בתחילת ינואר עברתי דרך מרכז החיסון לקורונה בעיר אום אל-פאחם וגיליתי להפתעתי שמעל 70% מהמתחסנים במרכז הם יהודים שהגיעו מאזור חדרה ונתניה. האם התמונה תחזור על עצמה בעוד שבוע-שבועיים כשנתחיל לחסן ילדים ובני נוער בני 16-12?
שנה שלמה נלחמנו יחד, יהודים וערבים, במערכת הבריאות, במגיפת הקורונה הארורה, עמדנו כתף לצד כתף בבתי חולים ובמרפאות, ביכינו יחד את מותם של החולים, יהודים וערבים, שמחנו יחד על החלמתם של החולים והתגאינו יחד על הצלחת מבצע החיסונים ותחילת הניצחון על הקורונה. זו היתה מלחמה שנלחמו יחד באויב מר ורצחני, אויב משותף! האם כך אנו מסתכלים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באותה עין ובאותה חדות? אולי עדיף היה שתישאר הקורונה!
בכאב, בעצב ובאכזבה וגם בתחושת בושה, ראינו את המראות הקשים ברחובות הערים המעורבות, את האובדן וההרס של חיים משותפים בני עשרות שנים ושוב בכינו יחד במערכת הבריאות על המראות המזעזעים וטיפלנו יחד בפצועים. חלום בלהות הזוי.
שני שלישים מהעובדים הערבים בשירות המדינה מועסקים במערכת הבריאות, וזו גאווה גדולה לכלל מערכת הבריאות, מנהליה ועובדיה. שיעור הערבים בולט במערכת הבריאות מעבר לשיעורם באוכלוסיה
לפי נתוני התעסוקה של שנת 2019, שני שלישים מהעובדים הערבים בשירות המדינה הועסקו במערכת הבריאות, וזו גאווה גדולה לכלל מערכת הבריאות, מנהליה ועובדיה. שיעור הערבים בולט במערכת הבריאות מעבר לשיעורם באוכלוסיה: אחיות בריאות הציבור - 30%, טכנאי רנטגן - 27%, רופאים - 25%. 30% מכלל רשיונות הרוקחות שהונפקו מאז 2005 (ליהודים וערבים ביחד) הם לבוגרי מוסדות בירדן (סטודנטים ערבים-ישראלים שלמדו בירדן).
החממה הזו של דו קיום במערכת הבריאות עומדת כל הזמן בפני אתגרים רבים וזקוקה לא רק לרגישות תרבותית אלא גם לאינטליגנציה תרבותית ורגשית, וזאת לא רק מול המטופלים אלא גם מול העובדים עצמם.
ליבם של הרופאים הערבים נקרע לגזרים בימים האחרונים לצד הקריאה של ועדת המעקב לשביתה כללית. הם נקרעים בין ההזדהות עם המאבק לשלום ושוויון יחד עם בני עמם, לבין שבועת הרופא ומחויבותו האתית האנושית לעמידה איתנה ונחוצה במרפאות, בבתי החולים, בחדרי הניתוח ובמיון, בשיאה של שעת החירום במערכת הבריאות כיום. לפי נתוני משרד הבריאות, מעל 90% מהרופאים הערבים לא שבתו והתייצבו בצו מצפונם האתי הרפואי לטפל בחולים.
עלינו לעמוד מול הקיצוניים ולהקרין את הדו קיום במערכת הבריאות לכלל החברה הישראלית ובכל מקום, לפעול לסובלנות ולהרגעת הרוחות ולקדש את החיים
אך האם לעולם חוסן לעוגן השפוי המוביל במדינה - יהודים וערבים במערכת הבריאות? המנהיגות הרפואית, היהודית והערבית, מהווה מודל של עשייה והקרנת אור לסביבה, ובמערכה הנוכחית, שבמרכזה ניצבת פצועה ומדממת החברה הישראלית כולה, יש לנו תפקיד חשוב שבעתיים: לעמוד מול הקיצוניים ולהקרין את הדו קיום במערכת הבריאות לכלל החברה הישראלית ובכל מקום, לפעול לסובלנות ולהרגעת הרוחות ולקדש את החיים. על המנהיגות הרפואית, יחד עם מנהיגות מערכת הבריאות, לשמר ולחזק ולטפח את החוסן השפוי על ידי הדרכה והעצמה ברגישות, באהבה, בהקשבה ובחינוך.
הכותב הוא יו״ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית, מומחה ברפואת משפחה