לרגל יום העצמאות קיבצנו נתונים על מצב הבריאות בישראל ומקצועות הרפואה והסיעוד. רוב הנתונים נלקחו מדו"ח מרכז טאוב שנכתב לרגל יום העצמאות מדו"חות משרד הבריאות והלמ"ס. הנה הנתונים:
עוד בעניין דומה
תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על כ-82 שנה בממוצע, עם האטה בקצב הגידול בשנים האחרונות, שניתן לייחס גם למגיפת הקורונה. ישנם פערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים ובין נשים לגברים. ההפרש בתוחלת החיים בין גברים לנשים בשני המגזרים הוא מהנמוכים בקרב המדינות העשירות. 80.6 שנה בקרב גברים ו-84.8 שנה בקרב נשים. נשים בישראל חיות יותר מ-20 שנה אחרי גיל הפרישה, לעומת כ-14 שנה בקרב גברים.
פריון ולידה – מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2022 עולה כי בשנת 2020 נולדו בישראל 177,307 תינוקות. 134,874 (76.1%) נולדו לנשים יהודיות ואחרות ו-42,433 (23.9%) לנשים ערביות. באותה שנה, 73.3% מהיילודים נולדו לנשים יהודיות, 21.7% לנשים מוסלמיות, 1.4% לנשים נוצריות, 1.3% לנשים דרוזיות ו-2.4% לנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין.
מסך כל הלידות ב-2020 – 91,101 (51.4%) היו בנים ו-86,206 (48.6%) בנות. אחוז היילודים ממין זכר הגבוה ביותר היה בקרב נשים דרוזיות – 51.7%, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין – 50.3%.
לידה, תינוק (צילום: אילוסטרציה)
בשנת 2019 שיעור הפריון הכולל הממוצע של מדינות OECD עמד על 1.61 ילדים לאישה, נמוך מרמת התחלופה (2.1 ילדים לאישה) הנחוצה לשמירה על גודל אוכלוסייתן. שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בשנת 2020 נאמד ב-2.90 ילדים לאישה, נמוך מהשיעורים שהיו ב-2019 (3.01) וב-2018 (3.09). על אף הירידה ברמת הפריון בישראל, היא נותרה המדינה עם שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.
שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך, גם בהשוואה לממוצע ב-OECD ונמצא בירידה לאורך כל שנות קיומה של המדינה. ב-1970 נרשמו כ-29 פטירות לאלף לידות ובשנת 2020 – 2.3 לאלף לידות, נתון שמהווה ירידה ניכרת לעומת השנה הקודמת, בה שיעור התמותה עמד על 3.0. ירידה משמעותית בתמותת תינוקות נצפתה בשני המגזרים, היהודי והערבי, כשבקרב יהודים ואחרים השיעור הסתכם ב-1.6 ובקרב ערבים ב-4.7. מדובר בירידה של 0.6 לכל מגזר.
סיבות מוות בישראל – סרטן היא סיבת המוות המובילה בישראל בקרב גברים ונשים החל משנת 1999 ומחלת לב היא הסיבה השנייה. כך עולה מדו"ח סיבות מוות בישראל לשנים 2000-2018. מסוף שנות התשעים, סרטן מהווה סיבת המוות הראשונה בקרב נשים וגברים בישראל, כרבע מכלל הפטירות. מחלות לב הן הסיבה השנייה, המהווה כשישית מכלל הפטירות בקרב נשים וגברים בשנים האחרונות.
בשנת 2018 סוכרת היתה סיבת המוות השלישית בקרב גברים ונשים, שיעור גבוה מעט ממחלות כלי דם במוח שדורגה במקום הרביעי בקרב גברים וחמישית בקרב נשים לאחר דמנציה. מחלות כלי דם במוח היתה הסיבה השלישית במרבית השנים משנת 2000.
חולת סרטן מטופלת בכימותרפיה. אילוסטרציה
30,035 מקרים של גידולים חדשים נרשמו ברישום הלאומי לסרטן בשנת 2020. כך עולה מנתוני דו"ח היארעות ותמותה מסרטן לשנת 2020 של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.
בהשוואה בינלאומית, שיעור היארעות הסרטן בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, כאשר ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית (מקום 45) מבין 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.
