"עד ל-6 בדצמבר 2023 נכנסו ל-500 הערכים שכתבתי 13.5 מיליון פעמים וזה הופך אותי ל'כותב הכי נקרא בישראל'", כך אומר פרופ' בן עמי סלע, שעימו שוחחנו לכבוד המאמר ה-500 שכתב לאתר ויקירפואה. למותר לציין כי בעת השיחה תפסנו אותו כותב את הערך ה-501.
באתר ויקירפואה יש, נכון לכתיבת שורות אלו, 6,683 ערכים בנושאי רפואה. העורך והמייסד של האתר, פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רפואי המשפחה לשעבר וכיום חבר ועד האיגוד, מספר כי "מדובר בשירות חשוב לציבור. זהו אתר שמרכז מידע רפואי מהימן בתחומים רבים שמעניינים את הציבור הרחב אך גם אנשי מקצוע וסטודנטים ושכל העבודה עליו, החל מהעורכים ועד לכותבים, נעשית בהתנדבות".
האתר הוקם בשיתוף פעולה של איגוד רפואת משפחה ו-MEDNET, על ידי ד"ר רמי תמיר והחליף ידיים מאוחר יותר. ויקירפואה מנגיש חומרים רפואיים בסיסיים ומתקדמים בעברית וכשהרשת מלאה במידע רפואי שלא עבר בקרה מדעית ורפואית, אתר ויקירפואה מציע מידע שרק המערכת מעלה או מאשרת ומספק בכך סוג של תו איכות.
האתר הוקם, כאמור, ליצירת גישה ישירה למידע רפואי מעודכן ומקצועי, שנכתב ומבוקר על ידי רופאים למען הציבור והחזון המוצהר הוא שויקירפואה ימשיך לשמש כאתר תוכן רפואי מהימן ומעודכן Up-to-Date, גירסה ישראלית עבור הקהילה הרפואית והקהל הרחב. כפי שמעידים המספרים, האתר נהנה מאמון עם כתשעה מיליון גולשים בשנה וזמן שהייה ממוצע לעמוד של ארבע-חמש דקות.
האורים והתומים לפיענוח בדיקות מעבדה
אחד המיזמים הנצפים באתר מרכז מידע לפיענוח בדיקות מעבדה, עליו מספר פרופ' וינקר: "בעידן שלנו, בדיקות מעבדה נגישות לכל, ולרוב המטופל יכול לראות אותן עוד לפני הרופא שלו. אנשים כיום רוצים לנהל את הבריאות שלהם בעצמם ולהוטים להבין את תוצאות הבדיקות. עבורם אנו מנגישים את בדיקות המעבדה".
פרופ' וינקר: "האתר מרכז מידע רפואי מהימן בתחומים רבים שמעניינים את הציבור הרחב אך גם אנשי מקצוע וסטודנטים. כל העבודה, החל מהעורכים ועד לכותבים, נעשית בהתנדבות"
פרופ' שלמה וינקר, עורך ומייסד ויקירפואה. צילום: איגוד רופאי המשפחה
על עבודתו של פרופ' סלע, הוא אומר: "הוא החל לכתוב ערכים יסודיים ומקיפים מאוד, ערכים שהם אורים ותומים למי שמבקש להבין פיענוח של בדיקות מעבדה. מתוך עשרת הערכים הראשונים הנצפים ביותר באתר שלנו, כשבעה נכתבו על ידי פרופ' סלע ויש מאות אלפי כניסות לערכים שהוא כתב, שכוללים לבד מהפיענוח גם ערכים על בדיקות מורכבות ונדירות מאוד ומידע רב כמו מה נבדק בבדיקה, מהי המשמעות של המחלה וכו'".
הנתונים, כאמור, מדהימים. הנה טעימה: הערך הנצפה ביותר הוא בדיקת שתן כללית (Urinalysis) עם כ-700 אלף צפיות; קראטינין (Creatinine) - כ-580 אלף צפיות; חלבון מגיב עם סי (C-reactive protein) - 456 אלף צפיות; ספירת דם (Complete blood count) - 450 אלף צפיות; פריטין (Ferritin) - 368 אלף צפיות והמוגלובין (Hemoglobin - A1C) - 350 אלף צפיות.
פרופ' סלע ניהל את המכון לכימיה פתולוגית, שהיא המעבדה הגדולה בארץ, במרכז הרפואי שיבא החל משנת 1985. "ניהלתי מחקרים רבים על הבדיקות שהתבצעו במעבדה. אני יכול לומר בגאווה רבה שהבאתי ארצה כ-20 בדיקות מתוך 500 הערכים שערכתי לויקירפואה", הוא מספר.
