיושמים וכל מי שלא חפץ להשאר בבידוד משך שנים יתחסן גם יתחסן.

אנונימי/ת
20.11.2020, 10:29

נראה לי שיש אי הבנה מסויימת.לא ה"ממסד הרפואי" הוא הכופה אלא הממשלה.הממסד הרפואי הוא הגוף המבצע את החיסון ותו לאו -לכל מי שיגיע לצורך חיסון.