דעות

היענות הצוותים הרפואיים להתחסן היא שתכריע כיצד יגיב הציבור לחיסון

אם שיעור גבוה מקרב עובדי מערכת הבריאות יבחר שלא להתחסן, הדבר עלול להשפיע לשלילה גם על נכונות הציבור להתחסן. יש לכן להתחיל בהנגשת מלוא המידע המקצועי לצוותים הרפואיים אודות החיסונים

"חשוב לא פחות לומר בכנות גם מה עוד לא יודעים על החיסון והשלכותיו". צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

דווקא עכשיו, כשכבר מתחילים לראות אור בוהק ויציב בסוף המנהרה, אל תרשו לעצמכם להפוך לקורבנותיה האחרונים של המגיפה. על רקע הפרסומים על הגעת החיסונים לישראל וחשש מההשלכות של "אווירת סוף קורונה", חשוב להחזיק עוד קצת ולהמשיך להקפיד על ההנחיות - אף אחד לא היה רוצה להיות זה שסוגר את רשימת הדמים שהותירה אחריה המגיפה.

ככל שהדיווחים יתממשו, כבר בזמן הקרוב ינחתו בישראל מיליוני מנות חיסון נגד הקורונה. בעצם הגעתם של החיסונים יש כדי לסמן תחילתה של תקופה חדשה בהתמודדות עם המגיפה, שרבים נפלו קורבן לתחלואותיה ולהשפעותיה ההרסניות על המשק. כעת, הציפייה להכרזה של ה-FDA על מתן אישור חירום לאחד או יותר מהחיסונים מפיחים רוחות רעננות של תקווה. עם זאת, חשוב להיזהר ממצב שבו תחושת האופוריה ורוחות התקווה יהוו בסיס לשאננות, שתיהפך לגל תחלואה נוסף.

מחקרים מעידים כי בעוד אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה נשחק, רמת האמון של הציבור ברופא המטפל, בדגש על רופא משפחה, נותרה גבוהה

עוד בטרם יגיעו החיסונים לישראל, יש לנקוט בכמה מהלכים מיידיים ומשמעותיים בשלושה צירים מקבילים:

צעדים לשימור תחלואה ברמת מינימלית - כדי לצלוח את תקופת הביניים, ועד שתהיה מסה משמעותית של מתחסנים (בעיקר בקרב קבוצות הסיכון), חשוב לשמר רמת תחלואה נמוכה ככל שניתן. יש לעשות שימוש מדויק במתודולוגיה משולבת של בדיקות מסוגים שונים (PCR ואנטיגן), שמומלץ לעשות בהן שימוש בהתאם לרמת הסיכון הטבעי באזורים שונים (בהתאם לרמזור) ומקומות שונים (מאפייני מקום/ אירוע).

במקביל, יש לגבש אסטרטגיה הסברתית חדשה עם הציבור, שמותאמת למציאות המתפתחת. מצד אחד מסר ברור וחד שיש להמשיך להקפיד על ההנחיות, ומצד שני הכרה בהתפתחויות וביכולת ההכלה של הציבור -  לציבור יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקבל קביעה של סגר נוסף.

חיזוק אמון מנהלי ועובדי מערכת הבריאות בחיסון - עובדי מערכת הבריאות צפויים להיות בתיעדוף גבוה מאוד, שלא לומר ראשוני, להקצאת חיסונים נגד קורונה. במידה רבה היענות הצוותים הרפואיים והסיעודיים להתחסן היא שתכריע כיצד יגיב הציבור לחיסון.

אם בימים הקרובים ה-FDA יאשר חיסון, וברשות ישראל יהיו מספיק מנות חיסון על מנת להגן בשלב ראשון על אוכלוסיות בסיכון (כ-2-1.8 מיליון מתחסנים), כללי המשחק בהתמודדות עם הקורונה ישתנו מהותית

מחקרים מעידים כי בעוד אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה נשחק, רמת האמון של הציבור ברופא המטפל, בדגש על רופא משפחה, נותרה גבוהה. אם שיעור גבוה מקרב עובדי מערכת הבריאות יבחר שלא להתחסן, הדבר עשוי להשפיע לשלילה גם על ההיענות והנכונות של הציבור להתחסן בעצמו. מכאן שיש להתחיל בהנגשת מלוא המידע המקצועי לצוותים הרפואיים אודות החיסונים, לרבות הנתונים המלאים וממצאי המחקרים של החברות.