פרופ' סלע: "אני מקדיש כ-16 עד 18 שעות ביממה לנושא ואני מקווה להקדיש למאמרים הללו את כולי עד לסוף חיי. מדי יום אני מקבל טלפונים ואי-מיילים שבהם פונים אלי כי סבורים שאני רופא"
פרופ' בן עמי סלע. לשעבר מנהל המכון לכימיה פתולוגית ב"שיבא"; חבר החוג לביוכימיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
דוגמה לאחת הבדיקות שפרופ' סלע גאה בה במיוחד היא בדיקת טרופונין, שנכנסה ארצה לאבחון התקף לב. "זו אחת הבדיקות הכי חשובות שהבאתי לישראל", הוא אומר על הבדיקה שבה נתקל לראשונה בשנת 1972. "הייתי בכינוס במלבורן, אוסטרליה, ושם שמעתי בפעם ראשונה על החומר הזה ולאחר שקראתי יותר התחוור לי שאין בדיקה חשובה ממנה. יש המון בדיקות שיכולות לקבוע אם מישהו עובר או עבר התקף לב אבל הן אינן מדויקות וחלקן מיושנות. כשחזרתי ארצה, כתבתי על כך מאמר ל'הרפואה'. המאמר התפרסם בשנת 1973 ובעקבותיו החלתי לקבל טלפונים מרופאים ששאלו אם אני מבצע את הבדיקה".
בעקבות ההתעניינות הרבה, פנה פרופ' סלע למנכ"ל משרד הבריאות בעניין אך לא נענה. מנכ"לי המשרד התחלפו ורק בשנת 2003 נמצא המנכ"ל שהבין את חשיבות הבדיקה והוציא חוזר למנהלי בתי החולים, לפיו כל חולה שמגיע לבית החולים עם תסמינים ויש חשש שהוא עובר התקף לב יעבור בדיקת טרופונין. "משנת 2004 הבדיקה נכנסה למערכת והפכה לבדיקה שגרתית, כשעשרות אם לא מאות בדיקות כאלו נערכות מדי יום בבתי חולים", מספר פרופ' סלע.
פרופ' סלע אינו רופא. עבודת הדוקטורט שכתב במכון ויצמן למדע עסקה בחקר תאים סרטניים. בארבע השנים שבהן עבד באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, במעבדה של פרופ' ג’רלד אדלמן, זוכה פרס נובל לרפואה על גילוי מבני הנוגדנים, הפך לאימונולוג. לאחר ששב למכון ויצמן, קיבל בשנת 1983 תואר פרופסור מאוניברסיטת תל אביב. שנתיים מאוחר יותר קיבל הצעה מפרופ' מרדכי שני לנהל את המעבדה ב"שיבא", לאחר שמנהל המעבדה הקודם פרש לגמלאות.
עידן הזהב של בדיקות המעבדה
על עידן הזהב של בדיקות המעבדה מספר פרופ' סלע כי בשנת 1995 פורסם מאמר מכונן של פרופ' פטר וילדינג (Wilding), שכותרתו: The changing role of the clinical laboratory scientist: coming out of the basement Get access Arrow. מאמרו של פרופ' וילדינג, שהיה נשיא האגודה האמריקאית לכימיה קלינית (AACC), עסק בכך שבדיקות מעבדה החלו לתפוס חלק הולך וגדל בשגרה הקלינית. "יותר ויותר אבחונים של מחלות שונות היו מבוססים על בדיקת מעבדה, ולעתים מדובר בבדיקה פשוטה מאוד. כך למשל, התגלית של הרופאים האוסטרלים בארי מרשל ורובין וורן של חיידק הליקובקטר פילורי הגורם לכיב קיבה, שעליה קיבלו פרס נובל לרפואה בשנת 2005.
"היום", אומר פרופ' סלע, "כמעט חדשות לבקרים מתגלות בדיקות מעבדה פשוטות שעוזרות לרופא לקבוע אם אדם עובר למשל שבץ מוחי. בעבר היו עושים מבחנים מסובכים והיום בדיקת דם פשוטה קובעת לא רק אם הוא עובר שבץ מוחי אלא גם איזה סוג של שבץ מוחי יש לו".
על עבודתו בכתיבת ערכים, הוא מספר: "בשנת 2011 פנה אלי פרופ' וינקר, שהיה ראש החוג לרפואת המשפחה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והכיר מאמרים שלי, וביקש ממני להיכנס למיזם ולכתוב בסגנון שמתאים לרופאים. אני מקדיש כ-16 עד 18 שעות ביממה לנושא הזה. אני כותב שם על בדיקות, על הסיבות שבשלן הן נערכות, על התרופות הרלוונטיות וכל מה שמעניין.
"אני מקווה", אומר פרופ' סלע, "להקדיש למאמרים הללו את כולי עד לסוף חיי. זה גוזל - לא שעות אלא ימים. אני מקבל מדי יום טלפונים ואי-מיילים שבהם פונים אלי כי סבורים שאני רופא, ואני חייב לומר להם שאני לא יכול לתת להם עצה כי איני רופא, אך יש בזה המון סיפוק".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
