דעות

מציאות פריפריאלית: תינוק בוכה, קשישה סיעודית ומטופל בהתקף לב בחדר מיון אחד

ד"ר לירן נבט גולן מציג תמונת מצב עגומה מבית חולים אחד בפריפריה: "מקום שבו מטפלים באנשים קשי יום שבטוחים שהמדינה דפקה אותם. אם אתה מסתכל להם בעיניים יומיום, אחרי מספיק זמן אתה מבין - הם צודקים"

קשיש במיון. אילוסטרציה

תארו לעצמכם שהגעתם לבית חולים בגלל מחלה ונאמר לכם שאתם צריכים להתאשפז, אבל כדי למנוע מכם נזק בריאותי ואף מוות, האשפוז לא יהיה כאן, בבית החולים הקרוב לאזור מגוריכם, אלא בבית חולים 250 ק"מ מכאן. תארו לכם שאומרים לכם שהמעבר לשם הוא דחוף, אבל כרגע אין אמבולנסים פנויים להעברה ויש להמתין שיתפנו אמבולנסים, למרות הדחיפות. נשמע כמו אבסורד? זו המציאות כאן.

אני מניח שמעולם לא שאלתם את עצמכם "מה זה אומר להיות צוות רפואי בפריפריה?". ניכר שגם מקבלי ההחלטות לא שאלו את עצמם את השאלה הזו ולא נאלצו לקבל החלטות משנות חיים מתוך מציאות של חוסר - חוסר ציוד, חוסר כוח אדם, חוסר תקציבים.

ה-CT הישן מתקלקל חדשות לבקרים וכמו חמור זקן שעליו כבר שנים אומרים ש"עוד מעט מחליפים אותו", הוא בינתיים ממשיך לסחוב, עד שלא. MRI? הצחקתם את רנטגן

כך למשל, בבית חולים פריפרי בצפון, מכשיר ה-ERCP היחיד התקלקל, ולכן לא ניתן היה לבצע פעולות באותו היום. בבית החולים באילת המכשיר הזה כלל לא קיים ואנו נאלצים להעביר חולים לבתי חולים צפוניים יותר. ה-CT הישן מתקלקל חדשות לבקרים (כבר תקופה לא התקלקל, טפו טפו) וכמו חמור זקן שעליו כבר שנים אומרים ש"עוד מעט מחליפים אותו", הוא בינתיים ממשיך לסחוב, עד שלא. MRI? הצחקתם את רנטגן.

הדוגמאות מגיעות מכל התחומים, לדוגמה כוח האדם. אמנם התקינה לא השתנתה מאז שנות ה-70 בכל המדינה, אך יש מקומות שבהם המצב גרוע עוד יותר. בעוד אוכלוסיית אילת והסביבה מונה כ-60 אלף איש, כשאילת מלאה, העיר מאכלסת 120 אלף. נחשו לפי איזה מספר ניתנים התקנים לבית החולים?

גם רופאי המשפחה לא מצליחים להתמודד עם העומס ולעתים קרובות מעבירים את החולים מיידית למיון מבלי לבדוק אותם. זכורה לי במיוחד הפניה של רופא משפחה מהצפון למיון שכללה שתי מילים בלבד: "כאב בטן"

החוסר אינו מנת חלקו של בית החולים בלבד, הוא מורגש גם ברפואת הקהילה. יש מחסור ברופאי משפחה טובים, והקיימים לא מצליחים להתמודד עם העומס ודרישות המטופלים, על כן לעתים קרובות מעבירים את החולים מיידית למיון מבלי לבדוק אותם. זכורה לי במיוחד הפניה של רופא משפחה מהצפון למיון שכללה שתי מילים בלבד: "כאב בטן".

במקרה של אילת, החולים מועברים למיון שאותו מאיישים רופאים צעירים בתחילת דרכם. חלקנו עוד לא ביצענו את ההחייאה הראשונה שלנו. מניסיון, ההחייאה הראשונה, כמו פעמים ראשונות אחרות, היא מזעזעת. אין אצלנו מיון ילדים ואין מתמחים ברפואת ילדים במיון הכללי. ילד בן שלוש שוכב ליד אישה סיעודית בת 95. קולות של תינוק צורח מפריעים לטפל במטופל באמצע התקף לב. ככה זה אצלנו.