בישראל, שיעור התמותה מסרטן נמוך ביחס לעולם, כאשר ישראל נמצאת במקום ה-89 ממדינות העולם הנכללות בניטור, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית, וזאת עקב השימוש הגבוה בבדיקות לגילוי מוקדם לצד טיפול יעיל, עדכני ונגיש במסגרת סל הבריאות.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בשנת 2020 בקרב גברים היו סרטן הערמונית (גברים יהודים – 21%, גברים ערבים – 10.8%), סרטן הריאה (גברים יהודים – 11.7%, גברים ערבים – 18.4%) וסרטן המעי הגס והחלחולת (גברים יהודים – 10.7%, גברים ערבים – 13.1%).
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בשנת 2020 בקרב נשים יהודיות – סרטן השד (32.7%), סרטן המעי הגס והחלחולת (7.4%) וסרטן הריאה (7.2%). בקרב נשים ערביות – סרטן השד (34.8%), סרטן המעי הגס והחלחולת (10.7%) וסרטן צוואר הרחם (6.4%)
השמנת יתר ועודף משקל – מנתוני דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה ("תכנית המדדים") שפורסמו בנובמבר האחרון עולה כי חלה עלייה משמעותית בשיעורי הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר בעיקר בקרב נשים וילדים. 59% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. יותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 20-64 (26.7%) סובלות מהשמנת יתר, מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2012 (20.4%). ככלל, שיעורי השמנת היתר בנשים הם בערך פי 2 בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר בהשוואה לגבוהה ביותר.
השמנת יתר בנשים. אילוסטרציה
בשנת 2021 נרשמה עלייה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 11.8% מבני ה-14-15 סבלו מהשמנה, לעומת 9% בשנת 2019 ו-10.2% בשנת 2017. עלייה בהשמנה נרשמה גם בקרב ילדים בני 7. בשנת 2021 7.7% מבני ה-7 סבלו מהשמנה לעומת 6.9% בשנת 2019. גם כאן, שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה היה נמוך יותר, לעומת בני נוער ממעמד נמוך. בנים בגילאי 14-15 ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים כמעט פי 2 מילדים בני גילם ממעמד גבוה (15.9% לעומת 8.5%). בקרב הבנות בגילאים נרשמו פערים קטנים יותר (10.7% לעומת 7.5%).
עישון – על פי אותו דו"ח ניכרת גם עלייה בשיעור המעשנים: כ-20% מהאוכלוסיה בישראל מעשנים וכמעט כל גבר שלישי בישראל מעשן. על אף המאמצים שנעשו בשנים האחרונות, שיעורי העישון עדיין גבוהים, והמגמה לא רק שאינה נבלמת אלא גדלה. בשנת 2021 28.9% מהגברים ו-13.4% מהנשים נוהגים לעשן (שיעורים גבוהים בהשוואה לשנת 2017 בה זוהו 26.6% מהגברים ו-12.1% מהנשים כמעשנים).
גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (35.3% מול 18.1% בהתאמה). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים עם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6% מול 12.8%).
מספר מיטות האשפוז לנפש ירד משמעותית מאז שנות ה-70 ומוסיף לרדת. בשנת 2020 עמד מספר המיטות לאלף נפש על פחות מ-2, לעומת כ-3.4 ב-1950. בסוף שנת 2021 היו בישראל 16,408 מיטות לאשפוז כללי בתקן. שיעור המיטות מחושב לפי שיעור המיטות בתקן ולא בפועל. מגמה נוספת ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות היא המעבר לאשפוז ביתי של חולים במצבים שונים ובכלל זה חולים במחלות חריפות שבעבר היו מתאשפזים בבתי חולים.
מספר הרופאים והרופאות עלה מ-1970, מכ-1.7 לאלף נפש, לכמעט 3.4 ב-2020. בישראל יש כיום כ-29,700 רופאים פעילים. עם זאת, מאחר שאחוז גדול מהם צפוי לפרוש לפנסיה בשנים הקרובות, המגמה הזאת עשויה להתהפך. שיעור הרופאים הפעילים בישראל נמוך ביחס לממוצע OECD בשנת 2020, שעומד על כ-3.65 רופאים לאלף נפש.
מבחינה גיאוגרפית, נתונים מעודכנים לאוגוסט 2022, שמקורם באתרי קופות חולים ובנתוני רישוי של משרד הבריאות, מראים כי בבחינת שיעור רופאי המשפחה, בולטים לרעה מחוזות אשקלון ומרכז, עם השיעור הנמוך ביותר של כ-51 רופאי משפחה ל-100,000 נפש ואילו מחוז צפון מציג את השיעור הגבוה ביותר, 63.1 רופאי משפחה ל-100,000 נפש. ביחס לשנה שקדמה לה נצפתה ירידה בשיעור הרופאים לנפש במחוזות מרכז וחיפה ועלייה במחוזות תל אביב, דרום, צפון וירושלים. בבחינת שיעור רופאי ילדים, שיעור רופאי הילדים בארץ עומד על 78.6 לכל 100,000 ילדים אך במחוז דרום שיעורם של רופאי הילדים עומד על 54.2 בלבד לכל 100,000 ילדים.
בבחינת מומחיות בתחומי רפואה מסוימים (נכון לשנת 2022) קיימים פערים גיאוגרפיים משמעותיים בשיעור המומחים: 70% מהרופאים במחוז תל אביב הם מומחים בתחום או בתחום קרוב ואילו במחוזות אשקלון וירושלים יותר ממחצית מהרופאים אינם מומחים.
לימודי רפואה – שיעור הרופאים בישראל גדל בעשור האחרון אך הוא עדיין נמוך מהשיעור הממוצע של מדינות ה-OECD. הגידול נבע מהגדלת מספר הסטודנטים הלומדים רפואה בישראל בזכות פתיחת מסגרות הכשרה חדשות. משנת 2005 נפתחו בישראל כמה מסגרות נוספות ללימודי רפואה ובהן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת והפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל.
לצד זה, חל גידול משמעותי בשיעור הרופאים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל. בין ינואר 2008 ליוני 2020 קיבלו 5,542 רופאים שסיימו את לימודיהם בחו"ל רישיון לעסוק ברפואה.
סטודנטים לרפואה. אילוסטרציה
זה שנים רבות ישראל מובילה בשיעור הרופאים בוגרי לימודים מחוץ למדינה בהשוואה למדיניות אחרות ב-OECD. שיעור הרופאים המועסקים שהוכשרו מחוץ למדינה בשנת 2019 עמד על 58%, השיעור הגבוה במדינות ה-OECD, בעוד הממוצע עמד על 20%. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 ניגשו 2,443 סטודנטים למיון ללימודי רפואה כללית באחת האוניברסיטאות בישראל. סך הניגשים ללימודי רפואה גדל פי 1.6 בין השנים 2005 ל-2021 ואילו סך המתקבלים גדל פי 1.2.
לאורך השנים אחוז המועמדים הערבים ללימודי רפואה בישראל עומד על 25% בממוצע ואחוז המועמדים היהודים והאחרים עומד על 75% בממוצע. בשלוש השנים האחרונות אחוז המועמדים הערבים ירד ועומד על 20% (בהתאם לחלקם באוכלוסיה) ואילו אחוז המועמדים היהודים גדל ועומד על 80%.
מקצועות הסיעוד – שיעור מקצועות הסיעוד בישראל נמוך מאוד בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. בשנת 2020 שיעור האחים והאחיות הפעילים לאלף נפש בישראל עמד על 5.14 בלבד בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD העומד על 9.45.
שיעור המדווחים על בריאותם כטובה מאוד – בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2020 עלה לראשונה כי שיעור המדווחים על בריאותם כטובה מאוד גבוה יותר בקרב ערבים (59%) מאשר בקרב יהודים (57%). שיעור המדווחים על בריאות טובה הגבוה ביותר נצפה בבית שמש (92.2%) והנמוך ביותר בבת ים (64.7%).
תורים בקופות החולים (צילום: "פלאש 90")
ויתור על שירותי בריאות – סקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בקרב מבוטחי מערכת הבריאות "ל רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה, בשנים 2022-2021, מעלה כי כמעט חמישית ממשיבי הסקר ויתרו על קבלת טיפול רפואי בשל מרחק ממקום המגורים, 42% מתוכם פנו לקבלת שירות פרטי; 35% מהמשיבים ויתרו על טיפול רפואי בשל זמני המתנה ארוכים ומתוכם 51% פנו לקבלת שירות פרטי. כ-12% מהמשיבים ויתרו על קבלת טיפול רפואי בשל תשלום.
