מטרת המחקר הייתה להעריך שיעור היארעות הפלות בקרב אסירות ועצורות והיחס של נתון זה לבית הסוהר/ מעצר ומדיניותו הקשורה להריון.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים לגבי הפלות ומדיניות מתוך מאגרי מידע לאומיים ופדרליים של בתי סוהר ומעצר שונים אשר נגעו לתוצאים של הריון בין 2016 ל-2017. הנתונים כללו גם סקר בסיסי של מאפייני המוסדות ומדיניות הריונות, כולל הפלות. החוקרים דיווחו על מדיניות מוסד ושעור הפלות בהתאם למאפייני המדיניות של המדינה הרלוונטית.
תוצאות המחקר הראו כי רק חצי מבתי הסוהר הלאומיים במחקר התירו הפלות במהלך הטרימסטר הראשון והשני, ו-24% לא התירו לבצע הפלות כלל. מתוך 19 בתי הסוהר אשר התירו הפלות, שני שליש דרשו מהאסירות אשר עברו את ההפלה היזומה לשלם בעבור ההליך. בתי הסוהר שלא התירו הפלות היו ממוקמים במדינות אשר נחשבות עוינות כלפי גישה להפלה. בבתי הסוהר שנבדקו, 11 מתוך 816 הריונות (1.3%) אשר הסתיימו במהלך תקופת המחקר הסתיימו בהפלה. מתוך 224 הריונות בבתי מעצר, 33 הסתיימו בהפלה (15%), כאשר יותר מחצי מאלה התרחשו במהלך הטרימסטר הראשון. חלקן היחסי של הריונות שהסתיימו בהפלה מתוך כלל ההריונות היה 1.4% בבתי סוהר ו-18% בבתי מעצר.
החוקרים סיכמו כי על אף שחלק מהנשים הכלואות במחקר עברו הפלה יזומה, בבתי סוהר ומעצר רבים ישנה מדיניות מגבילה סביב הפלות, החל מדרישה למימון עצמי וכלה באיסור גורף.
מקור:
Carolyn Sufrin et. al (2021) Obstetrics & Gynecology DOI: 10.1097/AOG.0000000000004497