פי ארבעה יותר התאבדויות בקרב יוצאי אתיופיה בישראל

שיעור ההתאבדויות בקרב יוצאי אתיופיה גבוה משמעותית משיעור ההתאבדויות בכלל האוכלוסיה. בשנת 2022, השיעור היה גבוה פי שניים (8.4 לעומת 3.7 ל-100,000 תושבים) ובשנת 2021 הוא היה גבוה כמעט פי ארבעה (16.1 לעומת 4.2).

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2019-2021 היו 112 נסיונות התאבדות בקרב עולים מאתיופיה בני 10 ומעלה, לעומת 91 ל-100,000 בני 10 ומעלה בקרב יהודים ואחרים ללא עולים ו-136 ל-100,000 בני 10 ומעלה בקרב עולים מבריה"מ לשעבר.

מסמך שכותרתו נתונים על מצב הבריאות של יוצאי אתיופיה מציג את הנתונים על תוחלת החיים, שיעורי התמותה, לידות חי, תמותת תינוקות, הפסקות הריון, שכיחות התחלואה בשבץ מוחי, בסרטן ובריאות הנפש וכן מציג מחקרים שנערכו בישראל לגבי תחלואה. המסמך נכתב ופורסם לאחרונה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת חברת הכנסת צגה צגנש מלקו (ליכוד).

בסוף שנת 2022 מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל כ-175 אלף תושבים, שהם כ-2% מאוכלוסיית ישראל באותה שנה. מתוך כ-175 אלף יוצאי אתיופיה: 92.1 אלף הם ילידי אתיופיה (53%), 76.8 אלף ילידי ישראל לאב שנולד באתיופיה (44%) ו-6,144 ילידי ישראל שרק אימם נולדה באתיופיה (3%).

תוחלת חיים ותמותה

בשנים 2020-2022, תוחלת החיים בקרב יוצאי אתיופיה עמדה על 83.8 שנים, גבוה במעט מתוחלת החיים של יהודים ואחרים (83.4 שנים) ושל כלל האוכלוסיה בישראל (82.8 שנים).

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנים 2019-2023, למעט בשנת 2021, שיעורי התמותה בקרב ילידי אתיופיה היו נמוכים משיעורי התמותה של כלל האוכלוסיה. לעומת זאת, בשנת 2021 שיעורי התמותה של  ילידי אתיופיה היו גבוהים יותר וזאת לדברי משרד הבריאות בשל העלייה במספר הפטירות מנגיף הקורונה בשנה זו וגם מעלייה במספר הפטירות מסיבות מוות אחרות בהשוואה לממוצע בשנים 2017-2019.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שיעורי התמותה הממוצעים המתוקננים לגיל ל-1,000 נפש בשנים 2022-2020, אין כמעט הבדלים בין שלוש קבוצות האוכלוסיה: בקרב האוכלוסיה ממוצא אתיופי (ילידי אתיופיה וילדי ישראל לאב שנולד באתיופיה) – 4.69, בקרב אוכלוסיית יהודים ואחרים – 4.77 ובקרב כלל האוכלוסייה – 4.92. אולם, מסתבר כי בקרב צעירים (מתחת לגיל 24) יוצאי אתיופיה, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בהשוואה ליהודים ואחרים.

לידות, הפסקת הריון ותמותת תינוקות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2% (3,957) מהתינוקות שנולדו בשנת 2022 בישראל נולדו לנשים ממוצא אתיופי. בשנים 2018-2022 רוב התינוקות לאם ממוצא אתיופי נולדו לילידות אתיופיה, אך שיעורה של קבוצה זו קטן עם השנים – מ-83% בשנת 2018 ל-75% בשנת 2022.

בשנים 2020-2022 שיעור ממוצע של תמותת התינוקות שנולדו לאם ממוצא אתיופי (2.2 ל-1,000 לידות חי) היה גבוה מהשיעור בקרב תינוקות יהודים ואחרים (1.9 ל-1,000 לידות חי) ונמוך משיעור תמותת התינוקות בכלל האוכלוסיה (2.7 ל-1,000 לידות חי).