זמני המתנה – המתנה ממושכת לרפואה יועצת מהווה בעיה בריאותית וכלכלית כאחד. זמן ההמתנה ארוך מעלה את הסבירות לסיבוכים ואף לאשפוז ובכך את סך ההוצאות על בריאות. מחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, העוסק בזמני המתנה לרפואה בקהילה שנערך ב-2019-2020, מעלה כי זמן ההמתנה הממוצע לתור לרופא יועץ שהוצע הוא בין 31 ל-83 יום (תלוי במסלול). כמחצית מהמשיבים שקבעו תור סברו שזמן ההמתנה לתור שנקבע סביר או סביר מאוד. עוד נמצא כי זמן המתנה ממושך לרופאים יועצים בקהילה הוא הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרפואה יועצת פרטית, כולל שב''ן של קופות החולים.
מתוך המרואיינים שניסו לקבוע תור, 36% ציינו את השיקול של קירבה למקום המגורים כאחד השיקולים העיקריים, זאת בהמשך לאפשרות לראות רופא יועץ הכי מהר שאפשר (55%) ובקשה לראות רופא יועץ מסוים (43%).
ההתחממות הגלובלית ניכרת גם בישראל, עם עלייה של מעלה וחצי בשלושת העשורים האחרונים. בשנים 1979-1948 עמדה הטמפרטורה הממוצעת על כ-19.1 מעלות, לעומת כמעט 21 מעלות בשנת 2021. כמו כן, מספר הימים החמים מאוד גדל בקצב מהיר: בעשורים הראשונים למדינה היו בשנה רק כמה ימים חמים במיוחד, וב-2020 כבר היו 24 ימים כאלה.
גל חום בישראל, חוף הים בתל אביב. צילום: פלאש 90
"צריך לשים כוכבית אזהרה לצד הנתונים המשמחים"
פנינו לפרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר ראשי וראש התכנית למדיניות בריאות במרכז טאוב. פרופ' דוידוביץ' עומד בראש ועדת העשור שהקים משרד הבריאות בשנת 2021 לקביעת אסטרטגיית צמצום פערי בריאות בעשור הקרוב. הוועדה כוללת כ-30 חברות וחברים ממשרדי ממשלה, מערכת הבריאות, מוסדות אקדמיים והחברה האזרחית.
"יש פה את חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה", אומר דוידוביץ'. "מחד, התקדמות מדהימה של מערכת הבריאות והתפתחות מבחינת כוח אדם ותוחלת חיים, כך שמערכת הבריאות של ישראל היא אחת המובילות בעולם. מאידך, הנתונים מראים שצריך לשים כוכבית אזהרה ליד הנתונים המשמחים".
לדבריו, "אנו נמצאים בתקופה שבה רופאים עוזבים את המערכת. רבים מהרופאים במערכת הבריאות שלנו עלו ארצה בשנות ה-90 וכעת הגיע זמן הפרישה. ישראל, אחרי איטליה, היא המדינה עם השיעור הכי גבוה של רופאים מעל לגיל 55. בנוסף לצערנו, קיימת עזיבה של רופאים, בין אם מדובר ברופאים שלומדים בחו"ל ובוחרים להישאר שם ובין רופאים שיוצאים להשתלמויות וכבר אי אפשר לקחת כמובן מאליו שהם יחזרו".
נתון משמעותי שעליו מתעכב דוידוביץ' הוא הפערים הגדולים במדדי בריאות, כמו תוחלת חיים, בין קבוצות שונות באוכלוסיה ובין מרכז לפריפריה.
"ראינו גם בקורונה", הוא אומר, "שהמערכת יודעת להגיב לאתגרים אך היא שחוקה עד לקצה מבלי השקעה לטווח ארוך. עד לשנות ה-70 היתה בנייה, המדינה השקיעה במערכת הבריאות ובנתה מוסדות מפוארים ובתי חולים. אנו נהנים מפירות ההשקעה הזו אך ללא השקעה, המשאבים מידלדלים והתוצאות ניכרות כבר עכשיו.
נושא חמור ודרמטי בעיניו הוא משבר האקלים, "שנוגע בכל תחום בחיינו, כולל במערכת הבריאות וההיבטים הכי גלויים שלו הם הצורך בהפחתת פליטות מבתי חולים ואדפציה של המערכת, עלייה בסיכונים למחלות זיהומיות, תמותה בגלל גלי חום ועלייה בזיהום אוויר שמוחמר עם העלייה בתדירות גלי החום. חובה לציין שגם כאן ההשפעות הללו כבדות יותר באוכלוסיות מוחלשות", הוא מסכם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
