ישראל במלחמה

מהשפעות המלחמה: כ-21% מהנשים דחו בדיקות לגילוי סרטן

יו"ר ועדת הבריאות בכנסת קורא לקופות החולים לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבותן של בדיקות לגילוי מוקדם למחלת הסרטן גם בתקופת המלחמה

פרופ׳ עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי ב"איכילוב. "אף חולה לא ויתר על כימותרפיה או קרינה גם בזמן אזעקה", צילום: ליאור צור

משרד הבריאות וקופות החולים נקראו לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבותן של בדיקות לגילוי מוקדם למחלת הסרטן גם בתקופת המלחמה. הקריאה הופנתה על ידי יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), בעקבות דיון שנערך אתמול (ב') בנושא שכיחות, בדיקות  וטיפול במחלת הסרטן בישראל בזמן המלחמה.

דינה להב, מעמותת "גנים טובים", התומכת בנשאים ונשאיות BRCA, ציינה כי בתקופת המלחמה, כ-21% מהנשים דחו בדיקות מקדימות לגילוי סרטן.

משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה לסרטן, שלקח חלק בדיון, ציין כי ישנם פערים של 20%-10% בין קופות החולים בביצוע סקרי גילוי מוקדם של סרטן וכי תמיכה בקופות תגדיל את שיעורי הגילוי המוקדם. הוא סיפר על פעילות דיגיטלית של האגודה בזמן המלחמה וקרא להשקעה בחינוך למודעות ולמניעת גורמי סיכון.

ד"ר עבד אגברייה, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים בני ציון, דיבר על החרדה והחששות של המטופלים בתקופת המלחמה, על הפעילות לקליטת החולים המפונים, והדגיש את עבודת הצוותים הערביים שגיבו את הרופאים החסרים שגויסו למילואים.

פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי ב"איכילוב", ראש בית הספר לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וראש המועצה הלאומית למחלות ממאירות, ציין כי 12 אלף איש מתים בישראל מדי שנה מסרטן. לדבריו, כ-4,000 ממקרי התמותה הללו ניתנים למניעה.

ד"ר ברברה סילברמן, מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, הציגה נתונים על פיהם גורם הסיכון הראשון לסרטן הוא עישון ואחריו בפער ניכר השמנת יתר. בהמשך לכך אמר פרופ' וולף כי "אם כאן, בבית הזה, מורידים מיסים על סיגריות אלקטרוניות או על משקאות ממותקים, לציבור עובר מסר איום ונורא עם השפעה חינוכית נוראית", אמר וקרא להעלאת המיסוי על משקאות ממותקים וסיגריות אלקטרוניות.

פרופ' וולף הצביע על אתגרים שעימם מתמודדים אונקולוגים בישראל. הוא אמר כי כמו מדינות מערביות אחרות, גם בישראל רואים ירידה בתחלואה ובתמותה. הוא סיפר לנוכחים כי המכונים האונקולוגיים המשיכו בעבודתם בכל ימי המלחמה וטיפלו גם במפונים. "אף חולה לא ויתר על כימותרפיה או קרינה גם בזמן אזעקה", ציין. "גם באילת הופעל מרכז לטיפול בחולי סרטן למפונים וכל מי שצריך טיפול קיבל אותו שם. כשאחד הקיבוצים עבר לתל אביב, עוד לפני המעבר הועברו הנתונים על מי שזקוק לטיפול", הדגיש.

פרופ' וולף התייחס גם למחסור בכוח אדם ולתכנית לגבות את המחסור ברופאים באמצעות אחות מקצועית באונקולוגיה וקרא לעודד רופאים ואחיות נוספים לעסוק בתחום. בהתייחסות לתרופות האונקולוגיות בסל התרופות אמר פרופ' וולף כי הסל אינו מושלם. "יש תרופות שנשארות בחוץ. מדובר בתרופות יקרות. לאוכלוסיה שאין ביטוח רפואי פרטי, זה קשה. אין יום במרפאה שאתה לא יושב מול בן אדם ואומר לו לך תקנה תרופה".

בסיכום הדיון פנה יו"ר הוועדה ח"כ שריקי לקופות החולים ולמשרד הבריאות לפעול למען העלאת המודעות בציבור לחשיבותן של בדיקות לגילוי מוקדם למחלת הסרטן גם בתקופת המלחמה.

יו"ר הוועדה ביקש בנוסף ממשרד הבריאות לשתף ארגוני חולים בוועדה הרב-מקצועית לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה בישראל. הוא פנה לקופות החולים בבקשה לקבל נתונים על זמני המתנה לתוצאות, על הפערים בין המרכז לפריפריה ובין קופות החולים השונות וכן מידע נוסף בהתאם לסוגיות השונות שעלו בדיון.

נושאים קשורים:  מחלות סרטן,  גילוי מוקדם של סרטן,  בדיקות סקר,  ישראל במלחמה,  פרופ' עידו וולף,  ד"ר עבד אגבריה,  חדשות
תגובות