שיעור הפסקות הריון ל-1,000 נשים בגיל הפריון בקרב ילידות אתיופיה עמד בשנת 2022 על 17.6, לעומת 7.5 בקרב יהודיות ואחרות ללא עולות ולעומת 7.1 בקרב כלל האוכלוסיה. שיעור אישורי הוועדות להפסקות הריון בקרב ילידות אתיופיה עד גיל 19 (17.4) גדול פי חמישה מהשיעור בקרב יהודיות ואחרות ללא עולות (3.5).

תחלואה

המעבר לאורח חיים מערבי הוביל לעלייה ניכרת בתחלואה כרונית, כולל סוכרת, עששת, יתר לחץ דם ואובדנות. על פי המסמך שכתבו חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעורי תחלואה אלה גבוהים משמעותית בהשוואה למצבם של עולי אתיופיה בסמוך לעלייתם או ביחס לקבוצות אוכלוסיה אחרות בישראל.

נגישות לשירותי בריאות מהווה אתגר נוסף עבור קהילה זו. משרד הבריאות מצביע על חסמים לוגיסטיים, כלכליים ותרבותיים המגבילים את הנגישות לשירותי רפואה, מניעה, קידום בריאות ובריאות הנפש.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 היו מחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) סיבת המוות השלישית בקרב יוצאי אתיופיה (25.2 פטירות ל-100,000 תושבים), לעומת סיבה המוות השביעית בקרב כלל האוכלוסיה בישראל (של 21.6 ל-100,000 תושבים).

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנים 2019–2023, בין 1.2% ל-1.4% מסך המקרים של אירוע מוחי חד בישראל התרחשו בקרב ילידי אתיופיה - שיעור גבוה בהשוואה לשיעורם של ילידי אתיופיה באוכלוסיית ישראל (0.94%). כמו כן, בקרב ילידי אתיופיה נמצאו שיעורי ההיארעות ל-1,000 נפש גבוהים יותר הן של שבץ איסכמי (6.45 לעומת 5.8 בקרב יהודים ללא ילידי אתיופיה) והן של שבץ דימומי (1.56 לעומת 0.72 בקרב יהודים ללא ילידי אתיופיה). לעומת זאת, שיעור המקרים של אירוע מוחי חולף בקרב ילידי אתיופיה היה נמוך ביותר מפי שניים (0.98 לעומת 2.32 בקרב יהודים לא כולל ילידי אתיופיה).

בשנת 2022 מחלות הסרטן היו סיבת המוות המובילה הן בקרב יוצאי אתיופיה הן בקרב כלל האוכלוסיה בישראל. סרטן במעי הגס ובחלחולת (18% מכלל המקרים) הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים אתיופים, בעוד בקרב גברים יהודים ואחרים הוא סוג הסרטן השלישי השכיח (11% מכלל מקרי הסרטן). בשנים 2016-2020 סוג הסרטן החודרני השני השכיח ביותר בקרב גברים ילידי אתיופיה הוא סרטן הערמונית (14% מכלל המקרים), בעוד שבקרב היהודים ואחרים סרטן הערמונית הינו הסוג השכיח ביותר (21% מכלל המקרים).

באשר לנשים, סרטן השד היה סוג הסרטן החודרני השכיח ביותר הן בקרב ילידות אתיופיה (22.6% מכלל המקרים בקרב ילידות אתיופיה) והן בקרב יהודיות ואחרות בישראל (33% מסך המקרים בקרב היהודיות), ולאחריו – סרטן המעי הגס והחלחולת.

בשנים 2019–2022 שיעורי ביצוע בדיקת ממוגרפיה בקרב ילידות אתיופיה מעט נמוכים (67%-69%) בהשוואה לשיעורים אלה בקרב יהודיות ממוצא אחר (70%-72%), ונמוכים מהיעד הלאומי לשיעור הביצוע בדיקות ממוגרפיה – 70% מכלל הנשים בגיל 50-74.