מצבים נפשיים אקוטיים, כמו דיכאון מג'ורי, מצב פסיכוטי ועוד, עשויים להיות מאתגרים מאוד למי שנאלץ להתמודד איתם ולמשפחתו. קחו לדוגמא מקרה של גבר שעבד בתפקיד בכיר בחברה כלשהי ולקה במצב של דיכאון. מצבו היה אקוטי מספיק כך שהוא הזדקק לאשפוז אולם גם הוא וגם משפחתו חששו מטיפול בבית חולים לבריאות הנפש.
ד"ר מרינה ארביטמן, מנהלת מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בבית בצבר רפואה, מערך אשפוז בבית, מספרת כי על מנת שהמצב של המטופל לא יתדרדר ועל מנת שיוכל לחזור לשגרה לאחר שמצבו יתייצב, הוא נכנס לטיפול באשפוז ביתי. "המטופל ומשפחתו שיתפו פעולה באופן מלא ובוצעה במקרה שלו התערבות טיפולית אינטנסיבית על ידי הצוות. בזכות ההתערבות הצלחנו למנוע אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. המטופל לקח חופשה שנתית בת כשלושה שבועות ממקום עבודתו, במהלכם מצבו הנפשי התייצב מספיק כדי שיוכל לחזור חלקית לעצמו ובתום שלושה שבועות חזר לעבודה מבלי שאף אחד ידע מה שהוא עבר".
כמו באשפוז ביתי לחולים במצבים רפואיים אחרים, גם אשפוז פסיכאטרי בבית מהווה חלופה מלאה לאשפוז מוסדי, כפי שמסבירה ד"ר ארביטמן, העומדת בראש המחלקה מזה כשנה וחצי. "טיפול כזה נעשה במצבים שבהם אנחנו יכולים לקחת אחריות על בטחון המטופל ולתת את כל סל השירותים, בדיוק כפי שהוא היה מקבל אילו היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי".
מעטפת אשפוזית מלאה בבית
אשפוז פסיכיאטרי בבית ניתן כיום במימון מלא למבוטחי קופות החולים מאוחדת ולאומית. כלומר, הטיפול ניתן לחולים אלה בנוחות ביתם, ללא עלות וללא תלות במצב כלכלי, השתייכות דתית או מיקום גאוגרפי. הטיפול נועד למטופלים עם החמרה בדיכאון, החמרה בהפרעות פסיכוטיות, בהפרעות במצבי רוח כמו בהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) או הפרעות חרדה קשות, דיכאון לפני או אחרי לידה. הפניה מתבצעת ע"י גורם מטפל מקופת החולים. בדרך כלל הוא ניתן למשך חודש עד שלושה חודשים, בשיקול דעת הקופה בהתאם למצבו הנפשי של המטופל ולצרכיו.
הטיפול מתאים למי שנמצאים במצב נפשי לא מאוזן, וזקוקים לעזרה אינטנסיבית יותר מזו הניתנת בקהילה, בקופה ובמרפאות. מטופלים שזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי ואינם מעוניינים לעזוב את הסביבה הטבעית יכולים לקבל טיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי בבית. הקריטריונים להתאמה כוללים הסכמה מלאה של המטופל לשיתוף פעולה לקבלת ביקורי בית של צוות רב מקצוע, נוכחות של המטפל העיקרי (קרובי משפחה המתגוררים עם המטופל בביתו ויכולים לקחת חלק פעיל בתקשורת מול הצוות המטפל), היעדר מצבי סיכון עצמי ולסובבים והיעדר שימוש מאסיבי בסמים ובאלכוהול.
אשפוז פסיכיאטרי בבית מתחיל בהפניה של פסיכיאטר/ית, שמצא/ה את המטופל מתאים למסגרת אשפוז ביתי. בשלב זה נכנס לתמונה צוות רב מקצועי קבוע של צבר רפואה, הכולל רופא/ה פסיכיאטר/ית, אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת מתחום בריאות הנפש, המשויכים למטופל ולמשפחתו למשך כל תקופת האשפוז בבית. על פי הצורך, הצוות יכלול גם מרפא/ה בעיסוק ותזונאי/ת. לאחר בדיקת התאמה למסגרת וקבלת אישור של הקופה, אנשי הצוות מגיעים לבית המטופל לביקורי בית קבועים, וזמינים טלפונית 24/7 לו ולמשפחתו. במסגרת הטיפול מתבצע איזון תרופתי, ניטור של תופעות לוואי, התאמת מינונים של תרופות, התערבות פסיכו-תרפואיטית תמיכתית ומשפחתית, ומיצוי זכויות, כולל פניה לביטוח לאומי והגשה לוועדות סל שיקום לפי הצורך.
