בריטניה הצליחה להפחית את שיעור המעשנים בשלושת העשורים האחרונים, מ-30% ל-13.5%, כאשר היעד הלאומי הוא 5% עד שנת 2030. מחקר שפורסם על ידי משרד הבריאות הבריטי, עליו דווח באתר medpage, מספק המלצות להשגתו: הגדלת ההשקעה, העלאת גיל המכירה, קידום חלופות עישון של מוצרי אידוי כגישה להפחתת נזקים, ועידוד גמילה מעישון בכל אינטראקציה עם שירותי בריאות.
מדיניות ממשלת בריטניה להתמודדות עם תופעת העישון הצליחה להפחית בצורה דרמטית את מספר המעשנים בשנים האחרונות. שיעורי העישון בממלכה המאוחדת צנחו מ-30% בממוצע בשנת 1990 ל-14.2 בממוצע ב-2019 וכרגע עומדים על כ-13.5%. היעד הלאומי שהציבה הממשלה סביב תכנית "בריטניה ללא עישון 2030" הוא להפחית את שיעורי העישון במדינה ל-5% עד סוף העשור הנוכחי.
דו"ח עצמאי שהוזמן על ידי משרד הבריאות של בריטניה מציג את המתווה בדרך להשגת היעד השאפתני. הדו"ח של ד"ר ג'וואד חאן (Javed Khan, MD), שפורסם באתר משרד הבריאות הבריטי, העריך את השפעת מדיניות בריאות הציבור הקיימת כיום בבריטניה ומצא כי אם המדינה לא תנקוט במספר פעולות על מנת לקדם את המטרה, היא תחמיץ את היעד בכשבע שנים והאוכלוסיות החלשות בחברה לא יעמדו ביעד גם עד שנת 2044.
"כדי שיהיה לנו סיכוי להגיע ליעד 2030 ללא עישון", טוען ד"ר חאן, "אנחנו צריכים להאיץ את קצב הירידה של אנשים שמעשנים ב-40%. לדבריו, "עישון הורג והורס חיים. אבל זה לא חייב להיות ככה".
הדו"ח, שהוא בעל רלוונטיות גם לארה"ב, מציע שורת המלצות מבוססות ראיות - ארבע מהן "קריטיות" - כדי להאיץ את ההתקדמות, והן משמשות גם כנקודות הדרכה ומודל למה שארה"ב יכולה לעשות בצורה יעילה יותר כדי לשים קץ למגיפת העישון. בשתי המדינות, למרות ההתקדמות ההיסטורית, עישון נותר הגורם המוביל למוות, בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות.
על פי הדו"ח, ארבעת הצעדים הקריטיים שבהם יש לנקוט הם: השקעה כספית מקיפה לטיפול בגמילה מעישון. הדו"ח מציע הטלת היטלים נוספים על חברות הסיגריות כדי לכסות את העלויות. צעד חשוב נוסף הוא להעלות את גיל מכירת סיגריות מ-18 בשנה אחת ומדי שנה, עד שאף אחד לא יוכל לקנות סיגריות כדין.
בנוסף מוצע לקדם שימוש באידוי בתחליפי עישון/ סיגריות אלקטרוניות כגישה להפחתת נזקים, זאת ביוזמה ממשלתית לקידום השימוש בחלופות כדי לעזור לאנשים להפסיק לעשן טבק: "אנחנו יודעים", כתבו מחברי הדו"ח, "שהחלופה אינה נטולת סיכונים לחלוטין, אבל האלטרנטיבה של שימוש בטבק בוער או עישון גרועה בהרבה".
בנוסף, קורא ד"ר חאן לממשלה להאיץ את תכניתה לרופאים, לרשום סיגריות אלקטרוניות כמוצר תרופתי לסיוע בהפחתת עישון, במיוחד בקהילות מוחלשות, יחד עם המשך מכירתן כמוצרי צריכה שאינם תרופתיים. מהלך זה, הוא טוען, יכול להועיל בגישור והסברה לגבי הגישות לצמצום נזקים ולייצר נגישות לאלה שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות סיגריות אלקטרוניות במחירים קמעונאיים.
עוד מומלץ כי במסגרת עידוד גמילה מעישון יש להציע למעשנים ייעוץ ותמיכה להפסקת עישון בכל אינטראקציה שיש להם עם שירותי בריאות", כולל עם רופאים כלליים, בתי חולים, צוותי טיפול נפשי, מיילדות, רוקחים, רופאי שיניים ואופטומטריסטים".
בישראל, דו"ח העישון השנתי המתפרסם על ידי משרד הבריאות מראה כי שיעור המעשנים בישראל נותר ללא שינוי בשנים האחרונות ועומד על כ-20% מהאוכלוסיה.