מחקר ראשון מסוגו שפורסם ב"רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים", PNAS, מצא כי עובדי משמרות שאוכלים את ארוחת הערב שלהם בשעה מאוחרת פגיעים יותר מאחרים למצבי רוח שהם דמויי דיכאון וחרדות. ארוחה מאוחרת לא תורמת דבר לגוף מבחינה פיזית אבל יש לה תרומה שלילית על הפן הנפשי של העובד.
עוד בעניין דומה
בני אדם התרגלו לשלוש ארוחות עיקריות ביום – בוקר, צהריים וערב ובהתאם לתכנון יום העבודה. כאשר מדובר בעבודה במשמרות, מועדי ארוחות הערב מתאחרים. אלא שלגוף קשה להתרגל לשינוי המחזורי ב"שעון הביולוגי" עקב כך.
לפי המחקר שביצע צוות בית החולים "בריגהאם אנד וומן", ארה"ב, אי אכילה בלילה, בעיקר בשעות מאוחרות, משפיעה על ירידה בסיכון לתסמיני חרדות ודיכאון. לפי המחקר, עובדי משמרות נמצאים בסיכון של 40%-25% לפתח חרדות ומצבי רוח. תסמיני הדיכאון והחרדה עולים ב-26%-16% לאחר ארוחות ערב מאוחרות.
מנהל התכנית לכרונו-ביולוגיה רפואית בחטיבת מחקרי השינה והטיפול בהפרעות שינה בבית החולים בבוסטון ציין כי ממצאי המחקר מספקים הוכחות לחשיבות תזמון צריכת המזון כאסטרטגיה על מנת למזער פגיעה במצב הרוח אצל אנשים העובדים במשמרות ערב. לדבריו, "הם חווים סימפטומים המוכרים בג'ט-לג והפרעות אחרות בקצבי השעון הביולוגי שלהם במהלך היממה".
20% מהאנשים בעולם עובדים בשעות לא שגרתיות, בעיקר במשמרות לילה, ועבודה זו לאורך זמן עלולה לגרום לבעיות בהתנהגויות יומיומיות כמו שינה, ערות, צום ואכילה וכאמור כל אלה מגבירים סיכון לדיכאון וחרדה עד 40%.
צוות המחקר הודה שלעבודתם יש מגבלות שכן נחקר תזמון הארוחות והשפעתו על 19 משתתפים בלבד, מהם 12 גברים. חלקם אכלו ביום וגם בלילה ואצל חלקם הארוחות היו רק ביום, תוך הימנעות מאכילה בלילה במהלך המשמרת. רמות הדיכאון והחרדה בשתי הקבוצות נמדדו מדי שעה.
"תזמון הארוחות הוא היבט חשוב של התזונה שעשוי להשפיע על הבריאות הגופנית וגם הנפשית-רגשית" ציין צוות המחקר. "עדיין יש לבדוק את התפקיד הסיבתי של עיתוי צריכת המזון על בריאות הנפש. נדרשים מחקרים עתידיים כדי לקבוע אם שינויים בתזמון הארוחות יכולים לעזור לאנשים החווים הפרעות דיכאון וחרדה. אבל עד אז, ממצאי המחקר מוכיחים שהעיתוי של צריכת המזון גם קובע את מצב הרוח שלנו".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
