אגף התקציבים באוצר מתנגד לתוספות שכר לרופאים

מחלוקת בין אגף התקציבים לאגף השכר במשרד האוצר על רקע המשא ומתן על הסכם שכר חדש לרופאים. על כך מדווחת מירב ארלוזורוב בדה מרקר הבוקר (ג'). בעוד שאגף השכר באוצר מנהל משא ומתן על הסכם שכר חדש עם הרופאים בתמיכת שר האוצר, אגף התקציבים מתנגד לתת תוספות שכר למגזר זה בזמן מלחמה ומשבר תקציבי.

במוקד המחלוקת שכרם של הקרדיולוגים והאורתופדים. על פי הדיווח, השכר הממוצע של קרדיולוג שעובד בבית חולים ציבורי ובעבודה פרטית הוא 76 אלף שקל בחודש. נתח השכר הציבורי שלו מגיע ל-57 אלף שקל בחודש. בחמישון העליון של הקרדיולוגים השכר מרקיע ל-150 אלף שקל בחודש, 1.8 מיליון שקל בשנה.

השכר הממוצע של האורתופדים הוא 91 אלף שקל בחודש, מתוכו רק 43 אלף שקל שכר ציבורי. בחמישון העליון של האורתופדים השכר מזנק ל-191 אלף שקל בחודש, 2.3 מיליון שקל בשנה, ורק כשליש ממנו מקורו ברפואה ציבורית.

מאז נחתם הסכם השכר עם הרופאים בשנת 2011 ועד 2022, שכר הקרדיולוגים קפץ ב-101% ושכר האורתופדים זינק ב-117%, בעוד השכר הציבורי הממוצע עלה רק ב-25%.

הטענות הן שהשכר הממוצע של כל הרופאים בישראל, מרפואה ציבורית בלבד, הוא 45 אלף שקל. אמנם חלק גדול מהם עובדים ביותר ממשרה אחת, אבל גם עבור משרה וחצי זהו שכר נאה, מה עוד שלרופאים יש את הזכות לעבוד ביותר ממשרה ציבורית אחת.

בהשוואה למדינות OECD, אם בשנת 2010 ניצבה ישראל במקום התשיעי ביחס בין שכר הרופאים לשכר הממוצע במדינה, הרי שב-2020 זינק הפער למקום השלישי ביחס הזה. בהשוואה בינלאומית, רק בצ'ילה ובקוריאה הדרומית רופאים מרוויחים יותר מאשר בישראל, באופן יחסי לשכר הממוצע במדינה.

באגף התקציבים מתנגדים למתן תוספות שכר לרופאים בתקופת מלחמה עם משבר כלכלי מתהווה, כאשר המדינה עומדת בפני קיצוצים צפויים בסך 30 מיליארד שקל ויותר בתקציב 2025, כולל פגיעה בשכר במגזר הציבורי. בפועל, מאז שפרצה המלחמה נחתם רק הסכם שכר אחד, עם הפסיכולוגים, לאור האתגרים שהמלחמה יצרה למקצוע.

באגף השכר מסבירים מנגד כי אין כרגע תקציב מדינה או תכנית קיצוצים רשמית שיכולה לעכב את הדיונים וזוהי הזדמנות להשיג הסכם זול יחסית (תוספת של כ-12% על פני חמש שנים) ללא שביתות וכן כי הרופאים נושאים בעול כבד בגלל המלחמה.