ראש שירותי בריאות הציבור: "יש ירידה מתמשכת בהתחסנות בישראל"

דו"ח של משרד הבריאות על החיסונים הניתנים בבתי הספר בארץ מראה כי חלה ירידה מדאיגה ומתמשכת בהיענות ההורים למתן החיסונים, כולל נגד מחלות קשות כמו חצבת, חזרת, אדמת, שיתוק ילדים, שעלת, טטנוס, דיפתריה, אבעבועות רוח, שפעת ונגיף הפפילומה. על כך מדווח הבוקר (ב') רן רזניק בישראל היום.

על פי נתוני שירותי בריאות התלמיד לשנים 2023-2022, יש ירידה עקבית בהיענות הורים למתן החיסונים. בחיסוני שפעת למשל, כ-60% מההורים סירבו למתן החיסון לילדיהם. במחוזות הדרום ואשקלון ונפת שרון ונתניה, הסכמת ההורים לחלק מהחיסונים הידרדרה לפחות מ-90%, באופן שפוגע ב"התחסנות העדר" העומדת על 95% ויותר.

מנתוני משרד הבריאות עולה עוד כי גם בהתחסנות תינוקות בתחנות טיפת חלב, בעיקר בירושלים, בבית שמש ובבני ברק, חלה ירידה, וירידה חדה מאוד בשיעורי ההתחסנות לקורונה ולשפעת ניכרת גם בגילי 65 ומעלה.

במקביל נרשמה עלייה במספר הנפטרים. בחורף 2024-2023 עמד מספר המתים הרשמי משפעת על 460 חולים, לעומת 277 בחורף 2023-2022 ו-215 בחורף 2022-2021. עלייה נרשמה גם בתחלואה ובתמותה ממחלות נוספות הניתנות למניעה ובהן קורונה, חצבת, דלקת קרום המוח מחיידק המנינגוקוק, וכן בתחלואת נגיף אבעבועות הקוף - 37 מקרים חדשים אובחנו בישראל מתחילת 2024 ועד היום, מספר כפול מכל המקרים שהתגלו ב־2023.

בעוד גל התחלואה בשעלת נמשך, איגוד רופאי בריאות הציבור מעריך כי רק פחות מ-50% מהנשים בהריון מתחסנות נגד שעלת ועל פי נתוני משרד הבריאות, שיעור חולי השעלת בקרב תינוקות עד גיל חצי שנה שלא חוסנו גבוה פי 2.5 מאלה שחוסנו; שיעור התינוקות חולי השעלת בני חצי שנה עד שנה שלא חוסנו גבוה פי 20 מהתינוקות שחוסנו; ושיעור חולי השעלת בגילים 4-1 שנים שלא חוסנו גבוה פי 13.5 משיעור הפעוטות בגילים אלו שחוסנו.

על פי הדיווח, משרד הבריאות מודה שהוא נתקל בקשיים בתגבור שעות הפתיחה של תחנות טיפות חלב ובגיוס צוותי סיעוד ורפואה לאזורים עם כיסוי חיסונים נמוך בגלל תנאי העסקה והשכר המוצעים בבריאות הציבור, שנופלים מאלה של קופות החולים ובתי החולים.

לדברי ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, המצוטטת בכתבה, "יש ירידה מתמשכת בהתחסנות בישראל. זה קורה גם בגלל מחסור באחיות בריאות הציבור בעיקר באזורים עם ילודה גבוהה, כשהתקנים לאחיות לא גדלו במשך 40 שנה וכשהשירות הציבורי של אחיות בריאות הציבור הוא שחוק מאוד. עם זאת, השירות הציבורי נותן שירות מצוין, מחויב, שעובד מתוך שליחות, ויש גם מאמץ לוגיסטי ומקצועי אדיר של משרד הבריאות לחסן במקומות שקשה להורים להגיע כדי לחסן את הילדים, כמו בחלק מהכפרים הבדואיים".
בעיה נוספת שעליה מצביעה ד"ר אלרעי-פרייס היא הרשתות החברתיות – "מופץ בהן מידע על חיסונים שחלקו מופרך, לא מבוסס ושקרי, לעתים גם על ידי קומץ רופאים בעצמם, ולוקח לנו זמן להפיץ את המידע האמיתי והנכון ולהשפיע באמצעותו.

"המלחמה", אומרת ד"ר אלרעי-פרייס, "הוסיפה לכל זה בעיות במתן החיסונים, כשבתי ספר בחלק מהאזורים נסגרו ועשרות אלפי ילדים פונו מבתיהם בצפון ובדרום. המלחמה יוצרת גם בעיה של קשב כשתשומת הלב היא לקטסטרופה הנוראית שמתחוללת, ואז נראה שהקשב לשמירה על הבריאות, לקבלת חיסונים ורפואה מונעת, יורד מאוד. כל זה קורה אחרי מגיפת הקורונה שהשפיעה בכל העולם וגם אצלנו על ירידה בכיסוי החיסונים".