מגזין

האם המדיה החברתית משפיעה על בריאות הנפש?

מחקרים רבים עמדו על הקשר בין שימוש במדיה החברתית לבין התמכרות, דיכאון, חרדה ו-ADHD, בעיקר בבני נוער. אולם, סקירת מאמרים חדשה מעלה כי המחקר על השפעות הרשתות החברתיות על הנפש אינו חד משמעי

שימוש ברשתות חברתיות. צילום: אילוסטרציה

במהלך 20 השנים האחרונות, הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, ולאחרונה עלו לכותרות מאמרים על ההיבטים השליליים שלהן, כמו למשל ההשפעה השלילית של אינסטגרם על דימוי גוף של בני נוער. האתר MedicalNewsToday פרסם לאחרונה ראיונות עם שבעה מומחים בפסיכולוגיה מרחבי העולם שניתחו את השפעת הרשתות החברתיות על הנפש.

עד כה, רוב המחקרים שחקרו את ההשפעות של מדיה חברתית על בריאות הנפש התמקדו בהיבטים השליליים הפוטנציאליים. לדוגמה, מחקר משנת 2019 בהשתתפות 6,595 בני נוער מארה"ב הסיק כי בני נוער שמבלים יותר משלוש שעות ביום ברשתות החברתיות עלולים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות.

אולם סקירת מאמרים חדשה מצאה שרוב המחקרים שחקרו את הקשר בין מדיה חברתית לבריאות הנפש מדגימים קשרים "חלשים" או "לא עקביים". לפי סקירה אחרת, יכול להיות קשר שלילי קטן בין השימוש במדיה חברתית לבריאות הנפש, אך הקשר מורכב ותלוי בדיוק איך החוקרים מגדירים בריאות נפשית ושימוש במדיה חברתית.

לעומת זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהרשתות החברתיות עשויות להועיל לבריאות הנפש, במיוחד עבור אנשים המשתייכים לקהילות הלהט"ב וקהילות של מתמודדים עם מצבים נפשיים.

ד"ר ג'ון נאסלונד, מרצה לבריאות גלובלית ורפואה חברתית בבית הספר לרפואה של הרווארד, דיבר על רשתות עמיתים מקוונות, כמו רשתות בהן מתמודדי נפש חולקים אתגרים וחוויות, ואלו מאפשרות למתמודדים להרגיש פחות בודדים, ללמוד מיומנויות התמודדות ולקבל או להציע תמיכה רגשית ומידע.

ד"ר ניקלס יוהנס, פוסט-דוקטורנט בנושא רווחת מתבגרים בעידן הדיגיטלי באוניברסיטת אוקספורד, הסכים שייתכן שקיים קשר בין רשתות חברתיות ליתרונות בנושא בריאות הנפש, אך יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר זאת. לטענתו, מחקרים רבים מצביעים על כך שרשת חברתית מאפשרת חיבור לאנשים אחרים, ואנשים שמשתמשים יותר ברשתות חברתיות מדווחים גם שהם מרגישים יותר תמיכה חברתית. עם זאת, הוא הזהיר שלא ברור מהי הסיבה ומהי התוצאה, שכן באותה מידה ייתכן שמשתמשים כבדים ברשתות חברתיות הם אנשים חברותיים עם הרבה חברים, וגם סביר ששתי האפשרויות נכונות.

התמכרות לרשתות חברתיות

דן מירצ'ה מירה, דוקטורנט לפסיכולוגיה ברומניה, אמר בראיון שמחקרים אחרים מצביעים על כך שהאופן שבו אנשים משתמשים ברשת חברתית משפיע על בריאות הנפש יותר מאשר הכמות בה הם משתמשים ברשת. הוא טוען שיש ראיות לכך ששימוש שגרתי במדיה חברתית באוכלוסיה הכללית קשור באופן חיובי לבריאות נפשית ולרווחה חברתית, כל עוד אדם לא "מושקע רגשית" בתקשורת, ובמקרה זה התוצאות שליליות.