אמון הציבור בהמלצת משרד הבריאות להתחסן - ללא השבת אמון הציבור במשרד הבריאות ובהנחיותיו, קיים חשש שהיענות של הציבור להתחסן תהיה נמוכה. כל כך נמוכה שבמשך זמן יחסית רב לא ניתן יהיה למגר את המגיפה או לצמצם אותה בצורה כזו שתאפשר פתיחה נרחבת של הפעילות במשק.

באחריות משרד הבריאות לאמץ צעדים בוני אמון, ובהם לספק לציבור מידע מהימן אודות החיסונים וממצאי המחקרים; שקיפות מלאה של יתרונות החיסון לצד חסרונותיו - חשוב לא פחות לומר בכנות גם מה עוד לא יודעים על החיסון והשלכותיו; הנגשה לשונית ותרבותית של כל המידע; יצירת ערכות מידע מהימן לסוכני מידע מרכזיים בשטח, בדגש על רופאי משפחה. בנוסף, על רקע פרסומים בשבועות האחרונות, יש להצהיר מפורשות שאין כל כוונה לקבוע חובת חיסון.

השגרה מעבר לפינה

אם בימים הקרובים ה-FDA יאשר חיסון, וברשות ישראל יהיו מספיק מנות חיסון על מנת להגן בשלב ראשון על אוכלוסיות בסיכון (כ-2-1.8 מיליון מתחסנים), כללי המשחק בהתמודדות עם הקורונה ישתנו מהותית. את המקום של ההגבלות, הסגירות והסגרים ניתן יהיה להחליף בכלי משחק חדשים. כך למשל, שימוש רב יותר  בכלים של הסברה ממוקדת על חזרה בטוחה לשגרת חיים, לצד אמצעים לזיהוי תחלואה חבויה (מתודולוגיה של שגרת בדיקות באזורים של סיכון מוגבר) ופחות שימוש בהנחיות מגבילות וצעדים דרקוניים שנתפשים כענישה.

עוד קצת סבלנות, ויש סיכוי גבוה שאי שם מעבר לפינה כבר ממתינה החזרה לשגרה המוכרת והטובה.

הכותב הוא מומחה למשפט רפואי; מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים, חבר הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן)

(המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  צוותים רפואיים,  חדשות,  דעות,  חיסונים,  קורונה,  משרד הבריאות,  19-COVID,  חיסון לקורונה
תגובות
אנונימי/ת
13.12.2020, 12:35

דר' עו"ד ניב יגודה הנכבד,
מתוך היכרות מוקדמת איתך ועם הפרופיל המוסרי הגבוה שלך, קשה לי להתיישר עם רוח דבריך כפי שמופיע במאמר.
חיסונים הם לא לוקסוס ולא אמורים לתת מזור כבמטה קסם.
החיסונים מקדמים מדיניות של אסון לאומי שהישועה תבוא בזכותם ובגללם.
המון הפרות של זכויות אדם ואזרח צצו ועלו בתקופה האחרונה. הרבה הגבלות ושלילת האוטנומיה קיבלו צידוק מוסרי וחוקי ללא הבסיס שמאפשר זאת.
הקריאה של ליצור אמון בציבור ולהוות דוגמא אישית של צוותי הרפואה יכולה לקבל צידוק רק בתנאי ש-
1. החיסון יציל את העולם באפן ברור ומובהק
2. שהתועלת עולה בבירור על הנזק
3. שהפרט יוכל להחליט ולפעול על רצונו האותנטי והאוטונומי
4. ושהמידע יהי שקוף ומיהמן ללא רעשי רקע שיווקיים.
כאיש בריאות,
אני רוצה לערער על מסע ההפחדה הבלתי מידתי, ועל משימת החיסונים הלאומית שרוב רובה מתבצע באופנים של כפייה וגניבת דעת. אשמח להתייחסותך המלומדת.

27.12.2020, 16:28

שלום רב,
רק כעת אני רואה את התגובה - מטרם הגבתי.
מהנתונים שאני ראיתי ובדקתי עולה כי הסיכון מהתחלואה (קורונה) גדול מפוטנציאל הסיכון לחיסון.
המסר המרכזי שביסוד המאמר - תנו לציבור מידע על מנת שכל אחד יקבל החלטה מושכלת. כמו כן, ראוי שאת המידע הציבור יקבל מהגורם שהוא רוחש לו אמון - רופא המשפחה.
בברכה
עדי