מחקר ב"סורוקה": היפרגליקמיה חריפה פוגעת בכושר הנהיגה

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחן את הקשר בין היפרגליקמיה לכושר הנהיגה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Diabetes and Metabolism.

היפרגליקמיה חריפה, רמה גבוהה של גלוקוז בדם, המופיעה לרוב בחולי סוכרת, ידועה כגורמת לליקויים קוגניטיביים ונמצאה כפוגעת במיומנויות תחושתיות ובתגובה מוטורית ועלולה להגביר את הסיכון של נהג להסתבך בתאונת דרכים. בעוד שכל מחקרי הנהיגה הקשורים לסוכרת התמקדו עד כה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה בזמן נהיגה, מחקר על השפעות היפרגליקמיה חריפה על מיומנות הנהיגה בסימולטור טרם נחקרו.

מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעות של היפרגליקמיה חריפה על היכולות של נהגים צעירים עם סוכרת מסוג 1 לזהות ולהגיב לגורמי סיכון בנהיגה בהשוואה למצב שבו רמת הסוכר בדמם היתה תקינה. זיהוי גורמי סיכון הוא אחד מכישורי הנהיגה החשובים לנהיגה בטוחה.

המחקר כלל 26 נהגים עם סוכרת (16 גברים ועשר נשים, גיל 24.3±5.4 שנים) שהתבקשו לנווט בתשעה תרחישים מסוכנים בסימולטור נהיגה במעבדה להערכת ביצועי אנוש במחלקה להנדסת תעשיה וניהול פעמיים: במהלך רמת סוכר תקינה ובמצב של היפרגליקמיה חריפה - רמת גלוקוז ממוצעת 321, בתכנון מוצלב מאוזן.

במהלך הנהיגה, ביצועי הנהיגה נוטרו באופן רציף על ידי מערכת סימולטור הנהיגה שאוספת מספר רב של פרמטרים של רכב (מהירות נסיעה, זווית הגה, תאוצה) ופרמטרים אחרים הקשורים לנהיגה (מיקום כלי רכב ומכשולים אחרים, מהירות של ישויות אחרות). כמו כן חוברו המשתתפים למערכת מעקב עיניים ניידת המסוגלת לנטר את עיניו של המשתתף ולספק את מיקום המבט על העולם הוירטואלי.

הממצאים הראו כי ביצועי הנהיגה נפגעים באופן משמעותי במצב היפרגליקמיה חריפה - כאשר רמת הסוכר היתה גבוהה, ביצועי הנהיגה נפגעו במידה משמעותית והתבטאו למשל באי הקפדה על שמירת מרחק ובסבירות נמוכה יותר לזהות גורמי סיכון.

אחד החוקרים, ד"ר אלון חיים, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים ב"סורוקה", מסר: "מחקר זה מראה כי רמת סוכר גבוהה בדם פוגעת בכושר הנהיגה ומספק ראיות ראשוניות להשפעות השליליות של היפרגליקמיה חריפה על מיומנויות נהיגה חשובות כמו תפיסת גורמי סיכון וניהול מהירות. חשוב שאנשים עם סוכרת יהיו מודעים לכך".

ד"ר אבינועם בורובסקי, ראש המעבדה להערכת ביצועי אנוש בנהיגה באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף: "תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות השימוש בסימולטור נהיגה ובמדד תפיסת גורמי סיכון ככלי יעיל להערכת ביצועיהם של נבדקים ורמת הבטיחות בתנאים פיזיולוגיים שונים".

צוות החוקרים הרב מערכתי כלל את ד"ר חיים, פרופ' אלי הרשקוביץ וד"ר נטע לבנטל מהיחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים במרכז סבן ב"סורוקה"; ד"ר רותם שלו ממחלקת ילדים ד' וד"ר עידית ליברטי מנהלת מרפאת סוכרת; ד"ר שי טיימן, מבית החולים ספרא לילדים בתל השומר; ואת דנה רידל, ד"ר בורובסקי וד"ר ישראל פרמט מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון.