האידאולוגיה הנאצית הרצחנית הביאה למלחמת העולם השנייה ולאסון הנורא ביותר בתולדות העם היהודי - השואה. רישומה הוא כיום חלק מהזהות האנושית של בני אדם, בעיקר בעולם המערבי במאה ה-20 וה-21.
מבלי שהדבר היה ברור וידוע במלואו עד לאחרונה, היה לרפואה ולרופאים חלק מרכזי בזוועות השואה. התנהלות מירב הרופאים, המדענים ואנשי מערכת הבריאות הנאצים, ארגוניהם ומוסדותיהם, היתה תרחיש בלהות, הנורא מעולם, של התמסרות אנשי מקצוע והמקצוע בכללותו לנטילת תפקיד מרכזי במרכיבים השונים של הפשעים הרפואיים.
כבר בתחילת הדרך השתמשו היטלר וחסידיו בשפה ביו-רפואית בניסוח הדוקטרינה הנפשעת שלהם וסללו את המדרון החלקלק מאויגניקה (מדע שיפור האנושות שראשוניו מדענים בריטים, ושהתפשט בכל העולם, כולל מנהיגים ציוניים חשובים שדגלו בו), לתורת הגזע ול"היגיינה הגזעית" (מושג "מכובס" להדרת "גזעים נחותים" ובעלי צרכים מיוחדים כולל השמדתם העתידית).
הם יישמו במהירות את הדרת הרופאים היהודים מלשמש כרופאים (אשר היגרו, התאבדו או נספו ברובם); יישמו את תכנית העיקור לאנשים שאינם "ראויים" להביא ילדים לעולם (כ-250,000 חולים במחלות כרונית שונות, ארים טהורים) והחלו בביצוע ניסויים לא-אתיים, שבהדרגה גם הביאו לנכות ולמוות של אסירים ובני גזעים "נחותים".
החשיבה שהזוועות שהתרחשו על ידי ובעזרת הרפואה ורופאים הן מעשה ידי מיעוט, שאולי היה בעל תכונות סדיסטיות או פסיכופתיות, הופרכה ויש היום הבנה שמדובר בעיקר באנשים רגילים, מרפאים, שבנסיבות המתאימות ותוך תהליך הדרגתי הגיעו להיות רוצחים
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברו לתכנית של "המתת חסד" (4T) בגז CO לאוכלוסיות "שחייהם אינם ראויים להיקרא חיים", בשישה מרכזי הרג בבתי חולים פסיכיאטריים, בעיקר בגרמניה ואוסטריה; הרחיבו את הניסויים בבני אדם במתקנים שונים כולל במחנות ההשמדה, ונתנו חסות מקצועית ויכולת ביצוע לרצח העם היהודי – השואה.
מדרון חלקלק זה לווה בחקיקה שהכשירה את הזוועות, בפיתוח "אתיקה" ייעודית שהגדירה את הקורבנות כתת אדם ולכן כמי שאינם מוגנים בכללי אתיקה רפואית ובהכשרה ייעודית בבתי הספר למקצועות הבריאות.
מרבית הממסד המדעי והרפואי שיתפו פעולה עם התהליך המתואר. היתה תחרות עזה על מענקי מחקר נדיבים שתמכו במחקר ש"שפני הניסוי" שלו היו אנושיים, דיווח גורף על המועמדים לעיקור או המתה וניצול האפשרויות החדשות לצרכים אקדמיים, ביניהן הוראת אנטומיה על גוויות של נרצחים. רופאי גרמניה ואוסטריה הצטרפו למפלגה הנאצית בשיעור כפול מזה של מקצועות חופשיים אחרים ותמכו כמקצוע וכיחידים בתכניות שתוארו ברצון וללא סכנת סנקציות לבודדים שלא הצטרפו אליהן.
החשיבה שהזוועות שהתרחשו על ידי ובעזרת הרפואה ורופאים הן מעשה ידי מיעוט, שאולי היה בעל תכונות סדיסטיות או פסיכופתיות, הופרכה ויש היום הבנה שמדובר בעיקר באנשים רגילים, מרפאים, שבנסיבות המתאימות ותוך תהליך הדרגתי הגיעו להיות רוצחים.
הצד השני של המתרס: נאמנות לאתוס הרפואה בשואה
באותה תקופה מצאו עצמם רופאים ואנשי בריאות אחרים, לרוב בצידו השני של המתרס, כאסירים או קורבנות, מתמודדים עם תנאים בלתי אפשריים לעבודתם בתחומי הבריאות והרפואה. הדרתם, אובדן רשיונות הרופא והאיסור לעסוק ברפואה, מחסור עד כדי חידלון בחומרי רפואה, תרופות ומתקני רפואה, גירוש, רעב ותנאי הקיצון בגיטאות ובמחנות, אובדן בני משפחה ואיום מתמיד על חייהם שלהם – כל אלה חברו לאתגר שאי אפשר לדמיין כיצד ניתן להיות נאמן בו לאתוס הרפואי.
בתנאים בלתי אפשריים אלה נמצאו לא מעטים שבהתנהגותם, תוך סיכון עצמם ובני משפחתם, מלאו את ייעודם המקצועי, עסקו בהוראה (למשל בבית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה, במחקר (מחקר מחלת הרעב באותו גטו) ובטיפול. רופאים אלה התמודדו עם בעיות אתיות מסמרות שיער, למשל סביב חלוקת תרופות מצומצמת, סיוע ללידות אסורות והגנה על חולים במחלות זיהומיות תוך הונאת הגרמנים. רופאים שימשו גם כמנהיגי קהילה ומפקדי מרידות ופרטיזנים.
הצהרת הגליל – חובת הלימוד של זוועות הרפואה בתקופת השואה
זה 22 שנה מתקיים כנס רפואה ושואה במרכז הרפואי לגליל ובו מדי שנה עוסקים המשתתפים בזיכרון, הנצחה וחשבון נפש. הכנס הוקם ונוהל עד לשנה הקודמת על ידי פרופ' שאול שאשא ונקרא עם לכתו על שמו. השנה יתקיים הכנס ב-17 במאי במרכז הכנסים במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
הצהרת הגליל קוראת לכל מי שעוסק בהכשרה וחינוך של אנשי מקצועות הבריאות לכלול למידה של היסטוריה זו כמרכיב חובה בתכניות הלימוד, להשפיע על עיצוב הזהות המקצועית של אנשי בריאות ול"חסנם" מול הפוטנציאל לשימוש לרעה בכוח אשר קיים ברפואה
בשנת 2015 נערכה הסדנה הבינלאומית הראשונה של חוקרי שואה ורפואה ביוסטון שבטקסס, ארה"ב. הסדנה השנייה נערכה במאי 2017 בגליל בישראל ובה התכנסו מעל 100 חוקרים, רופאים, אחיות, אתיקנים, היסטוריונים ומחנכים מ-17 ארצות ודנו במשך ארבעה ימים בהיבטים השונים של התחום.
בסיום הסדנה, בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי בצפת, ניסחנו סופית את הצהרת הגליל, הקוראת לכל מי שעוסק בהכשרה וחינוך של אנשי מקצועות הבריאות לכלול למידה של היסטוריה זו כמרכיב חובה בתכניות הלימוד. מטרת קריאה זו להשפיע על עיצוב הזהות המקצועית המיטיבה של אנשי בריאות אלה ול"חסנם" מול הפוטנציאל המובנה לשימוש לרעה בכוח אשר קיים ברפואה.
ההצהרה מציינת כי "אנשי מקצוע מתחום המדע, הרפואה ושדות מדעיים נוספים מתחום הבריאות והחברה מילאו תפקידים מכריעים בהצדקה, פיתוח והוצאה לפועל של כמה ממעשי הזוועה המחרידים ביותר של הרייך השלישי... אנשי מקצועות הבריאות היו בולטים בקרב המבצעים הנאצים ומשתפי הפעולה עימם בפשעים מתועבים אלה, שנועדו לשפר לכאורה את בריאות העם הגרמני. רובם נותרו מבוצרים בעמדתם זמן רב לאחר משפט נירנברג.
"הכרה בזוועות הרפואה האלה גוררת אחריות עבור כל אנשי מקצועות הבריאות, החברות שבהן הם פועלים ובמוסדותיהם... אנו מכירים בפוטנציאל ההרסני הטמון במדע הממוקד ברכישת ידע ובבריאות הציבור בלבד, מבלי לדאוג לאדם הבודד.
"פוטנציאל הרסני זה הגיע לשיאו במהלך תקופת הרייך השלישי, שבה הבשילו תנאים לא אנושיים קיצוניים במרחב הפוליטי והתרחשו כשלים אתיים ליבתיים של שירותי הבריאות והמוסדות המדעיים.
"כשלים אלה מהווים אתגר משמעותי לרפואה בת זמננו, והם מחייבים אותנו להבטיח כי לקחי השואה יהיו משולבים מעתה ועד עולם בזהות הרופאים ובזהותם של אנשי מקצועות הבריאות האחרים...
"אנו קוראים למוסדות להשכלה גבוהה בכל מקצועות הבריאות ותחומי לימוד נושקים, לשלב בתכנית הלימודים שלהם קורסים בנושא 'הרפואה והשואה' והשלכותיה על הפרקטיקה הטיפולית בת זמננו, על המחקר ועל מדיניות הבריאות, וכן להעניק תמיכה בין-מוסדית מקצועית ביישום הצהרה זו".
צוות משימה בינלאומי לשואה ורפואה
בינואר 2021 הכריז העיתון הנחשב ה"לנצט" על הקמת צוות משימה לשואה ורפואה אשר משימתו להביא לפרסום דו"ח שיכלול את המידע ההיסטורי המהימן, ניתוח השלכותיו ומפת דרכים ליישום הוראה בתחום בכל הכשרה של עובדי בריאות. בצוות 20 רופאים, היסטוריונים, אתיקנים ואנשי חינוך רפואי משש מדינות. כמו כן נבחרה מועצה מייעצת של סטודנטים ואנשי מקצועות בריאות צעירים ובה גם ייצוג של אוכלוסיות בעלות חשיפה נמוכה לשואה כמו אפריקה, הודו ויפן.
הצוות מגיש בימים אלה את הדו"ח לבקרת עמיתים והוא צפוי להתפרסם בנובמבר השנה. הדו"ח עוסק בין השאר בשאלה המהותית: כיצד רופאים הופכים לרוצחים? כיצד רופאים בתנאים בלתי אפשריים מגלים אומץ מוסרי יוצא דופן? וייכללו בו המלצות מעשיות כיצד לפעול לחיזוק החוסן המוסרי והמצפון של אנשי מקצועות הבריאות בעולם כולו.
משנת הלימודים הקודמת עומד לרשות הציבור קורס מקוון בנושא שלפנינו הזוכה למשוב חיובי ביותר.
שומה על כל איש מקצוע בתחום הבריאות, קל וחומר על רופאים ללמוד את התנהלות הרפואה והרופאים בעת השואה, על צידה האפל והנורא ועל צידה המואר וליישם את הלקחים מלמידה זו במניעה של שימוש לרעה בכוח ברפואה, בעיצוב מצפון וזהות מקצועית של עובדי בריאות, בשדרוג הטיפול בניצולים ובהנחלת הלקחים לדורות הבאים.
הכותב הוא פרופ' שמואל רייס, MD MHPE, טכנולוגיות דיגיטליות בבריאות, המכון הטכנולוגי, חולון. המרכז לחינוך רפואי, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית; רופא משפחה, גילון, כללית; יו"ר שותף, צוות ה"לנצט" לרפואה ושואה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
