מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מפרסם הבוקר (ג') את ממצאי הסקר ה-13 שערך בנושא שביעות רצון הציבור מרמת השירות ומתפקודה של מערכת הבריאות בשנים 2022-2021. מהסקר עולה כי נרשמה נמצאה עלייה של 10% בשביעות הרצון הציבור ממערכת הבריאות, לעומת תוצאות הסקר משנת 2018.
עוד בעניין דומה
הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני שבו השתתפו 2,536 איש, בחודשים אוקטובר 2021 - מארס 2022 – תקופת מגיפת הקורונה. המדגם בסקר הוא מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל (בני 22 ויותר). דגימה אקראית נלקחה ממאגר מבוטחי קופות החולים של המוסד לביטוח לאומי.
הסקרים ממומנים בסיוע משרד הבריאות ומלווים על ידי ועדת היגוי שחברים בה נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, ארגוני חולים והאקדמיה.
כמחצית מהציבור מאמין בהפעלת קשרים לקבלת טיפול רפואי
אחד הנתונים המעודדים העולים מהסקר היא עלייה מרשימה של 10% בשביעות רצון הציבור ממערכת הבריאות, לעומת הסקר משנת 2018: 68% מן המרואיינים דיווחו כי הם "מרוצים" או "מרוצים מאוד" ממערכת הבריאות. שיעור ה"מרוצים מאוד" - 15%. שיעור ה"מרוצים מאוד" גבוה יותר בקרב גברים (17%), בקרב בני 65+ (23%), בקרב המשתייכים לחמישון תחתון (23%) ובקרב ערבים (29%).
62% מהציבור ציינו כי הם בטוחים שיקבלו טיפול טוב ומועיל בעת הידרדרות ניכרת במצב בריאותם, אך רק 19% בטוחים בכך מאוד. יחד עם זאת, 46% מאמינים שיש צורך להפעיל קשרים כדי לקבל טיפול רפואי טוב ומהיר יותר. שיעור מי שמאמינים בצורך להפעיל קשרים גבוה יותר בקרב חרדים (62%).
עלויות השירות הרפואי גורמות לחלק מהציבור לוותר עליו
נתון חמור מצביע על כך שעלויות השירות הרפואי גורמות לחלק מהציבור לוותר עליו. 12% מהמרואיינים ויתרו על שירות רפואי בשנה שקדמה לסקר בשל התשלום הנדרש. שיעור המוותרים על שירות רפואי בשל התשלום הנדרש גבוה יותר בקרב נשים (13%) לעומת גברים (10%); בקרב בני 44-22 (13%), בקרב בני 65+ (8%); בקרב המשתייכים לחמישון התחתון (19%) בקרב המשתייכים לחמישונים 5-2 (9%).
50% ממי שקופת החולים סירבה לאשר להם התחייבות או שוויתרו על קבלת שירות רפואי בקופה, בשל זמני המתנה ארוכים או מרחק מן הבית, פנו לרופא פרטי לקבלת השירות.
בסך הכל, כך עולה מהסקר, הישראלים מעידים על בריאות טובה: 78% מן המרואיינים העריכו כי מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאוד". שיעורים דומים לממוצע זה נמצאו בקרב נשים וגברים ואילו שיעורים נמוכים מממוצע זה נמצאו בקרב ערבים (74%) ובקרב המשתייכים לחמישון התחתון (63%); שיעורים גבוהים מממוצע זה נמצאו בקרב חרדים (85%).
מבוטחי מכבי ומאוחדת דיווחו יותר על בריאות טובה
בתחום זה נמצאו הבדלים בין קופות החולים במצב הבריאות של המבוטחים: מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על בריאות טובה - 82% ו-80%, בהתאמה, לעומת 76% ב'"כללית" ו-73% ב"לאומית", ובשיעורים נמוכים יותר על מחלה כרונית - 30% ו-29%, ב"מכבי" וב"מאוחדת", לעומת מבוטחי "כללית" (38%) ו"לאומית" (37%). מבוטחי "לאומית" דיווחו בשיעור גבוה יותר על מוגבלות (23%), זאת לעומת מבוטחי הקופות האחרות (15%-19%).
כן נמצאו הבדלים בין קופות החולים ברמת ההכנסה של המבוטחים: ב"מכבי" שיעור המשתייכים לחמישון התחתון נמוך (19%) משיעורם בקופות האחרות (30%-31%).
שיעור גבוה של מרואיינים דיווח על חוויית טיפול חיובית אצל רופאי משפחה ורופאים יועצים. שיעור המדווחים על חוויית טיפול חיובית אצל רופא יועץ (75%) נמוך משיעור המדווחים על חוויית טיפול חיובית אצל רופא משפחה (86%).
ד"ר מיכל לרון, ראש צוות בריאות וחוקרת ראשית, מכון ברוקדייל: "הסקר הנוכחי, ה-13 במספר, בדק את היענות מערכת הבריאות לצורכי המבוטחים בתקופה שבה היא התמודדה עם משבר בריאות עולמי – מגיפת הקורונה. הממצאים מצביעים על עלייה באמון הציבור במערכת הבריאות ועל שביעות רצון גבוהה משירותי הבריאות שמספקות קופות החולים. עם זאת נמצאו פערים בין קבוצות באוכלוסיה במצב הבריאות, בצריכת שירותי הבריאות ובוויתור עליהם וכן בכיסוי הביטוחי הוולונטרי".
איילת גרינבאום, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות: "סקר זה משקף שביעות רצון גבוהה מאד מקופות החולים אך מצביע גם על פערי בריאות ואי שוויון בזמני ההמתנה, שירותי הבריאות בפריפריה, הפערים בין קבוצות אוכלוסיה והסיבות לוויתורים על שירותים רפואיים. משרד הבריאות עוקב כל העת אחרי הנתונים ועמל על מציאת פתרונות לצמצום הפערים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
