ממצאים מדו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2019 מתפרסמים הבוקר (ד') ומספקים תמונת מצב על איכות הטיפול הרפואי בקהילה בתחומים שונים, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.
עוד בעניין דומה
התכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת על ידי מינהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית. מקור הנתונים לדו"ח ממערכות המידע הממוחשבות של קופות החולים.
מנתוני הדו"ח החדש ניתן לראות יציבות ואף שיפור במספר מדדים משמעותיים, ביניהם שיפור באיזון הסוכרת במבוגרים וילדים, איזון מטופלים עם ערכי כולסטרול LDL גבוהים שמוגדרים כמטופלים בסיכון, שיפור בטיפול למניעת שבר צוואר ירך חוזר ועלייה ניכרת בביצוע ספירומטריה לחולי COPD חדשים. עוד ניכר מהממצאים שבמדדים מסוימים, לדוגמה בנושא איזון סוכרת, יש צמצום פערים משמעותי בין שכבות האוכלוסיה.
מנגד, ועל אף ירידה בשימוש באנטיביוטיקה, ישראל עדיין נמצאת במקום גבוה ביחס לעולם המערבי. כמו כן ולמרות מאמצים שנעשים בנוגע למיגור תופעת העישון, לא נצפתה ירידה בשיעור העישון או בשיעורי ההשמנה באוכלוסיה.
מדד חדש המתפרסם השנה נוגע למניעת סרטן מעי הגס ובוחן ביצוע של קולונוסקופיה בקרב מטופלים בעלי דם סמוי חיובי. מניתוח הנתונים במדד זה נראה שמעל לשליש מהמטופלים שנמצאו חיוביים בבדיקת דם סמוי בצואה לא מבצעים בדיקת קולונוסקופיה במהלך 180 ימים לאחר קבלת התוצאות, ויש לתת דגש מיוחד על מנת להקטין את שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס בישראל.
מעל למחצית מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מהשמנת יתר
על פי נתוני הדו"ח, כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. מגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMI ≥ 30 ק"ג\מ2) נמשכת כאשר יותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 20-84 (27.8%) סובלות מהשמנת יתר, עלייה בהשוואה לשיעור ב-2012 (26.1%). 23.5% מהגברים בגילאים 20-84 סובלים מהשמנת יתר, שיעור גבוה יותר בהשוואה ל-2012 (22.5%). סה"כ בשנת 2019, 25.8% מקרב בני 20-84 סבלו מהשמנת יתר, עלייה בהשוואה לשנת 2018, אז דווח על 25.5% ולשנת 2012 אז 24.4% מהמבוגרים סבלו מהשמנה.
שיעורי ההשמנה בישראל גבוהים במעט מהממוצע במדינות הOECD - 24.1% לעומת 24% כאשר בארה"ב שיעור ההשמה הממוצע הוא 40%, אוסטרליה - 30.4%, בריטניה - 28.7%, צרפת - 17%, קוריאה הדרומית - 5.4% ויפן - 4.4%.
כמו כן, בשנת 2019 נרשמה עליה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 10.9% מבני ה-14 סבלו מהשמנה, לעומת 10.5% בשנת 2018 ו-10.2% בשנת 2017. שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציואקונומי גבוה היה גבוה יותר לעומת בני נוער ממעמד נמוך (בבנים 13.7% לעומת 7.7% בבנות 10.4% לעומת 6.1%). בשנת 2019, 6.9% מהילדים בני 7 סבלו מהשמנה בדומה לשנת 2018. מדובר בירידה קלה בהשוואה לשנים קודמות: 7.1% בשנת 2017, 7.6% בשנת 2016 ו-8.1% בשנת 2015.
BMI תקין נמדד אצל 77.8% מהבנות ובכ-77.4% מהבנים בגיל 7. בנוסף, בנים בגיל 7 במצב סוציואקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציואקונומי גבוה (7.2% לעומת 3.5%) בקרב הבנות בגילאים אלה הפער אף גדול עוד יותר (6.2%% לעומת 2.4%).
יציבות בשיעור המעשנים בישראל
19.6% מהאוכלוסיה בישראל בגילאי 16-74 מעשנים. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות, אולם שיעורי העישון עדיין גבוהים. בשנת 2019 27.3% מהגברים מעשנים ו-12.4% מהנשים מעשנות. שיעורים גבוהים בהשוואה לשנת 2018 אז היו 27% מהגברים מעשנים ו-12.1% מהנשים מעשנות.
גברים ממעמד סוציואקונומי נמוך מעשנים בערך פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציואקונומי גבוה (33.4% מול 16.4% בהתאמה). לעומת זאת, בקרב נשים הקשר עם מצב סוציואקונומי אינו אחיד. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18% (יוון – 35%, רוסיה – 27.6%, איטליה – 19.2%, יפן – 17.8%, קנדה – 11.3%, ארה"ב – 10.3%, קוסטה ריקה – 4.2%).
גילוי מוקדם של סרטן בישראל וביצוע בדיקות סקר
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי בשנה החולפת דווח על 28,704 מקרים של תחלואה סרטן בישראל. 4,348 מקרי תחלואה בסרטן שד (15.1% מהחולים), 3,290 מקרי תחלואה של סרטן ערמונית (11.5% מהחולים), 2,882 מקרי תחלואה של סרטן המעי הגס (10% מהחולים), 2,603 מקרי תחלואה של סרטן ריאה (9.1% מהחולים), 1,548 מקרי תחלואה של לימפומה שאינו הודג'קין (5.4% מהחולים) ו-14,033 מקרי תחלואה של סוגים אחרים של סרטן (48.9% מהחולים).
