בעוד פנדמיית הקורונה בעיצומה, מנסים עתה חוקרים לפצח את תעלומת ה-Long Covid – התסמינים ארוכי הטווח של המחלה. מאמץ מחקרי מושקע עתה בגילוי מי הם נדבקי נגיף הקורונה המועדים יותר לפתח לונג קוביד, והאם תסמינים גופניים, נוירולוגיים וקוגניטיביים, הנכללים במונח לונג-קוביד, עלולים להימשך חודשים רבים לאחר ההחלמה מהמחלה עצמה.
עוד בעניין דומה
מחקר שפורסם השבוע ב-Cell (עדיין במסגרת pre-proof - בטרם עבר ביקורת עמיתים) הציג ממצאי מחקר של צוות בינלאומי ורב תחומי שעקב אחרי יותר מ-200 נדבקי קורונה שפיתחו לונג קוביד לאחר שהחלימו והחלו לדווח על תסמינים שונים.
הצוות דיווח לכתב העת המדעי כי זיהה ארבעה גורמים ביולוגיים שייתכן שיסייעו לחזות אם נדבק בנגיף צפוי לפתח לונג קוביד. את ארבעת הגורמים אפשר לזהות בשלב מוקדם של המחלה וככל הנראה הם אלה הקשורים לסיכון מוגבר לפתח תסמיני לונג קוביד מתמשכים, שבועות לאחר ההחלמה. עם זאת הודגש בדיווח המדעי: הממצאים ראשוניים בלבד ונדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת אותם.
ארבעה הגורמים שזוהו:
- כמות ה-RNA של הנגיף בדם, כלומר עומס נגיפי, כבר בשלב המוקדם של ההידבקות.
- נוכחות נוגדנים עצמיים התוקפים בטעות רקמות בגוף, כמו במקרים של זאבת ודלקת מפרקים שגרונית.
- התעוררותו של הנגיף אפשטיין-בר, שרוב האוכלוסיה נדבקת בו, בדרך כלל בגיל צעיר, ולאחר מכן הוא נשאר רדום בגוף.
- סוכרת מסוג 2. לצד סימון הגורם הזה ציינו החוקרים בדיווחם: ייתכן שבמחקרים רחבים יותר יתברר שסוכרת היא אחד מתוך כמה גורמים רפואיים המגדילים את הסיכון ללונג קוביד.
עוד הודגש בדיווח כי הקשר בין ארבעה גורמים אלה ללונג-קוביד נמצא הן כאשר מדובר במחלה קלה וגם לאחר מחלה קשה. כמו כן, העריכו שהממצאים יסייעו במציאת דרכים למנוע את הופעת התסמינים או לטפל בהם, למשל בתרופות אנטי-ויראליות שיינתנו לנדבקים זמן קצר לאחר שאובחנו.
בין התגובות לממצאי המחקר מצד מדענים שלא היו שותפים לו, ציטט "ניו יורק טיימס" את סטיבן דיקס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו: "זה ניסיון מדעי מבוסס ראיות ראשון למצוא מנגנונים ביולוגיים שאחראים להופעת הלונג קוביד. ארבעה הגורמים שזוהו נחשבים למרכזיים וכולם סבירים מבחינה ביולוגית ועולים בקנה אחד עם תיאוריות אחרות. אם יחוזקו ממצאים אלה במחקרים נוספים, הקלינאים יוכלו לגבש טיפולים ולסייע לחולים להרגיש טוב יותר".
בין חברי צוות המחקר, עשרות מדענים היו מהאוניברסיטה של וושינגטון והמרכז הרפואי השוודי בסיאטל. מוביל צוות המחקר והמחבר הרפואי הראשי של הדו"ח הוא ד"ר ג'ייסון גולדמן, מומחה למחלות מידבקות.
בקבוצת הנבדקים העיקרית במחקר היו 209 בני 18-89 שנדבקו בנגיף קורונה ב-2020 או בתחילת 2021 וטופלו במרכז הרפואי השוודי בסיאטל או באחת מהמרפאות המסונפות אליו. רבים מהם אושפזו. אחדים נבדקו במרפאות חוץ וקיבלו את המשך הטיפול בבתיהם. החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מכולם וכן דגימות המטושים מהאף שנלקחו מהמטופלים בשלב השיא של מחלתם וחודשיים או שלושה חודשים אחר כך.
אצל המטופלים זוהו כ-20 סימפטומים הקשורים ללונג קוביד ובהם עייפות, תחושת "ערפול במוח" וקוצר נשימה. 37% מהמטופלים דיווחו על שלושה תסמיני לונג קוביד או יותר, חודשיים-שלושה חודשים לאחר שהחלימו, 24% דיווחו על תסמין אחד או שניים. אצל 39% לא הופיעו תסמינים כלל. מבין מי שדיווחו על שלושה תסמינים או יותר של לונג קוביד, ל-95% היה אחד או יותר מארבעת הגורמים הביולוגיים המרכזיים שזוהו במחקר.
הערכת החוקרים: הגורם המשפיע ביותר מבין כל הארבעה היה הנוגדנים העצמיים, שהופיעו אצל שני שלישים מהאנשים שהיו להם תסמיני לונג קוביד. כל אחד משלושת הגורמים האחרים הופיע אצל כשליש מהאנשים. החפיפה היתה משמעותית מאחר שאצל חולים אחדים זוהו כמה גורמים.
המדענים אישרו אחדים מהממצאים בקבוצה נפרדת של 100 נבדקים שהשתתפו במחקר של ד"ר הלן צ'ו מאוניברסיטת וושינגטון. אצל רבים מהם הופיעה המחלה בצורתה הקלה. כמו כן השוו התוצאות לנתונים מ-457 אנשים בריאים.
בין חולשות המחקר: המעקב אחרי המחלימים שפיתחו תסמיני לונג קוביד נמשך רק חודשיים-שלושה וייתכן שמסגרת הזמן לעניין הזה היא קצרה מדי. גם לא ברור באיזה קצב זמן עשוי מצבם של מפתחי לונג קוביד להשתפר.
המחקר הדגיש את חשיבות מתן תרופה אנטי ויראלית זמן לאחר אבחון המחלה כצעד למניעת תסמינים ארוכי טווח.