ילד מול צג מחשב. אילוסטרציה

ד"ר גונקה סטיבנס, פרופסור חבר למדעי החברה וההתנהגות באוניברסיטת אוטרכט בהולנד, הסכים ש"השקעה רגשית" בשימוש במדיה חברתית יכולה להעיד יותר על תוצאות בריאות הנפש מאשר כמות השעות שאדם נמצא ברשתות חברתיות. הוא ציין מחקר שנערך באוניברסיטת אוטרכט המצביע על כך שהדברים שגורמים לבעיות נפשיות בשימוש ברשת חברתית הם לאו דווקא נוכחות אינטנסיבית ברשתות חברתיות, אלא בעיות שמופיעות בעת השימוש ברשת, כמו תסמינים דמויי התמכרות, הרגשה רעה כאשר הגישה לרשת החברתית מוגבלת, וסכסוכים עם אחרים בגלל השימוש ברשתות חברתיות. המחקר הראה שבעיות בשימוש במדיה חברתית חזו עלייה בתסמיני דיכאון והפרעת קשב וריכוז בשנה שלאחר מכן.

כדאי לפרק את התכונות השונות של הרשתות החברתיות: כיצד מוצג המידע, כיצד האלגוריתם מגביר או מדכא תוכן, הנדסת ההתנהגות בה משתמשת הרשת ואיך הפלטפורמה מושכת את תשומת הלב שלנו, ולחקור את ההשפעה של הרכיבים הללו על בריאות הנפש

ד"ר קיה בארוניס, חוקרת בכירה לבריאות הנפש באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, הזכירה את בריונות הרשת ברשתות חברתיות אשר גורמת לתסמיני דיכאון ואובדנות אצל ילדים ובני נוער, בעיקר כאלה המזדהים כמיעוטים מיניים או מגדריים. היא ציינה גם ששימוש יתר ברשתות חברתיות עלול לבוא על חשבון שינה, פעילות גופנית ופעולות אחרות החשובות לשמירה על רווחה נפשית טובה.

ד"ר נאסלונד מ"הרווארד" הסכים שרשתות חברתיות הן כר פורה לשנאת האחר ולבריונות רשת, והוסיף שמחקרים מראים שחשיפה לתוכן מלא שנאה באינטרנט מכוון גזע, מוצא אתני או מגדר, קשורה לבריאות נפשית ירודה ולרגשות מצוקה.

האתגר המחקרי

כמה מהמרואיינים אמרו שחשוב לפרש בזהירות מחקרים הקשורים לשימוש כללי ברשתות חברתיות כיוון שלרוב הם מבוססים על נתונים בלתי אמינים. לדוגמה, כמה מחקרי תצפית מצאו ששימוש ברשתות חברתיות קשור לרעה בבריאות הנפש, אך מחקרים שבוחנים מערכי נתונים דומים, או לפעמים אותו מערך נתונים אך בשיטות שונות, מוצאים שאין השפעה כזאת. לטענתו, המסקנות מושפעות מאוד מהאופן שבו החוקרים מנתחים את הנתונים שלהם, מה שמקשה להסיק מסקנה קונקרטית לגבי עד כמה יש למדיה החברתית השפעות שליליות על בריאות הנפש. הסבר הגיוני לממצאים הלא ברורים הללו הוא ששימוש במדיה חברתית משפיע על אנשים מסוימים יותר ועל אחרים פחות.

"הקבוצה שהשביתה את חשבון הפייסבוק שלה חוותה רמות מוגברות של רווחה סובייקטיבית בהשוואה לזו שהמשיכה להשתמש בפייסבוק". צילום: אילוסטרציה

ד"ר קרייג סוול מאוניברסיטת פיטסבורג נתן דוגמה שמראה כמה קשה לפרש מחקרים על השפעות של רשתות חברתיות על בריאות הנפש. הוא הזכיר ניסוי אקראי שבדק את ההשפעה של השבתת פייסבוק על הרווחה של מדגם גדול של מבוגרים בארה"ב, אשר הציג את הראיות החזקות ביותר המצביעות על כך שלמדיה חברתית יכולות להיות השפעות שליליות על בריאות הנפש. הניסוי מצא שהקבוצה שהשביתה את חשבון הפייסבוק שלה חוותה רמות מוגברות של רווחה סובייקטיבית בהשוואה לזו שהמשיכה להשתמש בפייסבוק.

