בהתחשב במספר הגובר של חולים עם סוכרת סוג 2 המשתמשים באינסולין או בתרופות אנטי-היפרגליקמיות פומיות והשכיחות הניכרת של היפוגליקמיה בקרב קבוצה זו, פגיעה במודעות להיפוגליקמיה (IAH) בסוכרת סוג 2 מחייבת תשומת לב רבה יותר. למרות שמחקרים מראים ששכיחות של IAH עומדת על כ-5.93% עד 22.9% בחולים עם סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין, יש מעט מידע על חולים שהסוכרת שלהם מטופלת בתרופות אנטי-היפרגליקמיות פומיות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine, החוקרים ביקשו לחקור את הקשר בין משך השימוש בתרופות לבין שכיחות IAH בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו עם אינסולין או בסולפונילאוריאה בטייוואן.
סך של 898 מטופלים (41.0% משתמשי אינסולין, 65.1% משתמשי סולפונילאוריאה; גיל ממוצע = 59.9 [12.3] שנים, 50.7% נשים) נרשמו לבתי מרקחת, מרפאות ולשכות בריאות בעיר טאינאן, טייוואן. נוכחות של IAH נקבעה עם גרסאות סיניות של שאלון הזהב (Gold-TW) ושל שאלון קלארק (Clarke-TW). נאספו נתונים סוציו-דמוגרפיים, מחלות רקע וטיפולים, טיפול רפואי הקשור לסוכרת ומצב בריאותי. החוקרים השתמשו במספר מודלים של רגרסיה לוגיסטית כדי להעריך את הקשר בין משך השימוש בתרופות לבין IAH.
תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות הכוללת של IAH הייתה 41.0% (Gold-TW) ו-28.2% (Clarke-TW) בקרב משתמשי אינסולין, ו-65.3% (Gold-TW) ו-51.3% (Clarke-TW) בקרב משתמשי סולפונילאוריאה. השכיחות עלתה עם משך השימוש בסולפונילאוריאה, בעוד שהיא ירדה עם משך השימוש באינסולין. לאחר בדיקה של ערפלנים פוטנציאליים, 5 שנים או יותר של שימוש בסולפונילאוריאה היו קשורות באופן מובהק לעלייה של פי 3.50 (רווח בר סמך 95% 2.39-5.13) ופי 3.06 (רווח בר סמך 95% 2.11-4.44) בסיכויים של IAH בהתבסס על הקריטריונים של Gold-TW ו-Clark-TW, בהתאמה. עם זאת, בדיקות רגילות של גלוקוז בדם ובדיקות רשתית היו קשורות להפחתת הסיכויים של IAH הן אצל משתמשי אינסולין והן אצל משתמשי סולפונילאוריאה.
לסיכום, השכיחות של IAH הייתה גבוהה בקרב חולים המשתמשים בסולפונילאוריאה לטווח ארוך, אך הסיכויים לסיבוך זה נחלשו עבור אלו שקיבלו טיפול רפואי קבוע הקשור לסוכרת. לכן, החוקרים סיכמו כי שימוש ארוך טווח בסולפונילאוריאה ומעקב לא סדיר מגבירים את הסיכון ל-IAH ויש צורך במחקרים פרוספקטיביים נוספים כדי לאשר את הקשרים שנצפו.
מקור: