"יש להגדיר מחדש את רופא העתיד"

לקראת שנת הלימודים האקדמית העומדת בפתח, שוחחנו עם פרופ' קרן אברהם, דיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחברת סגל במחלקה לגנטיקה מולקולרית האדם ולביוכימיה, על האתגרים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות ועל הדרכים להגדיל את מספר הרופאים בישראל, ההשקעה במערכת מצד המדינה, התאמות תכנית הלימודים לאתגרי התקופה, הסטודנט הישראלי לרפואה, נשים במערכת הבריאות ועוד נושאים בוערים.

פרופ' אברהם החלה לכהן בתפקיד דיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בספטמבר 2022. היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה. היא נולדה בקנדה ולאחר מכן גדלה בארה"ב לפני שעברה לגור בישראל. היא בעלת תואר B.A בביולוגיה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי, ארה"ב. את הדוקטורט סיימה במכון ויצמן למדע ברחובות, והפוסט-דוקטורט שלה הוא מהמכון הלאומי לסרטן במרילנד, ארה"ב.

מאז שהצטרפה לסגל אוניברסיטת תל אביב, היא עוסקת במחקר בנושא גילוי גנים של מחלות עם התמקדות בחירשות תורשתית ומכהנת כנשיאת הוועדה המדעית של Foundation Pour L’Audition, ארגון לבריאות השמיעה העוסק במחקר ומניעה, שבסיסו בפריז. פרופ' אברהם מחזיקה בקתדרה ע"ש ד"ר שרה וד"ר פליקס דומונט למחקר על הפרעות שמיעה וזכתה במספר פרסים על הישגיה המדעיים, ביניהם פרס ברונו ופרס טבע למחקר פורץ דרך בתחום של מחלות נדירות.

פרופ' אברהם, לאחרונה הודעתם על שינויים מרחיקי לכת והתאמת הפקולטה והלימודים לעידן הנוכחי ולדור התלמידים. כיצד זה קורה בפועל ואיך את רואה את לימודי הרפואה בעתיד?

"אנו משנים את תכנית הלימודים בתהליך הדרגתי שאנו מכנים  TransforMed 2030 עם דגש על מעבר לשיטות הוראה והדרכה חדשניות שהוכחו בשנים האחרונות כיותר יעילות. ראשית, אנחנו מפחיתים את מספר ההרצאות הפרונטליות לטובת קבוצות הוראה אינטראקטיביות קטנות עם פורמטים חדשים, כדוגמת למידה המבוססת על פתרון בעיות ו׳הכיתה ההפוכה׳.

"שנית, אנחנו עוברים לשיטת הוראה שמבקשת מסטודנטים לשים דגש על צורכי המטופל (Competency based medical education). חשוב לנו שהידע של הסטודנטים ייבחן באמצעות היכולות שלהם בהבנה, ניתוח והפנמה של החומר הנלמד יותר מאשר שיתבסס על זיכרון. בנוסף, אנחנו משלבים בתכנית הלימוד תכנים שהיו בעבר פחות קונבנציונליים בלימודי בית ספר לרפואה, כדוגמת חדשנות, כאב, ספורט, שינה ורפואה אינטגרטיבית. בעתיד, אני מאמינה שנראה יותר אינטגרציה של רפואה דיגיטלית, בינה מלאכותית וטכנולוגיית רפואה מותאמת אישית, ופחות ניתוחים אנטומיים ורפואה פולשנית".

מה מאפיין את הסטודנט הישראלי לרפואה, מהו עקב אכילס שלו וכיצד הדבר בא לידי ביטוי?

"לסטודנטים ישראלים יש מוטיבציה מדהימה להצליח בלימודים ולהשפיע. זו כמובן הכללה עצומה, אבל בשנה הראשונה שלי כדיקנית, לאחר שפגשתי סטודנטים רבים, אני חייבת לומר שאני מאוד מתרשמת מתחושת השליחות הגדולה שאיתה הסטודנטיות והסטודנטים מגיעים ללימודים, מהחשיבה היצירתית ומהנכונות שלהם שלא להירתע מאתגרים מורכבים".

באחוזים, כמה סטודנטים שהתקבלו והתחילו לימודי רפואה נושרים במהלך הלימודים ומה הן הסיבות העיקריות לכך? 

"מספר הנושרים כמעט אפסי. כנראה שהסיבה לכך היא שהקריטריונים לקבלה גבוהים מאוד וכוללים גם כושר התמדה ומוטיבציה".

סטודנטים רבים לרפואה טוענים שהקבלה ללימודים היא המכשול הגבוה ביותר שיהיה על הסטודנט לעבור בדרכו אל התואר ובעיקר ועדות הסינון הבוחנות את אישיות המועמד. האם הטענה של הסטודנטים מוצדקת והאם יש לדעתך מקום להרחיב את החורים במסננת?

