מחקר ישראלי עשוי להחזיר לשימוש את תמיסת הכלור לחיטוי רפואי

תמיסת הכלור היא אבן יסוד זה עשרות שנים בטיפול בפצעים מזוהמים, כף רגל סוכרתית, פצעים לאחר הניתוח, פצעי מלחמה, כוויות ועוד. על פי ניסיון רופאים באלפי בתי חולי ברחבי העולם, תמיסת הכלור, שהיתה גם בשימוש נרחב בכל בתי החולים והמרפאות בארץ, הצילה עד היום עשרות אלפי מטופלים, מנעה קטיעות איברים וגפיים רבות ובכך חסכה סבל, תחלואה ומוגבלות מאלפי חולים.

אולם, בעקבות דווחים באנגליה שהתמיסה גורמת לגירוי בעור וייתכן אף מעכבת ריפוי פצעים, משרד הבריאות בישראל אסר בשנת 2006 על השימוש בה בבתי החולים ובמרפאות.

כאן נכנס לתמונה פרופ' ירון הר שי, מנהל המחלקות לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין, אשר בעידוד משרד הבריאות ובשיתוף צוות המחלקה שלו החל לחקור לעומק את הנושא. "כמי שעוסק, מטפל ורואה מקרוב את הסבל של החולים בהעדר התמיסה, הבנתי עד כמה הנושא חשוב והחלטתי להירתם מיד", מספר פרופ' הר שי.

בהובלת פרופ' הר שי, צוות המחלקה לכירורגיה פלסטית ב"כרמל" ובעזרתה של ד"ר מרים סגל, נערך מחקר שבדק את בטיחות התמיסה על פצעים מזוהמים. המחקר בדק מדדים קליניים רבים בפצע עצמו ובדם המטופל.

ממצאי המחקר, שנערך לאורך 48 חודשים ובדק 30 מטופלים עם 35 פצעים, הוכיחו כי התמיסה בטוחה ואינה גורמת לכל נזק בריאותי. יתרה מכך, מציין פרופ' הר שי, נמצא שהתמיסה מעודדת ריפוי פצעים, מקטינה משמעותית את אוכלוסיית החיידקים בפצע ואפשרה לרוב הפצעים שטופלו עם התמיסה להחלים באופן עצמי ללא צורך בניתוח או השתלת עור. תוצאות המחקר הועברו למשרד הבריאות, ובעקבות זאת החליט משרד הבריאות בשנת 2020 להחזיר לשימוש קליני את התמיסה לטיפול בפצעים מזוהמים בכל בתי החולים והמרפאות בישראל.

צוות החוקרים פרסם כעת את תוצאות המחקר במאמר בעיתון בינלאומי מוביל בתחום ריפוי פצעים, Wound Repair and Regeneration, ומעודד קבוצות נוספות בעולם לבצע מחקר דומה על מנת לאשר את השימוש בתמיסה במדינות נוספות.

צוות המחקר כלל את ד"ר עיסא מטאנס, ד"ר סאמר חסן, ד"ר לאוניד בריזגלין וד"ר אייל פרנקו וכן את ד"ר קירן אובויל, מנהל מחלקת כוויות בבית החולים האוניברסיטאי בנוטינגהם אנגליה. את העיבוד הסטטיסטי ביצעה עידית לביא ז"ל והמאמר שפורסם הוקדש לזכרה.