להישאר בסביבה הביתית התומכת
"עבדתי במשך שנים בבית חולים פסיכיאטרי, ואני יודעת עד כמה הצוותים משתדלים לתת שם למטופלים חופש במידת האפשר, אולם כשאפשר לקבל טיפול במסגרת ביתית, מדובר בפתרון שבו החירות הרבה יותר גדולה", אומרת ד"ר ארביטמן, שבעבר ניהלה מחלקת אשפוז מבוגרים בבית חולים פסיכיאטרי. "מדובר כמובן בכל מי שחושש ממפגש עם מטופלים אחרים ומביטויים שונים של הפרעה נפשית אצל חולים אחרים, למי שמעדיף לשלוט בשגרת היום שלו, שיוכל לאכול מתי שהוא רוצה ועם מי שהוא רוצה, מבלי לחלוק חדר, מקלחת ושירותים, וכל מה שכרוך בלהיות רחוק מהבית. אשפוז פסיכיאטרי בבית מאפשר להמשיך ולהשתתף בשגרה של הבית – ללוות ילדים לבית הספר, לרדת עם הכלב וכל זאת תוך כדי קבלת טיפול צמוד", מוסיפה ד"ר ארביטמן.
היא מספרת על מטופלת בת 50 שלקתה בשבץ מוחי והייתה מרותקת מיטה. בתקופה זו היא סבלה מדיכאון חמור, סירבה לפגוש משפחה וחברים, ואפילו ההאכלה שלה נעשתה על ידי קרובי משפחה. "למשפחה לא הייתה אפשרות לאשפז אותה באשפוז מלא, וגם המטופלת עצמה לא הייתה מוכנה לכך. היא הופנתה אלינו ואנו ביצענו התערבות טיפולית שאפשרה לאזן את מצבה הנפשי ולמצות את זכויותיה מול הביטוח הלאומי. בעקבות ההתערבות היא הצליחה לחזור לתקשר עם המשפחה, ליצור קשר מחודש עם ילדיה, ולקחת חלק פעיל בחיי המשפחה, ומבחינתנו זו הצלחה".
כך גם עבור חולים מבוגרים, שכל יציאה מהסביבה המוכרת עשויה לטלטל אף יותר את עולמם ולהחמיר את מצבם.
ד"ר ארביטמן מציינת כי גם במצבי דיכאון לפני או אחרי לידה, אם אין סיכון לאם או לתינוק, הפתרון של אשפוז פסיכיאטרי בבית עדיף. היא מספרת על שני מקרים כאלה שטופלו במחלקה לאחרונה, של נשים הרות שסבלו מדיכאון עוצמתי. "במקרה אחד הייתה המטופלת בשבוע ה-36 להריון ובמקרה האחר הייתה האישה בשבוע ה-38. בשני המקרים ליווינו את המטופלות עד לרגע הלידה, אז הן יצאו ללדת ולאחר מכן שבו לביתן להמשכת הטיפול. מנענו אשפוז מלא ואפשרנו מתן טיפול מבלי להיפרד מהתינוקות שלהן ומבלי לעזוב את הבית במצב כל כך רגיש".
מעטפת תמיכה גם למשפחה
ד"ר ארביטמן מדגישה כי הפרעות פסיכיאטריות מלוות בסיכון מידי או סירוב לטיפול אינן מטופלות באשפוז ביתי והן דורשות אשפוז מלא.
"למטופלים שכבר מאושפזים, השירות שאנו מציעים מאפשר לקצר את תקופת האשפוז המלא ולהמשיך בטיפול במסגרת האשפוז הביתי. פסיכיאטרים במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים מפנים אלינו כשהם רוצים לשחרר מטופל שזקוק למעטפת תומכת יותר מזו הניתנת בקהילה", היא מציינת.
כפי שמשתמע מהדברים, איפוז פסיכיאטרי ביתי מקל גם על משפחת המטופל. המשפחה מקבלת הסבר מלא על התהליך הטיפולי, על הטיפול, הן התרופתי והן הסוציאלי ועל מצבו של המטופל, התערבות הטיפולית של הצוות הרב מקצועי שקופה. "המטפלים באים כשבני המשפחה בבית. כשיש להם שאלות הם יכולים לפנות לאנשי צוות ללא המתנה ארוכה, כי כל חברי הצוות זמינים עבורם לכל שאלה, בזמן הטיפולים בבית וגם בטלפון בין הטיפולים. המשפחה מקבלת תמיכה מלאה על ידי קבוצת המטפלים ואנו מערבים את המטפל העיקרי בתהליך הטיפולי, על מנת שידע כל מה שנדרש. בנוסף האחות זמינה עבור המטופל ומשפחתו 24/7 לכל מצב שבו שנדרשת התייעצות. בתום הטיפול מוציאים מכתב סיכום אשפוז והמטופל עובר לגורם המפנה שדואג לרצף הטיפולי".
בשיתוף צבר רפואה