"דרישות הקבלה הן אכן גבוהות כי אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו בהווה והרופאים של כולנו בהמשך יהיו הטובים ביותר. העיסוק במספר הסטודנטים לרפואה המתקבלים אינו כבר הנושא המוביל, אם כי מדובר בסוגיה חשובה לאור המחסור ברופאים המסתמן.

"המצב הפוליטי והכללי במדינה כיום הוא קשה ומדאיג. חוסר יציבות וחוסר ודאות לגבי העתיד מייצרים חרדה ומתח"

"עולם הרפואה הולך ומשתנה בקצב מסחרר, ומה שנדרש כיום הוא לא לכייל את גודל חורי המסננת הקיימת אלא להגדיר מחדש את רופא העתיד הרצוי ובהתאם לקבוע אמות מידה לקבלה ללימודי הרפואה. הדגש העיקרי עדיין יהיה על התכונות האישיותיות של המועמדים אך השוני יתמקד במיומנויות הדרושות. אוניברסיטת תל אביב שוקדת כבר למעלה משנה על התאמת תהליך הקבלה לעידן החדש תוך שיתוף מומחים בתחום וכל הגורמים הרלוונטיים".

האם המדינה עושה מספיק כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה ולענות על הצורך ברופאים?

"כל הפקולטות לרפואה בארץ פועלות יחדיו במאמץ עצום שלא היה כמותו בעבר, להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה מתוך הכרה בצרכים המיידיים של הרופאים ומערכת הבריאות. אנחנו מקיימים דיונים בנושא עם משרד הבריאות, המל״ג וגורמים רלוונטיים בממשלה. לצערי, בשלב זה טרם הוקצו המשאבים הנדרשים מהמדינה לתמוך במאמצנו. אולם, אני מאוד אופטימית ומאמינה שכשהמשאבים הנדרשים יהיו זמינים, נוכל ליישם את השינויים ההכרחיים להרחיב את מספר הסטודנטים בהקדם".

בית ספר פרטי ללימודי רפואה – ע"ע אוניברסיטת רייכמן – בעד או נגד?

"הפקולטות לרפואה הציבוריות בישראל עושות עבודה מעולה בהכשרת הרופאים והן נחשבות למצוינות בתחומן גם בקרב המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. בשנים האחרונות הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב הגדילה מאוד את מספר הסטודנטים, וכך גם הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות האחרות, וכפי שציינתי בתשובתי הקודמת, בכוונתנו לפעול מול המל"ג ומשרד הבריאות ולהמשיך את המגמה של הרחבת מספר הסטודנטים ככל האפשר".

עם אילו מגבלות וקשיים מתמודדת כיום הפקולטה לרפואה, איזו מהבעיות היא הדחופה ביות לטיפול ואילו פתרונות קיימים עבורה? 

"קיים צורך רב בהגדלת מספר כיתות לימוד לסטודנטים ומעבדות מחקר לסגל האקדמי. כמו כן, אנחנו נמצאים בתהליך חשוב מאוד של גישור בין מדע בסיסי בפקולטה למעבדות הקליניות בבתי החולים, וזאת בכדי להגיע למחקר תרגומי מוביל ברמתו בעולם, אך לפנינו עוד דרך ארוכה".

מה דעתך על המלצת הוועדה הלאומית לסטאז' להכליל את ההכשרה בסאטז' בשנת הלימודים האחרונה בפקולטה?

"בעיקרון, אנחנו רואים בחיוב את ההצעה. מימוש ההצעה יחייב כמובן הסדרת תחומי האחריות של בתי הספר לרפואה אל מול בתי החולים ומשרד הבריאות ושינוי מתווה הלימודים בשנים הראשונות להכשרה בדגש על תכנים קליניים על חשבון תכנים יותר בסיסיים - רופא שירצה להעמיק בתכנים בסיסיים יוכל לבחור במסלול הכשרה של רופא חוקר, המוצע היום באוניברסיטת תל אביב ובעוד כמה אוניברסיטאות.

"שינוי מתווה הלימודים לא רק יקצר את משך הלימודים ויסייע בהכשרת מספר גדול של רופאים בוגרי הארץ, הוא גם יאפשר לסטודנטים להיחשף למגוון תחומים בהתאם להעדפותיהם, כלומר יסייע גם בטיוב הליך הגיוס להתמחויות השונות. אנחנו רואים בשינוי המוצע מהלך מבורך, ולראיה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב החלה עוד לפני כשנה בהפיכת תכנית הלימודית לקצרה ורלוונטית יותר, ממש בהתאמה למה שיידרש עם הטמעת הרפורמה המוצעת. בקיצור, אנחנו כבר שם".

לאחרונה התבשרנו על יוזמה שלכם לקדם לימודים של אוכלוסיות בתת ייצוג ולהקל בכל נושא הקבלה. תוכלי להרחיב אילו עוד מאמצים נעשים לקידום אוכלוסיות אלו ומה לדעתך המדינה גם יכולה לעשות? 

