חדשות

כמה נמוך לרדת? מחקר חדש ממליץ על יעד של 120/80 בלחץ הדם

מחקר חדש שהתפרסם ב-NEJM ממליץ לשנות את היעד הטיפולי ביתר לחץ דם, מציג פחות מקרי מוות במטופלים שהגיעו ליעד הנמוך מ-140/90 ומדגיש את חשיבות ההפחתה בצריכת נתרן

בדיקת לחץ דם. אילוסטרציה

יתר לחץ דם הוא גורם מוות מוביל בעולם ומבעיה רפואית זאת מתים מדי שנה יותר אנשים, ביניהם גם צעירים, לעומת מקרי המוות מקורונה ומכל המחלות המידבקות יחד בשנה רגילה, כלומר לא ב"שנת הקורונה". ניתן למנוע יתר לחץ דם, זאת ידוע מכבר, על ידי הפחתה בצריכת נתרן בנוסף לטיפול בתרופות שהן כיום די זולות. מאמר בנושא זה פורסם בשבוע שעבר ב-New England Journal of Medicine ורק בגלל התמקדות התקשורת בעולם במשבר הקורונה, לא זכה לתשומת לב ראויה.

המחקר מנתח נתונים מכל העולם תוך הערכת 84 התנהגויות, סביבה, עיסוק מקצועי וסיכונים מטבוליים בין 1990 ל-2016. מהמאמר עולה כי מעט מאוד אנשים שיש להם יתר לחץ דם פועלים כדי להפחית אותו או לשלוט בו – 14%, כלומר פחות מאחד מכל שבעה בני אדם בעולם. יתר על כן: 734 מיליון בני אדם בכלל מודעים לבעיה, רק 489 מיליון מטפלים בה ורק 192 מיליון השיגו שליטה בה.

יתר לחץ דם גורם ל-10.7 מיליון מקרי מוות בעולם מדי שנה רגילה, לעומת 3.2 מיליון מדלקת ריאות אקוטית, 1.9 מיליון ממחלות בדרכי העיכול כמו שלשול, 1.6 מיליון מאיידס, 1.3 מיליון משחפת ו-0.6 מיליון ממלריה. הוצאות מערכת הבריאות בארה"ב בלבד, רק בנושא יתר לחץ הדם, מסתכמות בארבעה טריליון דולר בשנה, כך לפי הדיווח.

עוד נמצא במחקר שבוצע באוניברסיטת אוקספורד הבריטית, שעל כל עלייה ב-20 נקודות בלחץ הדם הסיסטולי, שיעור התמותה ממחלה קרדיווסקולרי מוכפל. ראוי, כותבים המחברים, להתכוון לכך שלחץ הדם אצל אדם מבוגר יהיה 115/75 כיעד טיפולי. אלא ש"נמוך, אין זה אומר טוב יותר", אבל נדרשת התערבות על פי ניסוי בשם SPRINT שהחל ב-2010 וזאת לאחר שהוכח כי הפחתה ביתר לחץ דם מצילה יותר חיים.

עוד עלה מהמחקר הזה כי למרות שיש תופעות לוואי רבות בעת התערבות טיפולית-תרופתית - כולן רחוקות מלהיות מסוכנות מהתקף לב או שבץ - טיפול אינטנסיבי להפחתת יתר לחץ דם חייב לשמש מטרה, גם עבור זקנים. בעקבות זאת, היעד צריך להיות להגיע ללחץ דם סיסטולי אפילו מתחת ל-130, במקום 140 שנחשב ליעד הסטנדרט ואפילו מוטב, לפי מחקרSPRINT, לסמן את היעד מתחת ל-120/80.

אלא שבמשך שנים היו רופאים שחששו מטיפול שבו היעד יהיה מתחת ל-140/90, בנימוק שייתכן שזה יהיה נמוך מדי ושיש בכך פוטנציאל סיכוני. עתה מציג המחקר וקובע שהשגת יעד של פחות מ-140/90 לא יגרום שום נזק למטופל אלא דווקא יתרום להצלת חייו.

מנתוני המחקר עולה כי שיעור מקרי המוות בקרב מטופלים שהגיעו ליעד של 120/80 היה נמוך ב-27% לעומת שיעור מקרי המוות בקרב אנשים עם לחץ דם 140/90. זאת ועוד, על כל מניעה של מקרה מוות אחד כתוצאה מהטיפול יימנעו גם שני התקפי לב ובנוסף שבצי מוח, אי ספיקת כליות, דמנציה ומחלות אחרות.

בנוסף להפחתת הצריכה של נתרן חוזרים מחברי הדו"ח על ההמלצה לפעילות גופנית כשגרה בחיי היומיום, על מזון בריא ועל הימנעות משהות בסביבה עם זיהום אוויר, אבל הפעולה ההתערבותית האישית החשובה ביותר היא להפחית בצריכת נתרן ולהקפיד על נטילת תרופות.

נושאים קשורים:  יתר לחץ דם,  לחץ דם,  נתרן,  חדשות,  מחקר,  מניעת מחלות
תגובות

המחקרים הנ"ל חשובים מאוד אבל לא מצאתי התיחסות מעמיקה בערכי לחץ הדם בקשישים. אני סבור שמה שמתאים לגילאים יותר צעירים אינו מתאים לקשישים אם לוקחים בחשבון את קוטר כלי הדם שלהם וחשיבות אספקת הדם להיקף ובעיקר למוח. אשמח לקבל תשובה מוסמכת.

אנונימי/ת
31.05.2021, 23:31

יש פער מסוים בין מחקרים התערבותיים ביתר לחץ דם לבין מחקרי עוקבה, התופעה בולטת בתחומים רבים ברפואה אבל ביתר לחץ דם הפערים משמעותיים מאוד וגורמים מבוכה מבחינת המסקנות וההמלצות הנגזרות מהן

אנונימי/ת
01.06.2021, 06:35

אין פה הרבה חדש. ב Sprint דרך מדידת לחץ הדם שונה ממה שכולם עושים בקליניקה והיא יותר דומה להולטר לחץ דם. דהיינו שהערכים נמוכים יותר ממה שנמדד במדידה הקונבנציונלית. יש עוד בעיות במחקר הזה לצד חוזקה מסויימת בעיקר בהסתכלות עלקוהורט גדול בני 75 פלוס.
האירופאים לדעתי בצדק לא מתרשמים יותר מדי מספרינט. כך שנשארנו כנראה אם ההבנה שלשאוף מתחת ל140 טוב לרוב המכריע ומתחת ל130 בקבוצות נבחרות. בעולם האמיתי גם ככה הבעיה העיקרית היא כמויות גדולות של אלו שאינם קרובים למטרות הללו. בהם צריך להתרכז.