קריאה להסדיר את הטיפול הרפואי המוניציפלי בתושבי הצפון המפונים

שירותי הבריאות של תושבי הצפון השתבשו, הפינוי החפוז אילץ רבים לקבל טיפול ממטפלים לא מוכרים, שלא מכירים את ההיסטוריה הרפואית שלהם. בדיקות, אבחנות וטיפולים נדחים או מעוכבים. כך טוענים רופאים וראשי מועצות לקראת כנס הבריאות השנתי של עמותת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, שייערך השבוע (ה') ויעסוק בשני נושאים מרכזיים: אתגר הטיפול הנפשי בצפון בצל המלחמה והצורך לבנות מחדש את מערכת הבריאות בצפון באופן בו ראשי הערים, המועצות והאשכולות יהיו חלק ממדיניות הבריאות.

מעל 80 אלף איש פונו מבתיהם בצפון מאז תחילת המלחמה, ואלו שלא זכאים לפינוי חיים במלחמת התשה ושיתוק פעילות נרחב. חיים ממושכים בצל הסכנה, בסביבה ותנאים לא טבעיים, ייצרו אתגרים רבים שהעיקרים בהם הם הרחבת היצע שירותי בריאות הנפש ומרכזי החוסן וכן מענה רחב לעלייה בתחלואה כרונית ותמותה מוקדמת. כחלק מהפתרון, דורשים מארגני הכנס לשלב מיידית מחלקות בריאות ברשויות המקומיות, לניהול האירוע הבריאותי והפחתת הנזקים הנלווים, וכי המדינה תתקצב זאת בהקדם.

כנס הבריאות השנתי של עמותת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל יערך במרכז הרפואי צפון (פוריה). לאור המלחמה ופינוי יישובי הצפון, יידונו בכנס הנושאים טיפול נפשי בצל המלחמה ושיתוף רשויות הממשל המקומי בנתוני תחלואה ותמותה ובמדיניות הניהול של מערכת הבריאות. בין היתר יוצגו בכנס נתוני מצוקה, תחלואה ותמותה שהולכים מצטברים בצפון, וכן מודלים שונים לפתרונות אפשריים.

פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר משותף בעמותה ורופא משפחה מתאר זאת כשיבוש משמעותי של שירותי הבריאות לתושבי הצפון. לדבריו, הפינוי החפוז אילץ רבים לקבל טיפול ממטפלים לא מוכרים, שלא מכירים את הרקע הרפואי שלהם, עם עיכוב ודחיית בדיקות, אבחנות וטיפולים שונים. גם היחסים הרגישים בין יהודים וערבים במערכת הבריאות עברו טלטלה. ימי הקורונה והמלחמה מסמנים את הרשויות המקומיות ואשכולות הבריאות כשחקן חשוב גם בניהול בריאות התושבים. "אם משרד הבריאות לא יטפל בבריאות המוניציפאלית באופן מספק בזמן שגרה", הוא לא יקבל תוצאות טובות בזמן חירום", אומר פרופ' בשאראת.

ד"ר איתן הלר, רופא משפחה, מנהל מרפאת "כללית" בקריית שמונה, מתאר את טלטלת מטופליו שפונו לאזורי טבריה ולאזורים אחרים בארץ. "האירוע קטע את רצף חייהם, את הטיפול בבריאותם, את הקשר הבלתי אמצעי למרפאה והשירות, את תחושות הביטחון המוכר והידוע. למרות נגישות לשירותי רפואה במרכזי הפינוי, הגעת צוותי מרפאת האם, שימור קשר טלפוני ונגישות טלפונית למרפאה ולצוות ולמגוון שירותים מקוונים, חלקם מתקשה לצאת לבדיקות ולקבל שירותים באזור אחר".

לדברי ד"ר הלר, "תחושת בלבול, יציאה מאזור טבעי ושינוי הרגלים הם חסם לקבלת שירות וטיפול באזור לו התפנו התושבים. אורחות חייהם ותזונתם השתנו: בתי מלון מספקים שלוש ארוחות ביום, אך סוג מזון וכמותו, פיתויי מזונות עתירי סוכר, מלח ושומן, מקשים בשמירת תזונה מותאמת. המתח בו הם שורים, אי ודאות, חסר אונים ותחושות דיכאון הופנו לא פעם לנחמות ופיצוי באוכל. רבים יצאו מאיזון סוכרת, איזון לחץ הדם הופר, ומשקלם עלה משמעותית. יש שנמנעו להגיע למעקב ברפואה יועצת כי זה לא היועץ המוכר להם. באונקולוגיה, רבים לא שמים לב לשינויי גופם, דוחים או מעכבים בירור וטיפול, ותולים זאת ב'מצב'. אם נוסיף לכך מצוקות נפשיות, עם הפרעות שינה ותפקוד, חרדה, דיכאון והפרעות הסתגלות שונות, נקבל תמונה מדאיגה וכואבת של עלייה בתחלואה ותמותת מטופלים".

ד"ר שמעון בנימיני, רופא משפחה, גליל עליון, מוסיף: "כשהקיבוץ שאני רופא משפחה שלו התפנה, התקשרה אלי רכזת הרווחה ושיתפה בחששות מטופלים המבוגרים שאין איש שעוקב אחרי בריאותם. הקושי באוכלוסיה מפונה הוא שאין לך בית. המרפאה המארחת באזור הפינוי מקבלת בסבר פנים יפות, אך אתה עדיין אורח. החלטתי להגיע לפחות פעם בשבוע לאזור ולקבל מטופלים שלי למרות נסיעה שעה ויותר ממני, ושיהיה להם מענה טלפוני ודיגיטלי מיידי ככל הניתן, וממני. חשוב לי שיידעו שאני עדיין הרופא שלהם".

פינוי תושבי הצפון מציב קשיים גם עבור חולים אונקולוגיים, כפי שמתארת ד"ר מעין גלר-חיניץ, אונקולוגית במרכז הרפואי זיו בצפת ומפונה בעצמה: "הפינוי מציב קשיי טיפול ומעקב במטופלות אונקולוגיות שפונו. רובן לא מעוניינות בטיפול אונקולוגי באזור הפינוי, אלא להמשיך ב'זיו', למרות קושי וריחוק. חשוב להן להמשיך עם הצוות והמקום המוכר, וזה כרוך בנסיעות ארוכות וקשיי טיפול נוספים. לאחר טיפול, השהייה במלון ולא בבית זו חוויה מורכבת. מטופלות מתקשות להגיע לביקורת ובדיקות מעקב כי הן חוששות להגיע לצפת או שאינן מתמצאות במכונים ומרפאות באזור הפינוי. זיהינו גם קשיים נפשיים ורגשיים בקרב המפונים. לעתים, זה חסר מוטיבציה לגשת ולהיבדק או לבצע מעקב מסודר, ויהיו לכך השלכות בבריאות המטופלים".

"תחושת הביטחון נעלמה", אומר בני בן מובחר, יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש מועצה אזורית מבואות החרמון. "השבת נודע לנו על מות 28 חברי המועצה. ללא שני נפגעי כפר יובל, אלה 26 מקרי מוות עקב ייאוש והידרדרות בבריאות - כפול משנה שעברה! אנשים מידרדרים נפשית מאובדן פרנסה וכבוד, מרקם קהילתי והרגלי תזונה, אי יכולת לארח ילדים ונכדים ואי ודאות למחר. בגיל השלישי המצב נורא! איש לא נותן לנו נתונים מסודרים, הכל עבודת שטח שלנו. ראשי רשויות צריכים מידע מסודר על תחלואת תושביהם.

"יש למנות נציג בריאות בכל מועצה, בדומה לעובד סוציאלי, ובתקציב משרד הבריאות", אומר ראש המועצה מבואות החרמון. "זה יחסוך הרבה כסף כשיהיו לנו נתוני חולים בתחילת מחלתם, ואיש צוות לנהל זאת בממשל המקומי. אני דורש ממשרד הבריאות להכניס תקן כזה בכל מועצה אזורית, בתקציב צבוע ולפי החלטת ממשלה, ולא באופן מתחדש לפי חשק של שר זה או אחר".

במהלך הכנס ייערך מעגל הקשבה עם תושבי הצפון כחלק מהניסיון של הפורום האזרחי להביא אל מקבלי ההחלטות מנעד רחב של קולות מהשטח הצפוני. לדברי חפציבה בוחבוט ספירט, חברת ועדת ביקורת בעמותה ומפונה בעצמה, "אני באה לכנס ברגשות מעורבים, כאשת מקצוע וכעקורה מביתה קרוב ל-7 חודשים, בצל המלחמה, בצל הטלטלה ואי הוודאות. בריאות הנפש והגוף שלנו ניזוקו בתקופה זו. העיסוק בבריאות בצל המלחמה והשיבה הביתה משמעותי ומחייב צעדים ופעולות שיסייעו לעבור תקופה מאתגרת זו, כדי לייצר מציאות של בריאות הוגנת ושוויונית בבית שלנו, בגליל, לרבות קריית שמונה".

ד"ר רון גולן, יו"ר משותף בעמותה, מסכם ואומר: "בכנס ייחודי זה, פעם ראשונה מפרוץ המלחמה, נציג ונדון בנתוני מצוקה, תחלואה ותמותה שהולכים מצטברים בצפון. נציג גם מודלים לפתרונות אפשריים ונמשיך לקיים שיח רציף עם אנשי משרד הבריאות וחברי כנסת. אנו מצפים כי קולה של החברה האזרחית יישמע ויביא בהקדם להתאמת המדיניות והתקצוב לאתגרים הנ"ל".

לתכנית הכנס - ליחצו כאן. פרטים נוספים אצל פנינה מאירוביץ, מנהלת העמותה, טל' 052-8880280, [email protected]