דו"ח מקיף, המשקף את מצב מחלת ההשמנה במדינת ישראל, פורסם היום (ה') בכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של ההסתדרות הרפואית (הר"י). על פי הדו"ח, השמנה מקצרת את תוחלת החיים ב-3.2 שנים ועלותה למדינה יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה.
עוד בעניין דומה
שכיחות ההשמנה בישראל דומה לזו שבמדינות OECD - יותר ממחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל, ומתוכם כ-27% סובלים מהשמנה ומהשמנת יתר. אולם, בקרב ילדים שכיחות מחלת ההשמנה גבוהה בהרבה מאשר ממוצע ה-OECD וכך גם בקרב אוכלוסיות מוחלשות, כמו המגזר החרדי והערבי, פריפריה ובעלי מוגבלויות.
הדו"ח חובר בשנה שעברה על ידי כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן-נון, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר עו"ד אמי פלמור, מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל, וצוות של רופאים וחוקרים. הדו"ח משווה את המצב בישראל לעולם ומתווה דרך מסודרת לממשלה להתמודדות עם המגיפה השקטה, ששכיחותה גבוהה במיוחד בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.
פרופ' בן נון הסביר את חישוב העלות: "נוסף על המחירים הבריאותיים, הרגשיים והתרבותיים, מחלת ההשמנה מהווה גם נטל כלכלי כבד עבור המדינה. העלות התוספתית להוצאה הלאומית על בריאות כתוצאה מהשמנה וסיבוכיה היא 10.1 מיליארד שקל בשנה. הפגיעה בפריון, כתוצאה מהשמנה, מוסיפה עוד 10.1 מיליארד שקל בשנה. מכאן שהעלות השנתית הכוללת של מחלת ההשמנה היא 20.2 מיליארד שקל, שהם 1.4% מהתל"ג. צמצום של 5%-10% בשכיחות ההשמנה, יעד אפשרי בטווח של חמש שנים, יביא להפחתת הוצאות מערכת הבריאות בכ-800 מיליון עד 1.6 מיליארד שקל בשנה".
ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה לחקר ולטיפול בהשמנה. "קיים קושי מהותי בניהול שיח רפואי או מקצועי אודות השמנה שיוביל להבניית תשתית טיפולית לאומית לטיפול במחלה"
ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, אמר בעקבות פרסום הדו"ח כי "השמנה היא מחלה כרונית ומורכבת, שמשפיעה על כלל האוכלוסיה בהיבטים בריאותיים, נפשיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. התחלואה נובעת מכשלים פיזיולוגיים, שחלקם ניתנים היום לאיתור, המביאים להפרעה תפקודית של רקמת השומן. 24%-27% מהאוכלוסיה בישראל חיים עם השמנה.
"עם זאת, ולמרות הפגיעה הבריאותית המוכחת, קיים קושי מהותי בניהול שיח רפואי או מקצועי אודות השמנה שיוביל להבניית תשתית טיפולית לאומית לטיפול במחלה. הסיבות המרכזיות לקושי הן משקעים רגשיים הקשורים בהשמנה ובתפיסה רווחת מוטעית, לפיה הפתרון להשמנה טמון בכוח רצון של הפרט בלבד. הכאב הגדול הוא שחוסר היכולת לדבר על מחלת ההשמנה כמחלה, ולא כבחירה בסגנון חיים, מחבל במאמצים להתמודד עימה".
עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים ובין מחברי הדו"ח, אמרה כי "השמנה מהווה סממן של אי שוויון. במדינת ישראל מחלת ההשמנה נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, בחברה החרדית ובחברה הערבית. יכולת הפרט להתמודד עם השמנה דרך קיום אורח חיים בריא הכולל התעמלות, צרכנות מזון נבונה, שינה, דיאטות וכדומה, מצריכה משאבים חומריים וקוגניטיביים, אשר מחריפים את הקשר בין אי שוויון והשמנה. יותר זול ומהיר לקנות מזון מעובד, יותר נגיש לקבל ייעוץ תזונתי במרכז לעומת הפריפריה, התעמלות מצריכה זמן וכסף. יתרה מכך, השמנה פוגעת בהזדמנויות לרכוש השכלה ותעסוקה ובכך מעצימה את הפער עבור המתמודדים עימה. למדינה יש יכולת ואחריות לפעול לצמצום הפערים שמנציחים את אי השוויון".
הדו"ח מציג גם נתונים מהעולם: השמנה הינה גורם המוות החמישי בעולם. כ-8.2 מיליון איש מתים מדי שנה כתוצאה מעודף משקל והשמנה. הערכות שונות מעלות כי בתוך עשור, מחצית מהאוכלוסייה באירופה עתידה לסבול מהשמנה ובתוך 30 שנה תוחלת החיים הגלובלית תרד בכשלוש שנים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
