חדשות

סיכון גבוה יותר להדבקה ב-CMV בהריון בנשים באזור תל אביב

חוקרות ישראליות חשפו את גורמי הסיכון להידבקות ב-CMV, הזיהום השכיח ביותר בהריון והתוצאות מפתיעות: מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבקות בנגיף

אישה בהריון. צילום: אילוסטרצה

חוקרות מהאוניברסיטה העברית וצה"ל בדקו הריונות של נשות קבע בצה"ל ומצאו כי הסיכון להדבקה ב-CMV בזמן ההריון בקרב נשים המתגוררות באזור תל אביב גבוה פי 2.67 לעומת נשים שאינן מתגוררות באזור זה. כמו כן, נמצא כי נשים עם הריונות קודמים מרובים, המעידים בדרך כלל על הימצאות ילדים קטנים בבית, נמצאות גם הן בסיכון מוגבר עד פי 2 להדבקה.

תוצאות אלו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי International Journal of Gynecology & Obstetrics, בעקבות מחקר אותו הובילה בר זמר טוב, סטודנטית לרפואה במסלול הצבאי "צמרת" של חיל הרפואה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ׳ אסנת ולפיש, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים וסא״ל ד"ר ורד קלייטמן, ראש תחום נשים בחיל הרפואה של צה"ל.

בר זמר טוב, סטודנטית לרפואה במסלול הצבאי "צמרת" של חיל הרפואה. "תוצאות המחקר יעזרו להעריך בצורה טובה יותר את האוכלוסיות בסיכון גבוה"

הדבקה בציטומגלווירוס (CMV, cytomegalovirus) בילדים ומבוגרים בריאים לא גורמת בדרך כלל נזק, ופעמים רבות חולפת ללא סימפטומים כלל. לעומת זאת, הדבקה בוירוס לראשונה בזמן הריון מהווה מצב רפואי מורכב משום שהדבקה של האם ובהמשך של העובר עלולה לגרום להשלכות קשות עבורו, הכוללות בין היתר חירשות, עיוורון ונזק מוחי (פיגור שכלי).

נכון להיום, לא קיים חיסון למניעת ההדבקה במהלך ההריון ולכן הדרך הטובה ביותר למניעת ההדבקה של העובר היא הימנעות של האם מהדבקה בזמן ההריון, באמצעות שמירה על היגיינה ומעקב באוכלוסיות בסיכון גבוה. נשים הנדבקות בנגיף במהלך הריונן נדרשות לעבור בדיקות מקיפות מדי שבוע כדי לבדוק אם עוברן נדבק אף הוא בנגיף, דרישה לביצוע דיקור מי שפיר ואף לשקול בכובד ראש הפסקת היריון.

במחקר הרטרוספקטיבי נבדקו ההריונות של נשות קבע בצה"ל לאורך עשור (2009-2019). כל המשתתפות במחקר חיו ושירתו בישראל במהלך כל תקופת המחקר. דרך מאגר הנתונים הממוחשב של צה"ל נאספו נתונים שכללו את בדיקות הנוגדנים ל-CMV, כמו גם משתנים סוציודמוגרפיים (כגון מקום הלידה ורמת ההשכלה) ומשתנים הקשורים לבריאות (כגון מדד מסת הגוף, סולם הבריאות הצבאי).

החוקרות בדקו את תוצאות בדיקות הנוגדנים ל-CMV שנלקחה בזמן הריון מ-7,665 הריונות. על סמך הנוגדנים, קבעו החוקרות את סטטוס ההדבקה של הנשים בווירוס – זיהום ראשוני בזמן ההריון, זיהום ישן או היעדר נוגדנים (כלומר לא היתה הדבקה בוירוס מעולם).

ראוי לציין כי בהתאם לנוהל השגרתי בצה"ל, בכל הריון מתאפשרת בדיקת נוגדנים אחת לפחות ל-CMV בטרימסטר הראשון ובדיקה נוספת אופציונלית בהמשך ההריון. במחקר הנוכחי נכללו גם נשים שעברו הפלה או הפסקת הריון. "חשוב לציין כי נבדקו הריונות ולא נשים, כך שיכול להיות לאישה אחת יותר מהריון אחד ואז בפועל כמות הנשים הנבדקת היתה קטנה יותר מכמות ההריונות. בהמשך, כאשר השוו המאפיינים שלהן, לכל אישה עם יותר מהריון אחד נבחר באקראי אחד ההריונות לבדיקה", מבהירות החוקרות.

תוצאות המחקר חשפו כי בכ-6,000 הריונות, המהווים כ-80% מהמדגם, נמצאה עדות להדבקה ישנה בוירוס, כלומר שלא התרחשה בהריון. כמו כן, בכ-1,500 מההריונות לא נמצאו נוגדנים לוירוס בתחילת ההיריון, כלומר נשים אלו היו בסיכון להדבקה ראשונה בוירוס בזמן ההריון. מתוכן, בקרב 66 נשים (4.15%) נצפתה עדות להדבקה בוירוס במהלך ההיריון. כלומר, אחת מתוך 25 נשים נדבקו בוירוס לראשונה בזמן ההריון, בממוצע לאורך כל תקופת המחקר.

"שיעורי ההידבקות ב-CMV היו יחסית יציבים וללא מגמה ברורה לאורך השנים. הנתונים שנמצאו בקבוצתנו היו דומים לשיעורים שתוארו בעבר באוכלוסיה הכללית בישראל. לפיכך, נראה כי שירות הצבא באופן כללי אינו משפיע על הסיכון להידבק מ-CMV", מוסבר במאמר המדעי.

בהמשך, נערכה השוואה של מאפיינים דמוגרפיים, סוציואקונומיים, בריאותיים ומיילדותיים, בין הנשים שעברו הדבקה בזמן ההריון, לבין נשים שלא נדבקו אף פעם ונשים שנדבקו טרם ההריון. על סמך השוואה זו, בוצעה אנליזה ממוקדת להערכת גורמי סיכון בלתי תלויים להדבקה ב-CMV בזמן היריון. באנליזה זו התגלו תוצאות מפתיעות: התברר כי דווקא רמה סוציואקונומית גבוהה, מספר הריונות קודמים גבוה, ובעיקר מגורים במחוז תל אביב המשויך לרמת הכנסה גבוהה, מהווים גורמי סיכון משמעותיים לסרוקונברסיה (זיהוי של הזיהום דרך בדיקת דם) ל-CMV בזמן ההריון בקרב הנשים שנבדקו.

זאת ועוד, לדברי החוקרות, "הוכח כי גורמים אחרים כגון מדד מסת הגוף, שנחשבו לגורמי סיכון להידבקות בנגיפים ויראליים אחרים ובמשך חומרת המחלה, כמו בנגיף הקורונה, אינם קשורים באותה מידה ואינם משפיעים על שכיחות ההידבקות ב-CMV בהריון".

אמנם תוצאות המחקר אינן מייצגות את כלל אוכלוסיית ישראל (שכן המדגם נאסף מבסיס הנתונים של נשים המשרתות בצה"ל), אך החוקרות מקוות כי הנתונים שמצאו יהוו בסיס למחקר רחב יותר בקרב אוכלוסיות נוספות בישראל ובעולם. "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV במהלך ההריון, בקרב נשים בצבא. נראה כי נשים המתגוררות במחוז תל אביב עלולות להיות בסיכון מוגבר להידבקות", סוכם במאמר המדעי.

בר זמר טוב סיכמה: "תוצאות המחקר שופכות אור על נושא חשוב שעדיין חסר בו מידע רב, והפך להיות רלוונטי מתמיד לאור מחקר חדש מישראל שהציג טיפול מוכח חדש לנשים שנדבקו בשלב מוקדם בהריון. כולנו מקוות שתוצאות המחקר יעזרו להעריך בצורה טובה יותר את האוכלוסיות בסיכון גבוה, ועל ידי כך יהוו בסיס למחקרים עתידיים של תכניות מניעה ממוקדות".

נושאים קשורים:  CMV,  הריון,  מחקר ישראלי,  פרופ׳ אסנת ולפיש,  סא״ל ד"ר ורד קלייטמן,  צה"ל,  חדשות
תגובות

למחקר הזה מסקנה מעניינת מאוד בלשון המעטה.
הרי הנגיף מופץ באמצעות נוזלי גוף - כולל דם, שתן, רוק, חלב אם, קרעים, זרע ונוזלים בנרתיק. מגע מזדמן אינו מעביר CMV.
מכך אפשר להבין שתל-אביביות בהריון וממעמד סוציואקונומי גבוה, מחליפות נוזלי גוף עם אנשים אחרים בתדירות יותר גבוה ממקבילותיהן ממעמד סוציואקונומי אחר. באמת מוזר....