אולם, לניסוי היו כמה מגבלות חשובות. הראשונה היא שאפקט הטיפול, כלומר ההשפעה של השבתת פייסבוק, היתה קטנה מאוד. שנית, המדגם הכיל משתתפים מבוגרים, ולא ברור כיצד התוצאות היו משפיעות על אנשים צעירים. בנוסף, לא ברור אם ההשפעות שנצפו להשבתת פייסבוק יהיו עקביות בכל הרשתות החברתיות, כיוון שיש הבדלים רבים בין פייסבוק לטיק-טוק או אינסטגרם.

ד"ר ג'ייקוב ט. פישר, עוזר פרופסור במכון לחקר תקשורת ובמכללה למדיה באוניברסיטת אילינוי באורבנה אומר שהמונח "מדיה חברתית" מכסה מגוון עצום של פלטפורמות ושירותים שונים מאוד זה מזה, שמאפשרים סוגים שונים מאוד של התנהגויות. לטענתו, הניסיון להגדיר את "השפעת הרשתות החברתיות על הרווחה הנפשית" דומה לניסיון לקבוע את "השפעת האוכל על הבריאות" - השאלה כל כך רחבה שאי אפשר לענות עליה.

הוא סבור שכדאי לפרק את התכונות השונות של הרשתות החברתיות: כיצד מוצג המידע, כיצד האלגוריתם מגביר או מדכא תוכן, הנדסת ההתנהגות בה משתמשת הרשת ואיך הפלטפורמה מושכת (או אפילו דורשת) את תשומת הלב שלנו, ולחקור את ההשפעה של הרכיבים הללו על בריאות הנפש. הבעיה היא שהחברות המנהלות את הרשתות החברתיות מסרבות לשתף נתונים שיכולים לסייע לחוקרים לענות על שאלות אלו.

ד"ר סוול אומר שבתקשורת יש שתי גישות שונות לחלוטין להשפעות של רשתות חברתית על הרווחה הנפשית. הגישה המובילה בתקשורת הפופולרית היא ש"'רשתות חברתיות הן דבר גרוע, במיוחד עבור אנשים צעירים'". אולם לטענתו, ההוכחות המצוטטות בתקשורת הפופולרית הן סלקטיביות ומפושטות יתר על המידה, דבר שגורם לקוראים לחשוב שהרשתות החברתיות גורמת לפגיעה נפשית.

לעומת זאת, לספרות המדעית, בעלת קהל קוראים קטן יותר, יש בעיות משלה, שכן המורכבות של הנושא בשילוב סוגיות מתודולוגיות וממצאים סותרים מקשה על היכולת להסיק מסקנות חד משמעיות. לטענתו, העדויות הטובות ביותר עד כה מצביעות על כך שלרשתות חברתיות אין השפעה משמעותית על רווחה נפשית.

ד"ר בארוניס הוסיף כי מחקרים רבים בנושא מבוססים על אנשים עם תסמינים של בעיות נפשיות, ולא על אבחנה רשמית, ולטענתו חשוב להבחין בין הדברים. עד כה, הרבה חוקרים בחנו את הקשר בין שימוש במדיה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון או חרדה בבני נוער. לדבריו, זו טעות לפרש קשר חיובי בתוצאות המחקרים הללו כהוכחה לכך ששימוש במדיה חברתית גורם לנוער לעמוד בכל הקריטריונים לאבחון של חרדה קלינית או דיכאון. בנוסף, דיווחים עצמיים על הזמן שהושקע ברשתות חברתיות עשויים לא להיות מדויקים.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  רשתות חברתיות,  בריאות הנפש,  פייסבוק,  חדשות,  התמכרות,  דיכאון,  מחקרים,  טיק טוק,  אינסטגרם,  בני נוער,  מגזין
תגובות