(עדכון, 15:30) ההסתדרות הרפואית בישראל פנתה היום (ה') במכתב דחוף לאגף האפידמיולוגיה במשרד הבריאות ובו דרשה שלא לתת את מנת החיסון השנייה למתחסנים שחוו תופעת לוואי של שיתוק בפניהם - שיתוק ע"ש בל. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ציון חגי, ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, ד"ר מרים וינברגר, דרשו לקבל את הנתונים המצטברים לגבי תופעת הלוואי בטענה שעדיין לא ידוע מנגנון התפתחות השיתוק.
עוד בעניין דומה
במכתב שנשלח למנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, ד"ר אמיליה אניס, נכתב: "אנחנו מנסים להבין על סמך אילו נתונים מבוססת ההמלצה להמשיך לחסן במנת חיסון שנייה גם מי שסבל מתגובה אלרגית או שיתוק בעצב הפנים. הובע חשש כי כיוון שלא ידוע המנגנון של התפתחות השיתוק, כיצד ניתן להיות בטוחים שלא יחזור או יחמיר?".
קודם לכן נודע כי 13 ישראלים, ככל הידוע עד כה, שהתחסנו במנה הראשונה של תרכיב החיסון של "פייזר" נגד נגיף הקורונה פיתחו זמן קצר לאחר מכן את ה"שיתוק ע"ש בל" - שיתוק עצב הפנים המוכר גם בשם פציאליס.
לפי דיווח הבוקר (ה') של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות", רופאים במערכת הבריאות מעריכים כי בפועל היו יותר מקרים כאלה. עוד דווח שבעקבות זאת חלוקות הדעות בקרב הרופאים אם על אותם מתחסנים לקבל את מנת החיסון השנייה או להימנע מכך זמנית.
עמדת משרד הבריאות היא: "מתחסן שלקה בפציאליס יכול לקבל את המנה השנייה. ככלל, מי שסובל ממחלה חדשה צריך לדחות את קבלת החיסון עד לאחר ההחלמה. הכוונה היא שעל פי כלל זה צריך לדחות את קבלת המנה השנייה עד שהפציאליס יחלוף".
סיבת הופעת הפציאליס, ברוב המקרים, איננה ידועה. גם במחקר שערכה חברת פייזר לקראת קבלת האישור לשימוש בתרכיב שלה תועדה התופעה בקרב כמה נסיינים שהתחסנו.
בדיווח צוטטה ד"ר מרים וינברגר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"אסף הרופא-שמיר": "אנחנו לא יודעים מהו המנגנון של השיתוק הזה והאם הוא קשור לחיסון או לא. חלק מהמומחים מתלבטים האם באמת נכון לתת מנה שנייה אחרי פציאליס ועל סמך מה ההמלצה מבוססת. הטיפול השגרתי בפציאליס הוא על ידי סטרואידים, אבל כשמקבלים סטרואידים, אי אפשר לתת את מנת החיסון השנייה במועד שנקבע וצריך לדחות זאת עד לסיום הטיפול בסטרואידים. בנוסף, אנחנו שואלים את עצמנו האם נכון לתת מנה שנייה אם החולה פיתח סיבוך של פציאליס כאשר אנחנו לא יודעים מהו המנגנון שגרם להופעתו. אנחנו מבקשים עוד מידע ונפנה בעניין הזה למשרד הבריאות ולחברת פייזר".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, הוסיפה: "אני סבורה שעוד לא בשלו התנאים להמלצה על מתן מנה שנייה למי שלקה בתגובה מהסוג הזה. נתקלתי באחרונה במתחסנת שהתמודדה עם פציאליס, והחלטתי שלא לתת לה את המנה השנייה. נכון שעל פי משרד הבריאות אפשר לתת, אבל אני לא הרגשתי בנוח עם זה. אף אחד לא יודע האם הסיבוך קשור לתרכיב החיסון או לא. לא ברור עדיין אם באמת זה סיבוך שכיח יותר".
בנוסף דווח אמש (ד') בחדשות ערוץ 12 כי ארבעה בני 80-70 ומעלה בישראל שחוסנו, כולם עם מחלות רקע מורכבות – נפטרו לאחר קבלת החיסון. אתמול, על פי אותו דיווח, בת 75 מלוד שסבלה ממחלות רקע רבות ומורכבות נמצאה ללא רוח חיים בביתה כשעתיים שהתחסנה במנה השנייה. משרד הבריאות חוקר את האירוע וכן את שלושה קודמיו וטרם נמצא קשר בין המוות למתן החיסון.
לפני כשבועיים בן 75 מבית שאן מת מדום לב בביתו, שעתיים לאחר שקיבל בקופת חולים את מנת החיסון הראשונה לקורונה. משרד הבריאות בדק אירוע זה ודיווח כי היה ידוע שלאותו מתחסן יש היסטוריה של התקפי לב קודמים וההערכה היא שאין קשר לחיסון שקיבל. מקרה נוסף הוא של בן 88 מירושלים שהתחסן וכעבור שעתיים נפטר. מ"הדסה הר הצופים" נמסר שסבל ממחלות רקע ממושכות מורכבות וקשות.