הבדלים בין נשים לגברים בשיעור אבחנות ברפואת משפחה

לאחרונה נראה כי המחסור היחסי בהתערבויות אבחנתיות אצל נשים היה אחראי על הקשר השלילי בין מגדר נקבה לאבחנה של מחלה. יחד עם זאת, לא ברור עדיין האם נשים וגברים מקבלים אבחנה של מחלה בתדירות שווה לאחר התערבויות אבחנתיות.

החוקרים בחנו 34,268 מקרים (61.4% נשים) השתמשו במודלים סטטיסטיים על מנת להעריך את הקשר בין התערבויות אבחנתיות לאבחנת מחלה כאשר מטופלים התייצגו עם תסמינים גופניים שכיחים. כמו כן, החוקרים בדקו האם קשר זה השתנה בהשוואה בין גברים לנשים.

תוצאות המחקר הראו כי בדיקות גופניות והפניות למומחים היו קשורות ליותר אבחנות מחלה (יחס הסיכויים=2.32, רווח בר-סמך של 95%: 2.17-2.49 ויחס הסיכויים=1.38, רווח בר-סמך של 95%: 1.27-1.49, בהתאמה), בעוד שבדיקות מעבדה היו קשורות פחות לאבחנת מחלה (יחס הסיכויים = 0.50, רווח בר-סמך של 95%: 0.47-0.54). כמו כן, החוקרים מצאו כי נשים שהתלוננו על כאבי גב, עייפות, תסמינים בזרוע או ברגל ותחושת דגדוג בגפיים זכו לפחות אבחנות מחלה לאחר התערבויות דיאגנוסטיות בהשוואה לגברים.

החוקרים סיכמו כי בעיקר כאשר מטופלים מתייצגים עם התסמינים שתוארו, רופאי משפחה צריכים להיות מודעים לכך שהתערבויות אבחנתיות מובילות לפחות אבחנות אצל נשים בהשוואה לגברים. יחד עם זאת, ביצוע של פחות התערבויות אבחנתיות אצל נשים עם תסמינים אלה יוביל להחמרה בהבדל המגדרי.

מקור:

Aranka V. Ballering  et. al (2022) JABFM DOI: https://doi.org/10.3122/jabfm.2022.01.210289