"מתן אפשרות לאוכלוסיות בתת ייצוג להיכנס לתכנית היא רק הצעד הראשון. אנו גם שמים דגש רב על מתן תמיכה, הן פיננסית והן לוגיסטית, כדי שהתלמידים הללו יוכלו להתאקלם בלימודים עצמם בהצלחה. למען הסר כל ספק, יודגש כמובן שכל המועמדים שיתקבלו יצטרכו לעמוד בכל תנאי הסף האקדמאיים הנדרשים.

"המערכת מתייחסת לרופאים בזלזול מחפיר ואינה מכירה באתגרים ובקשיים הרבים שעימם נאלצים להתמודד מדי יום אלה שבחרו במקצוע הרפואה בישראל. מגמה זו חייבת להשתנות במיידי. עלינו למקד את מאמצינו בשיפור תנאי ההעסקה על מנת לשמר רופאים בארץ"

"ההקלה היא במבדקים הלא קוגניטיביים הארציים (מבחן מור) בלבד, בהם ראינו שהסיכוי של יוצאי קבוצות אלו נמוך יותר. אין לנו ספק כי מועמדים אלה יצליחו בלימודיהם ויהיו רופאים ורופאות מצוינים, בהתאם למצופה מכל בוגרי בית הספר לרפואה. מבחינת המדינה, חשוב שמאמצים לקראת ייצוג ראוי של האוכלוסיות השונות יחלו בשלבים הרבה יותר מוקדמים במערכת החינוך".

כאישה שהגיעה להישגים גבוהים, האם במקצוע הרפואה כיום ובאקדמיה עדיין קיימות תקרת זכוכית וחסמים העומדים בפני נשים? אילו שינויים צריכים לקרות, בין השאר במערכת החינוך ומה היית מייעצת לסטודנטית צעירה בתחילת דרכה?

"אכן יש תקרות זכוכית. לעתים קרובות אני משתתפת בפגישות שבהן אני האישה היחידה. צפיתי בוועדות שבהן נבחרו גברים, על פני נשים, לתפקידים נבחרים, למרות שכל הנתונים המקצועיים היו שווים. בנוסף, אין מספיק התייחסות לכך שלנשים, במקרים רבים יש התחייבויות רבות יותר מאשר לגברים, שמונעות מהן לטפס בסולם הקריירה בצורה המהירה ביותר.

"עלינו להוקיע מקרים שבהם אנו עדים לאפליה על בסיס מגדרי. בנוסף, חשוב לעדכן את הציפיות המערכתיות שלנו כלפי צירי הזמן להצלחה, כך שנאפשר יותר גמישות לבחירות אישיות המשפיעות על קצב ההתקדמות בקריירה. לסטודנטית צעירה בתחילת דרכה אני ממליצה למצוא נושא שמעורר השראה ולפעול ללא מורא".

המצב הפוליטי משפיע כיום על הלך הרוח של אנשי מקצוע הרפואה בישראל. האם מהלכי החקיקה עוברים גם את מפתן הפקולטה לרפואה?

"המצב הפוליטי והכללי במדינה כיום הוא קשה ומדאיג. המטרה שלנו בפקולטה לרפואה היא לחנך ולהכשיר את הדור הבא של אנשי מקצוע בתחום הבריאות ולבצע מחקר לקידום פריצות דרך רפואיות. חוסר יציבות וחוסר ודאות לגבי העתיד מייצרים חרדה ומתח".

ישנם קולות שכועסים על רופאים שמבקשים לעזוב את המדינה בעקבות המצב וטוענים שהמדינה משקיעה בהם ואז הם לוקחים את הידע ועוזבים. מה דעתך על הטיעון הזה?

"אני הייתי מפנה את הכעס כלפי הגורמים במערכת המונעים מאיתנו לספק לעובדי רפואה תנאי העסקה הגונים יותר. המערכת לעתים קרובות מדי מתייחסת לרופאים בזלזול מחפיר ואינה מכירה באתגרים ובקשיים הרבים שעימם נאלצים להתמודד מדי יום אלה שבחרו במקצוע הרפואה בישראל. מגמה זו חייבת להשתנות במיידי. עלינו למקד את מאמצינו בבחינת דרכים לשיפור תנאי ההעסקה על מנת לשמר רופאים בארץ".

לסיכום, האם יש נושא מסוים שחשוב לך לציין בפני הרופאות והרופאים לעתיד?

"אני תמיד מזכירה לסטודנטים לרפואה שבעוד שהמטופלים העתידיים שלהם ירצו וצריכים תשובות, אין להמעיט בחשיבות של סוג היחס שניתן ולוודא שהוא אדיב וחם. חשוב ללמוד לאזן את חייכם כך שתהיה לכם את האנרגיה הרגשית והפיזית הנכונה להעביר למטופלים שלכם".