ישראלים מעדיפים לעבור ניתוח לב על פני נטילת תרופה לכל החיים

למרות שמדובר במחלה נפוצה, רק 15% מכלל הישראלים בגיל 60 ויותר מודעים למחלות לב מסתמיות וכ-35% מהישראלים מעדיפים לעבור ניתוח זעיר פולשני - לפרוסקופיה - במקום ליטול כדור יומי או שבועי לכל החיים. כך עולה מסקר שערכה אגודת הלב הישראלי להערכת רמת המודעות והחשש לגבי מחלות לב מסתמיות (HVD) בישראל.

במגזר החרדי נטילת כדורים לכל החיים היא אפשרות מרתיעה פחות מניתוח, שאותו מעדיפים רק 19% מהנסקרים. בדיקת סטטוסקופ אצל הרופא נפוצה יותר בקרב המגזר הערבי. ובכלל הנסקרים, רק 11% מכלל הישראלים בגילי 60 ומעלה עוברים בדיקת סטטוסקופ אצל הרופא.

אורח החיים המודרני והעלייה בתוחלת החיים מגבירים את הסיכוי, שעולה ממילא עם הגיל, לחלות במחלת לב מסתמית. אגודת הלב הישראלי ביקשה לבדוק את העמדות והמודעות למחלה הנפוצה בקרב ישראלים בגילים מבוגרים. על הסקר הישראלי, שנערך על ידי מכון ברנדמן, כתב אדיר ינקו ב-ynet, והוא ומתבסס על סקר שנערך באירופה על ידי  ארגון הלב האירופאי. הסקר נערך בקרב 800  נשים וגברים בני 60 ומעלה מהמגזר היהודי, הערבי והחרדי. תוצאותיו הושוו לאלו של הסקר האירופאי.

מודעות למחלות ולמחלות לב מסתמיות

הנסקרים התבקשו להראות את מידת היכרותם עם היצרות/ הסתיידות/ נזק של מסתמי הלב. מהסקר עולה כי 17% במגזר היהודי מודעים למחלות לב מסתמיות לעומת 1% בלבד במגזר הערבי. לאקדמאים יש יותר ידע על המחלה ובעלי הכנסה/ השכלה נמוכה מכירים פחות את מחלות הלב המסתמיות.

פנייה לרופא בישראל תיעשה אצל 73% מהנסקרים בשל לחץ או כאב בחזה; 71% מהנסקרים בשל פעימות לב לא תקינות ו-62% יפנו לייעוץ בשל תסמינים של קוצר נשימה.

כמו מקביליהם באירופה, רק 4% מבני 60 ויותר בישראל אמרו כי דאגתם העיקרית היא ממחלות לב מסתמיות. בראש החששות עמדה מחלת הסרטן (32%), אלצהיימר (31%) ושבץ מוחי (19%).

פעילותם העיקרית של בני 60 ומעלה בישראל היא פעילת גופנית/ ספורט, 57% מכלל הנסקרים, אך בקרב המגזר הערבי פעילות ספורט עמדה על 15% בלבד. 46% מהנסקרים אמרו כי מחלת לב מסתמית תמנע מהם לעשות פעילות גופנית ובמגזר הערבי 52% העידו כי מחלת לב מסתמית תמנע מהם טיפול באחרים.

בביקור אצל רופא, רק 11% העידו כי נערכת להם בדיקה עם סטטוסקופ, נמוך במובהק מתוצאות הסקר באירופה לפיו 28% העידו על בדיקה כזו. במגזר הערבי דווח על בדיקת סטטוסקופ בכל ביקור שני אצל הרופא, הרבה יותר מהמקובל במגזרים האחרים.