חדשות

במגיפת הקורונה נרשם שיא במקרי ההרעלה מפטריות בר בישראל

העלייה במספר ההרעלות בשנת 2020 מוסברת בליקוט פטריות גובר בשל הסגרים, כשרבים יצאו לטבע קרוב לבית | בישראל כ-750 מיני פטריות, רק 135 מתוכם טובים למאכל

ליקוט פטריות. צילום: שאטרסטוק

בין השנים 2010 ל-2020 אירעו בישראל 614 מקרים של הרעלה מפטריות בר ושנת 2020, השנה שבה התפרץ נגיף הקורונה בארץ, היוותה את השיא של מספר מקרי ההרעלה מפטריות בר בישראל. כך נחשף במחקר חדש בנושא פטריות בר בישראל, שהוצג בכנס הישראלי הראשון לפטריות בר בישראל.

הכנס נערך ביוזמת העמותה לפטריות הבר בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, קק"ל, מכון שמיר, מיגל - מכון מחקר מדעי בגליל, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה והמכללה האקדמית תל חי.

המחקר, שיפורסם בקרוב בכתב העת ״יער״ של קק״ל ובכתב העת Mycology, מצא כי מרבית מקרי ההרעלה חלו אצל גברים. 41% ממקרי ההרעלה היו של מבוגרים מעל גיל 18; 39% הורעלו ילדים עד גיל שש, וב-9% מהמקרים מדובר בבני נוער בגילאי 16-13. על המחקר החדש כתבה רעות אלון באתר זווית.

פטריות תוצרת הארץ

נתוני העמותה לפטריות בר בישראל מראים כי בישראל קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות: 135 מינים מתוכם טובים למאכל, כ-600 נמצאים על הטווח שבין אכילים בתנאים מסוימים לבין חשודים כרעילים או שחסר מידע לגביהם, שלושה מינים מכילים חומרים הלוצינוגניים (פסיכואקטיביים שעלולים לגרום להזיות) ושלושה מינים – אמנית האביב (Amanita verna) בעלת ה"כובע" הבשרני, אמנית המוות (Amanita phalloides) שכיפתה כדורית; והמטריינית הארגמנית (Lepiota brunneoincarnata), בעלת ה"כובע" החום, מכילים רעלים (מקבוצת הציקלופפטידים) שמעכבים את מנגנון ייצור החלבונים בגוף, פוגעים בעיקר בכבד וצריכתם עלולה לגרום למוות.

המחקר נערך על ידי ד״ר דליה לוינסון, מיקולוגית (חוקרת פטריות) ממכון שמיר למחקר, הסטודנט אביעד גאון, ד"ר אלונה ביקטובה מגני קיו שבאנגליה, בשיתוף עם פרופ' דידי בנטור וד"ר יעל לוריא מהמכון הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם.

העלייה במספר ההרעלות בשנת 2020 מוסברת בכך שהתעניינות בליקוט פטריות גברה בשל הסגרים, כשרבים יצאו לטבע קרוב לבית. התופעה לוותה בפריחת קבוצות ליקוט במדיה החברתית ועם ההתעניינות הגיעו גם ההרעלות. אך לא רק הסגרים תרמו לתופעה. לדברי לוינסון, בשנת 2020 זכו הפטריות לתנאים מיטביים: משקעים ומזג אויר חם ולח שהובילו להופעתן המוגברת.

בדצמבר אשתקד דווח על שלושה אזרחי סין שהורעלו לאחר שאכלו מרק מפטריות שליקטו ביער באזור ירושלים. אחד מהם הגיע לבית החולים עם בחילות וחולשה – והתמוטט לאחר שנפגע בכליות ובלב.

מלבד האמניות והמטריינית הארגמנית שאחראיות על ההרעלות הקשות ביותר – פטריות מהסוגים סיבית (Inocybe), שבהן מצוי רעל שגורם בין היתר להפרשה מוגברת של רוק וזיעה, להתכווצות אישונים ולירידה בלחץ דם, וכן ירוקת דפים קיצית (Chlorophyllum molybdites) הגורמת להפרעות קשות במערכת העיכול – הן שגרמו להרעלות הנפוצות ביותר בישראל. ירוקת הדפים הקיצית, שגדלה בקיץ במדשאות ציבוריות או ביתיות, היא הפטריה האחראית לרוב מקרי ההרעלה בקיץ ובכלל בישראל.

העלאת המודעות היא המפתח

״הבחנה בין פטריות רעל לפטריות מאכל לא יכולה להסתמך על ריח, טעם או בישול שינטרל את הרעלנים כי קיימים בהן חומרים שעמידים לחום״, מסבירה ד"ר לוינסון. היא ממליצה לא ללקט ללא מדריך מוסמך או ללא ידע מוקדם ומעמיק. ״פרסום מקרי ההרעלות והעלאת מודעות בקרב הציבור בנושא סכנות הליקוט יוכלו לסייע בהפחתת מקרי ההרעלות. בנוסף, חשוב להרחיק ילדים מפטריות שגדלות במדשאות".

עם זאת, חשוב לציין כי הפטריות חיוניות עבור כולנו: הן אחראיות לפירוק ולמיחזור של חומרים טבעיים, תורמות לגדילתם של עצים וצמחים ומשמשות לייצור תרופות שונות, כמו למשל פניצילין. ״שינויים אקלימיים, כמו שנים שחונות ותהליכי עיור מואצים, פוגעים בתפוצתן״, מסבירה לוינסון.

נושאים קשורים:  הרעלות,  פטריות,  מחקר,  חדשות,  ליקוט
תגובות