על פי הדו"ח, בישראל שיעורים גבוהים בביצוע ממוגרפיה לגילו סרטן השד. בשנת 2019 ביצעו 71.1% מהנשים בנות 50-74 את הבדיקה לעומת 72.5% מהנשים בשנת 2018. (2017 – 71%, 2016 – 70.4%, 2015 – 69.6%, 2014 – 69.3%). שיעורי ביצוע הממוגרפיה בישראל עדין גבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD: טורקיה – 36%, גרמניה – 49%, איטליה – 61%, קנדה – 62%, קוריאה הדרומית – 70%, ארצות הברית – 75%, דנמרק – 83%, פינלנד – 84%.
לגבי סרטן המעי הגס, ניכרת יציבות בשיעורי בדיקות קולונוסקופיה ודם סמוי בצואה - 65% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה או וקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2019 לעומת 55% בשנת 2012 ו-49% בשנת 2011. קיים מתאם בין העלייה בשיעור ביצוע הבדיקות לאיתור סרטן המעי הגס לבין ירידה בשיעור ההיארעות של סוג זה של סרטן בקרב כלל האוכלוסיות בישראל.
אולם, רק 65.4% מכלל האנשים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו תוצאה חיובית ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום. מטרת בדיקת קולונוסקופיה היא המשך בירור האפשרות של התפתחות סרטן במעי הגס.
כמו כן, נרשמה עלייה משמעותית בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם – 54.2% מהנשים בגילאים 35-54 ביצעו בדיקת סקר בחמש השנים האחרונות וזאת בהשוואה ל-51.5% בשנת 2018 ו-49.9% בשנת 2017. שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר בקרב אוכלוסיה ממעמד סוציואקונומי נמוך (53%) לעומת נשים ממעמד סוציואקונומי גבוה (20%).
בהשוואה לעולם, שיעור הנשים שמבצעות את הבדיקה בישראל עדיין נמוך. באירלנד 78% מהנשים ביצעו את הבדיקה, בשוודיה 76%, בלוקסמבורג 74%, בניו זילנד 72% ובגרמניה – 56%. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה של החולות מסרטן זה אינו נמוך, מה שמלמד על אבחון מאוחר.
עלייה בשיעור חיסוני השפעת
על פי הנתונים בשנת 2019 61.9% מבני ה-65 ומעלה התחסנו לשפעת, בשנת 2018 חוסנו 60.4%, בשנת 2017 חוסנו 61% ובשנת 2016 – 63.1%. ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות. בקוריאה הדרומית שיעור ההתחסנות עומד על 85%, בבריטניה - 72%, בהולנד – 63%. לעומת זאת, בגרמניה רק 35% ובטורקיה רק 7% מתחסנים.
בנוסף, בשנת 2019 נרשמה עלייה קלה גם בשיעור המבוגרים שביצעו חיסון נגד פניאומוקוק למניעת דלקת ריאות. 78.3% מבני ה-65 ומעלה קיבלו את החיסון לעומת 78.1% בשנת 2018.
שימוש בבנזודיאזפינים בקרב האוכלוסיה המבוגרת
4.7% מהאוכלוסיה בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים וזהו השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2011 (2018 – 4.8%, 2017 – 4.9%, 2016 – 4.8, 2015 – 5.3%, 2014 – 5.2%). שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים (5.5%) מאשר בקרב גברים (3.6%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.
בנוסף, השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי גבוה (6.3%) לעומת נשים במצב סוציואקונומי נמוך (3.4%) ונראה כי השימוש עולה עם הגיל. שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם (באיסלנד 110 בני אדם לאלף נפש, אירלנד – 73, פורטוגל – 66, ספרד – 56, דנמרק – 15, קוריאה הדרומית – 10 ואוסטרליה – 3).
אחד מכל עשרה ישראלים חולה בסוכרת
בשנת 2019 דווח על 9.7% מהאוכלוסיה (בני 18 ומעלה) עם מחלת סוכרת. בסך הכל שיעורי התחלואה יציבים בשנים האחרונות. יחד עם זאת יש עלייה במספר החולים: בשנת 2019 היו בישראל 525,943 חולים לעומת 514,731 בשנת 2018 ו-489,033 בשנת 2017. שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיה ממעמד סוציואקונומי נמוך (24.9% לעומת 16.8% בקרב גברים מגיל 45 ומעלה ו25.4% לעומת 11.2% בקרב נשים מגיל 45 ומעלה). 71.7% מחולי הסוכרת בישראל הם מאוזנים לעומת 9% שאינם מאוזנים.
על פי הנתונים בשנת 2019 היו כשליש (32.1%) מחולי הסוכרת בישראל עם פגיעה כלייתית, ובסך הכל נשמרת יציבות בשיעורים אלה. כדאי לציין, כי עם העלייה בגיל ניכרת עלייה בהימצאות הפגיעה הכלייתית בקרב חולי סוכרת, עד כדי כמחצית מהחולים בגילאי 75-84. סיבוך ידוע זה של סוכרת עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר תחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.
טיפול בקהילה לאחר אשפוז פסיכיאטרי - רק 40% מהחולים
40% בלבד מהחולים שאושפזו מעל 14 יום בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש בקהילה. מדובר בעלייה בהשוואה לשנים קודמות ( 2018 – 36.1%, 2017 – 34.7%, 2016 – 35.4% ו-2015 – 32.5%).
ירידה בשימוש באנטיביוטיקה
היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות ירד בשנה האחרונה. בשנת 2019 היקף השימוש באנטיביוטיקה היה 24.2 DDD ל-1,000 איש ליום, בשנת 2018 היקף השימוש היה 24.8, ובשנת 2017 היה ההיקף 24.6 DDD ל-1,000 איש ליום. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (22.8 לעומת 16.3). היקף השימוש בשכבה החברתית-כלכלית החלשה היה מעט נמוך בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר.