מגזין

תסמונת הוואנה

מה ידוע על המחלה המסתורית שפוגעת בדיפלומטים ובאנשי מודיעין אמריקאים ברחבי העולם?

שגרירות ארה"ב בהוואנה, קובה, 2017. צילום: Al Sermeno/ שאטרסטוק

עובדי שגרירויות ארה"ב וקנדה בהוואנה, קובה, דיווחו בשנת 2016 על תסמינים שכללו סחרחורת, כאבי ראש, עייפות, בחילה ובעיות בזיכרון. אצל חלק מהחולים, התסמינים היו חמורים ואילצו אותם לעזוב את עבודתם. בהמשך הדיווחים הגיעו מדיפלומטים בסין, רוסיה, פולין, גאורגיה, טאיוואן, סרביה, קולומביה ואף מאנשי ממשל בוושינגטון עצמה. לתסמונת ניתן השם תסמונת הוואנה.

על פי מאמר שהתפרסם לאחרונה ב-The Wall Street Journal עד היום נספרו יותר מ-100 מקרים מאומתים של עובדים שסובלים מהתסמינים הסובייקטיביים ומהסימנים האובייקטיביים המאומתים קלינית המייצגים את תסמונת הוואנה. לתסמונת יש מספר של רב סימנים ותסמינים שמופיעים בעוצמות משתנות ובשילובים שונים. התסמינים החריפים אינם חד משמעיים, אנשים מסוימים מדווחים על תחושות של לחץ בראש, צלצולים או זמזומים באוזניים ועל תחושות של בלבול ו/או חוסר התמצאות. חלק מהאנשים מדווחים גם על רכיב אקוסטי, כגון צליל ציוץ, פינג או זמזום. סימפטומים סובייקטיביים כוללים ירידה מתמשכת בקשב ובעיות זיכרון. הסימנים הקליניים כוללים ורטיגו, בחילות, הפרעה בשינה ובעיות בתיאום מוטורי.

הסימנים האובייקטיביים הקליניים מעידים על שינויים בתפקוד הוסטיבולרי - מנגנוני האוזן הפנימית המעורבים בהתמצאות במרחב, שיווי משקל, תנועה וקואורדינציה. תסמינים אחרים הקשורים לתסמונת הם ליקויים נוירופסיכולוגיים אובייקטיביים בלמידה, זיכרון, ריכוז, תכנון וטיפול בריבוי משימות פסיכולוגיות המכונים "עומס קוגניטיבי".

רוב האנשים שנפגעו הציגו ליקויים נוירולוגיים ארוכי טווח הנראים בבדיקות פיזיולוגיות והדמיה, אשר ממשיכים להקשות על חיי היומיום שלהם. הפרוגנוזה לטווח הארוך לנפגעים משתנה והיא כנראה קשורה הן לסוג המכשיר שגרם לתסמונת והן למשך החשיפה.

קיים ויכוח מתמשך לגבי הזיהוי של התסמונת כמחלה פסיכוגנית. כלומר, הפרעת התנהגות שמקורה פסיכולוגי-נפשי, ללא מקור אורגני ידוע. ישנן הוכחות רבות המפריכות אפשרות זו, לפחות בקרב אותם אנשים שנפגעו בהוואנה בשנת 2016 ו-100 המקרים הנוספים שאומתו לאחר מכן. עם זאת, האפשרות להשפעות פסיכוגניות, הן בציבור הרחב והן באותם אנשים שעלולים להיחשב כנמצאים בסיכון לחשיפה, היא אפשרות שרירה וקיימת.

מה גורם לתסמונת הוואנה?

בחקירה ראשונית של המקרים בהוואנה עלה שהתסמונת נגרמה כתוצאה מחשיפה לאנרגיה מכוונת שמקורה במכשיר קולי, בטווח האקוסטי או העל-קולי. אנרגיה על-קולית מסוגלת לגרום לנזק לרקמות, ברקות ובחללים עם נוזלים בראש, בעיקר באוזן הפנימית, והדבר יכול לשבש את זרימת הדם למוח בבסיס הגולגולת. נזק כזה עלול לשבש את הרקמה המקומית הן מבחינה תפקודית והן מבחינה מבנית.

מאז שנת 2017, המידע על מקרים נוספים חיזק את ההשערות שהאחראי לנזק הוא מכשיר אחר, שמייצר גלי מיקרוגל עם פולסים מהירים והספק נמוך. טכנולוגיית המיקרוגל התקדמה באופן משמעותי במהלך 20 השנים האחרונות, כך שהיכולת לשדר בפולסים מהירים אנרגיית מיקרוגל על ​​פני מרחק גדול יחסית היא כעת אפשרית וניתנת לביצוע.

גלי מיקרוגל קצרים עם אנרגיה נמוכה עלולים לשבש את המאפיינים התקשורתיים והאינטגרטיביים של רשת העצבית במוח, ובדרך זו, לגרום לארגון מחדש פונקציונלי ברמת המקרו של צמתים עצביים וחיבורים עצביים המעורבים בקוגניציה, ברגש ובהתנהגות. יש גם מידע המצביע על האפשרות שנעשה שימוש בלייזר, שיכול לשמש כמנגנון מיקוד ולאפשר דיוק רב יותר באספקת צורות אחרות של אנרגיה מכוונת.

מי גורם לתסמונת?

אנרגיה מכוונת נבדקה על ידי מדינות רבות כנשק, אך יש לה גם יישומים פוטנציאליים אחרים. ה"ניו יורקר" דיווח במאי כי תיאוריית עבודה של חוקרים היא כי סוכנות ביון זרה - אולי שירות הביון הצבאי GRU הרוסי - מכוונת מכשירי מיקרוגל לעבר גורמים אמריקאיים במטרה לאסוף נתונים מהמחשבים ומהטלפונים הסלולריים שלהם. ישנה אפשרות שהתסמונת היא ארטיפקט  - מעין תופעת לוואי - של טכנולוגיית מעקב מתוחכמת ממדינה אחרת. עם זאת, סביר יותר שמדובר בפעילות מעקב ושיבוש, או פעילות שיבוש שעושה שימוש באנרגיה מכוונת.

לארה"ב, רוסיה וסין יש תכניות לפיתוח ושימוש בצורות שונות של אנרגיה מכוונת. טכנולוגיות אלו מנוצלות באופן תעשייתי להערכת התקינות והפגיעות של חומרים אנאורגניים ואורגניים. רבות מתכניות מחקר ופיתוח אלו הן מסחריות, ולכן הן מוגנות במידה מסוימת על ידי חוקי קניין רוחני המגבילים את היקף הגילוי הנדרש ו/או מעקב קוד פתוח. ישנה אפשרות שמכשירים קיימים, המשמשים כיום למטרות אחרות, יכולים לעבור שינוי על ידי גורמי טרור, במיוחד אם גורם לאומי מספק אותם לגורמי הטרור כדי לבצע פעילות משבשת.

איום על בריאות הציבור והביטחון הלאומי

השימוש בביוטכנולוגיה כנשק כתחליף לנשק קינטי הנשען על כוח פיזי מהווה סכנה חמורה. המטרות הראשונות של נשק זה היו בעלות ערך גבוה - אנשים שכשירותם והתפקידים המקצועיים שלהם היו חשובים מספיק כדי ששיבוש ביכולותיהם יהיה בעל השפעה מרובה.

בנוסף, השימוש בנשק בקובה הזיק לתהליך ההתקרבות בין ארה"ב וקובה שהחל תחת שלטון הנשיא ברק אובמה, לאחר עשרות שנים של ניתוק היחסים הדיפלומטיים ביניהם. הופעת המחלות על אדמת קובה גרמה להתקררות היחסים בין המדינות.

כשמנהל ה-CIA וויליאם ברנס נסע להודו בספטמבר השנה, חבר בצוות שלו דיווח על תסמינים התואמים את תסמונת הוואנה וקיבל טיפול רפואי. חודש לפני כן, סגנית הנשיא קמלה האריס עיכבה זמנית את הגעתה לויטנאם לאחר שמשרד החוץ הודיע ​​למשרדה על "תקרית בריאותית חריגה" בהאנוי.

אבל לא רק דיפלומטים ודמויות פוליטיות הם מטרה לנשק זה. חשוב להביא בחשבון מה יקרה אם הנשק יופעל נגד אוכלוסיה אזרחית ואת הפאניקה ההמונית שעשויה להתחולל משימוש בנשק לא מוכר שהשפעותיו לא ברורות ועדיין לא ידוע כיצד ניתן להתגונן מפניו.

הממשל האמריקאי מממן מחקר לפיתוח הגנה ותגובה לסוג נשק זה. ה-CIA הקים כוח משימה מיוחד לבדוק את העניין והעמיד בראשו את אחד האנשים הבכירים שפיקדו על המרדף אחרי אוסאמה בן לאדן. המחקר ינסה להגיע להבנה מעמיקה יותר של הטכניקות והטכנולוגיות המאיימות, יכמת את סוג ומידת הסיכונים, האיומים והפגיעות, יתכנן אמצעים להפחתת השפעת של הטכנולוגיות והגנה מפניהן, ולבסוף, ימצא דרך למנוע מהאויב להשתמש בטכנולוגיות אלו.

בינתיים, הממשל האמריקאי התחייב להקדיש משאבים להגנה על קורבנות התסמונת, וב-8 באוקטובר חתם הנשיא ביידן על חוק העזרה לקורבנות אמריקאים שנפגעו מהתקפות נוירולוגיות (HAVANA), המאשר תמיכה רפואית וכלכלית נוספת בקציני מודיעין ודיפלומטים שנפגעו מהתסמונת.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  תסמונת הוואנה,  ביוטכנולוגיה,  נשק קינטי,  גלי מיקרוגל,  חדשות,  מגזין,  טרור,  קובה,  ארה"ב
תגובות