חדשות

שירותי Telecare לקשישים בישראל נמצאים רק בתחילת הדרך

מחקר של מכון ברוקדייל מצא: בארץ קיימים מעט מדי שירותים מקוונים להשגחה ולטיפול יומיומי המסופקים לקשישים מרחוק | השירות הבולט ביותר הוא עדיין לחצן מצוקה

לחצן מצוקה. אילוסטרציה

שירותי telecare, שירותים שאינם רפואיים וכוללים פעילות חברתית, השגחה וטיפול יומיומי המסופקים לקשישים מרחוק, אינם נפוצים בישראל במידה מספקת, על אף שהם עשויים לסייע לקשישים לשמור על עצמאותם ולהמשיך להתגורר בביתם. כך עולה מממצאי מחקר חדש שנערך במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

המחקר נערך עבור ממשלת יוון כדי לסייע לה לגבש תכנית לאומית להזדקנות. את המחקר ביצעו חוקרי מכון ברוקדייל, ד"ר אילא קרמל שיפמן, יניב כהן, ד"ר איילת ברג-ורמן, וד"ר שירלי רזניצקי, בשיתוף אוניברסיטת פיראוס ובית הספר לכלכלה של לונדון, The London School of Economics.

מטרות המחקר היו למפות את שירותי ה-telecare הקיימים בישראל, לזהות אתגרים וחסמים לשימוש בהם ולהמליץ על פיתוח שירותי telecare ביוון על סמך הניסיון בישראל. המחקר התבסס על מידע שנאסף בראיונות עם 22 מומחים בנושא ומפתחי טכנולוגיות מישראל וכן על סקירה של אתרי חברות המפתחות טכנולוגיות מסוג זה עבור קשישים.

מן המחקר עולה כי בתחומי הפנאי והפגת הבדידות התפתחו בישראל עד כה שירותים מקוונים הכוללים שידורים של הרצאות ופעילות גופנית לזקנים בבית. השירותים מסופקים על ידי מסגרת עירונית או על ידי מרכז יום וירטואלי המופעל בתמיכת משרד הרווחה והביטחון החברתי. עוד נמצא כי שירות ה-telecare הבולט ביותר כיום בתחום ההשגחה הוא השירות הוותיק של לחצני מצוקה.

בשירותים טכנולוגיים אחרים של תקשורת בין-אישית וניהול סדר יום לזקנים משתמשים בין מאות לאלפי זקנים וחלק מהשירותים מצוי עדיין בשלב הפיילוט. מרבית הנסיונות לא הגיעו לשלב הבשלות וההטמעה בשטח בהיקף רחב.

נראה כי תחום ה-telecare בישראל נמצא בשלבים ראשוניים של פיתוח והטמעה וכי עדיין לא התבסס מודל דומיננטי שפועל כראוי ונותן ערך לכל השותפים לו: המדינה/ הגוף הציבורי (למשל, המוסד לביטוח לאומי) הספק (חברות המפתחות את הטכנולוגיה) והמשתמש (האדם הזקן). בפני המדינה עומד האתגר להתגבר על מחסומים ביורוקרטיים (למשל ניסוח חוזי מכרז) והצורך לגשר על פערים בינה לבין חברות טכנולוגיות הנוצרים בשל דרכי התנהלות שונות; עבור הספקים האתגרים המרכזיים הם חוסר היכרות עם הצרכים של הזקנים ומציאת מודל פעולה רווחי; עבור הקשישים אחד האתגרים המרכזיים הוא אוריינות דיגיטלית נמוכה.

ד"ר אילא קרמל-שיפמן, חוקרת עמיתה מצוות זיקנה, אמרה כי "אף שישראל נתפסת כ-startup nation, נראה כי יש עוד דרך ארוכה ליישום ולהנגשה של שירותי telecare לקשישים בארץ. שילוב שירותים אלה עשוי לתרום משמעותית לאיכות החיים של קשישים המתגוררים בקהילה".

נושאים קשורים:  קשישים,  לחצן מצוקה,  שירותים מקוונים,  מחקרים,  מכון ברוקדייל,  חדשות
תגובות

אני מסכים לחלוטין עם הנכתב ע"י ד"ר בראון. עלי להוסיף, לגיל הכרונולוגי אין כל השפעה על מתן התרופות כמו מצב השבריריות של הקשיש היות וגם קשיש בן 80 ומעלה יכול להיות ללא כל שבריריות ודווקא "צעיר" בן 60 יכול להיות שברירי. כמומחה ליל"ד אני נתקל בדילמה זאת ומחליט על הצורך בטיפול או הצורך במינון, במספר התרופות וסוגי התרופות רק על פי גישה זאת. פרופ' יאיר יודפת