הארגון האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה (EASO) פרסם לאחרונה פרקטיקה חדשה ומהפכנית להגדרה, אבחנה וטיפול בהשמנת יתר במבוגרים, הכוללת שימוש במדידות גוף חדשות בשילוב עם היבטים קליניים והתנהגותיים.
השמנת יתר ידועה כרב סיבתית-כרונית והוגדרה עד היום כהצטברות שומן בגוף ברמה המהווה סיכון בריאותי המקדם תחלואה כרונית. אבחנתה נשענה על מדד BMI המציג ערך מספרי שלא מתייחס להרכב הגוף, תפקוד ואופן פיזור רקמת השומן על אף חשיבותם הרבה של מאפיינים אלה.
בשנים האחרונות נראה כי האבחנה, הטיפול והניהול של השמנת יתר לא מותאמים לתהליך הקליני המצופה, דהיינו צמצום הסיכון לתחלואה כרונית המקושרת להשמנה, ומובילים בעיקר לתוצאות ביניים קצרות טווח.
האבחון החדש כולל שילוב מדדי גוף (היקף מותניים ביחס לגובה ו-BMI) עם היבטים תפקודיים ומתבסס על השפעות בריאותיות של הימצאות רקמת השומן בעודף יחסי, אופן פיזורה בגוף והשפעתה בזירות שונות
כדי לעורר שינוי בגישת הציבור ואנשי המקצוע ולשפר את הטיפול, השיטה החדשה מבססת את התייחסותה להשמנת יתר כמחלה כרונית "אדיפוציטית" - מבוססת רקמת השומן, המחייבת התייחסות קלינית נרחבת ודיוק האינדיקציות לטיפול.
האבחון החדש כולל שילוב מדדי גוף (היקף מותניים ביחס לגובה ו-BMI) עם היבטים תפקודיים ומתבסס על השפעות בריאותיות (נוכחיות ועתידיות) של הימצאות רקמת השומן בעודף יחסי, אופן פיזורה בגוף והשפעתה בזירות שונות. שיטה זו מגבילה משמעותית את כוחו של מדד BMI, שלא עומד לבדו כקריטריון אבחוני וקובעת כי לפיזור רקמת השומן והתנהגותה השפעה מהותית על הבריאות.
ליתר דיוק, "השמנה ויסצרלית" (בטנית) מהווה מנבא חזק יותר מ-BMI להתפתחות מחלות (גם באנשים עם BMI נמוך יותר ללא ביטוי קליני) וגם היא מושפעת מגורמים גנטיים, משק הורמונלי, תזונה לא מאוזנת ברכיבים מסוימים, טיפול תרופתי, צריכת אלכוהול ועוד.
המדד החדש הוא היחס בין היקף המותניים לגובה, שחשיבותו אמנם מוכרת לאנשי המקצוע אך עד כה לא הוגדרה חובת תיעוד רפואי רשמי לגביו.
תחת אבחנת "השמנת יתר" צפויה להיכלל אוכלוסיית אנשים עם BMI נמוך יותר ונוכחות השמנה בטנית וליקויים רפואיים, תפקודיים ופסיכולוגיים (כמו התמודדויות נפשיות והתנהגות אכילה פתולוגית) שמוערכת בתת טיפול נכון להיום. השיטה תומכת בפרוטוקול טיפולי, הכולל בין היתר היתכנות לטיפול תרופתי ו/או ניתוחי, ועשויה לאפשר איתור יעיל יותר גם של "השמנה סרקופנית", המאופיינת במסת שריר ירודה.
לעתים קרובות מדי המשקל מהווה עבור המטופלים את המדד החזק ביותר ל"הצלחה" או "כישלון" בתהליך. להיענות חיובית לטיפול יידרש תיווך רגיש סביב מדידת היקפים, גם כדי למנוע את העתקת הקיבעון על המספר במשקל למספר על סרט המדידה
בנוסף, תיקבענה מטרות מותאמות אישית בליווי תכנית טיפול ארוכת טווח, תוך דיון מעמיק עם המטופל והתייחסות להיסטוריה הטיפולית, וזאת כדי להימנע מאותן התערבויות חסרות תוחלת שבחלקן מניבות תוצאות ביניים קצרות טווח וברובן מחמירות את המצב ופוגעות במידת האמון בטיפול.
מעשית, אני מעריכה כי בטיפול בקליניקה תהיינה התנגדויות לשינוי ומידה של אי אמון בעצם הצמצום המשמעותי בנוכחות המשקל, שכן לעתים קרובות מדי הוא מהווה עבור המטופלים את המדד החזק ביותר ל"הצלחה" או "כישלון" בתהליך. להיענות חיובית לטיפול יידרש תיווך רגיש ביותר סביב מדידת היקפים וזאת גם כדי למנוע ככל הניתן את העתקת הקיבעון על המספר במשקל למספר על סרט המדידה.
יוגבר הצורך לטפל גם בתפיסות "בריאות" מוטעות, התעסקות כפייתית סביב אוכל, חשיבה שלילית בעניין נראות ודימוי גוף, דפוסי אכילה פתולוגית שמופיעים גם באנשים עם BMI "תקין", ניהול מתח וחרדות ושיפור איכות השינה
אנשי המקצוע יצטרכו להטות את הדגש מנתונים מספריים ופרדיגמות קודמות ולהפנות את הקשב לסיפורו השלם והרחב יותר של המטופל, ובעזרת כלים טיפוליים חדשים לראות ולהעריך נראות קלינית ותפקודים פיזיים, חברתיים ונפשיים. יוגבר הצורך לטפל גם בתפיסות "בריאות" מוטעות, התעסקות כפייתית סביב אוכל, חשיבה שלילית בעניין נראות ודימוי גוף, דפוסי אכילה פתולוגית שמופיעים גם באנשים בעלי BMI "תקין", ניהול מתח וחרדות ושיפור איכות השינה.
יתרה מזאת, יודגש ביתר חשיבות קיבוע פעילות גופנית בשגרת החיים, שידועה כמשמעותית ביותר בניהול הרכב גוף, מידת הכוח, התמונה ההורמונלית וכמובן סביב מדד ההיקפים החדש.
יישום הפרקטיקה החדשה, שמרחיבה את פריזמה על ניהול השמנת יתר, מדגישה יותר את עבודת המניעה וכוללת שינוי בשימוש מדדי הגוף והעמקת ההסתכלות הקלינית על המטופל, עלול מצד אחד להגדיל פוטנציאל שימוש במענה תרופתי ו/או ניתוחי ומצד שני לייצב חזק יותר את הטיפול ההתנהגותי ולדייק את ההמלצות הקליניות כקו טיפולי ראשון ובכך לצמצם פנייה לפתרונות הנ"ל, או ללוות אותם באופן נכון יותר, ובאופן כללי לשפר את בריאות הציבור ולמקם "בריאות" כמושג רחב בהרבה מעבר למספר על משקל.
הכותבת, מור לוגסי, היא דיאטנית במרכז הרפואי מאיר
מקורות:
Busetto, L., Dicker, D., Frühbeck, G., Halford, J. C., Sbraccia, P., Yumuk, V., & Goossens, G. H. (2024). A new framework for the diagnosis, staging and management of obesity in adults. Nature Medicine, 1-5.
Ross, R., Neeland, I. J., Yamashita, S., Shai, I., Seidell, J., Magni, P., ... & Després, J. P. (2020). Waist circumference as a vital sign in clinical practice: a Consensus Statement from the IAS and ICCR Working Group on Visceral Obesity. Nature Reviews Endocrinology, 16(3), 177-189.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