גם בתוספת תקינה, בכלל לא בטוח שהמצב ישתפר. אני בוגר בית הספר לרפואה של בר אילן, שהפקולטה שלו ממוקמת בצפת. כחלק מהניסיון להשאיר רופאים בפריפריה נשאלנו כסטודנטים שנה א' מה יגרום לנו להישאר לעבוד בפריפריה. בדף כתבתי בהתרסה "רכבת". מהמחזור שלי, רק כ-2% נשארו לעבוד בפריפריה. אני לא קדוש, נסיבות החיים ותקן מובטח להמשך הביאו אותי להישאר פריפרי.

הטוב ביותר שניתן להציע כאן הוא רופאים מומחים שמגיעים למספר ימים בודדים אחת לתקופה, אך למרות הרצון הטוב, מדובר בלעג לרש. התור לרופא מומחה אלרגיה באילת אורך מספר חודשים

גדלתי ברעננה וכבר שבע שנים אני גר בפריפריה, כולל הלימודים והסטאז'. אני יכול להבין את זה שאנשים לא רוצים להגיע לעבוד בפריפריה. הבעיה הזו לא ספציפית לרופאים צעירים בלבד, ואפשר לראות שגם מומחים לא ששים להעתיק את המשפחות שלהם למקומות מרוחקים מהמרכז.

הטוב ביותר שניתן להציע כאן לרוב הוא רופאים מומחים שמגיעים למספר ימים בודדים אחת לתקופה, אך למרות הרצון הטוב, מדובר בלעג לרש. התור לרופא מומחה אלרגיה באילת אורך מספר חודשים. כך גם התור לרופאים מומחים אחרים. הקרדיולוג הוותיק שעובד באילת, בן 83, מטפל כמעט בכל העיר.

התקציבים אמורים להגיע גם מהמדינה וגם מתרומות של פילנתרופים, אך האחרונים מעדיפים ששמם יעטר מחלקות גדולות בתל אביב ובחיפה, לא בטבריה. זה הזמן לניתוב תקציבים ולחקיקה שוויונית בנושא

השינוי שצריך להתבצע חייב להיות יסודי. תקציבים חייבים לעבור בצורה שווה גם לבתי החולים הפריפריים. אלה מגיעים גם מהמדינה וגם מתרומות של פילנתרופים, אך אלה באופן טבעי מעדיפים ששמם יעטר מחלקות גדולות בתל אביב ובחיפה, לא בטבריה. זה הזמן לניתוב תקציבים וחקיקה שוויונית בנושא.

לעבוד בפריפריה זה לטפל באנשים קשי יום שבטוחים שהמדינה דפקה אותם. אם אתה מסתכל להם בעיניים יום יום, אחרי מספיק זמן אתה מתחיל להבין - הם צודקים.

נושאים קשורים:  לירן נבט גולן,  דעות,  חדשות,  בריאות בפריפריה,  בתי חולים בפריפריה,  מחסור בכוח אדם
תגובות
אנונימי/ת
02.06.2021, 21:01

אבל במרכז הארץ בקו אווירי של מספר קילומטרים יש לפחות 3 בתי חולים שלכל אחד מהם יש יחידות לצינתורי מוח והשתלת איברים . החברה הישראלית חולה , ניסיון לקיים רפואה אמריקאית במחיר אפריקאי מתברר בסוך כרפואה אפריקאית במחיר אמריקאי.

13.06.2021, 21:57

מטלטל
מחייב מחשבה גם בממשלת שינוי שהתחילה את דרכה
זה בדיוק הסיפורים שהאתר הזה צריך להביא , לא רק התכתשויות סמי-פוליטיות . הפוליטיקה האמיתית היא לשים במרכז מה שנדמה לנו שהוא שולי , בוודאי את מי שבשוליים.