מנפיקים אישור לפעילות גופנית? כדאי שתקראו את ההמלצות הבאות

הפורום לקרדיולוגיה של הספורט באיגוד הקרדיולוגי הישראלי פרסם המלצות חדשות לבדיקות לפני תחילת פעילות גופנית בשעות הפנאי. ההמלצות מיועדות לרופאי משפחה, רופאים ראשוניים, רופאי ספורט וקרדיולוגים, ומטרתן לספק כלים להחלטה האם יש צורך בבירור בעיות לב אצל מטופלים המעוניינים להתחיל פעילות גופנית בשעות הפנאי.

המסמך מתבסס על הנחיות עדכניות של האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה (ESC) משנת 2020, עמדות של האיגוד האמריקאי לרפואת ספורט (AMSSM) משנת 2017 והמלצות של האיגוד האמריקאי לרפואת ספורט ומדעי האימון (ACSM) משנת 2015.

ההמלצות מדגישות את היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית סדירה, תוך הכרה בסיכון הנדיר לאירועים לבביים חריפים במהלך פעילות. הן מציינות כי אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה נמצאים בסיכון מופחת לתמותה מכל סיבה (הפחתה של 20%-77%) וכן לירידה של עד 80% בסיכון לאוטם שריר הלב, בהשוואה למי שאינם פעילים גופנית.

המסמך מפרט את הגורמים המשפיעים על הצורך בסיקור מקדים, כולל גיל (מעל או מתחת ל-35), מצב בריאותי, היסטוריה של פעילות גופנית וסוג ועצימות הספורט המתוכנן. הוא מספק הנחיות מפורטות להערכת עצימות הפעילות הגופנית, המתבססות על תחושה אישית, קצב הדופק כאחוז מהדופק המרבי, או סוג הפעילות.

לקביעת דרגת הסיכון למחלת לב כלילית, המסמך מציע שימוש בציון SCORE2 המעודכן, המרבד את הסיכון בגילאים 40-69 בהתאם לקיום ודרגת החומרה של גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולרית. המסמך מפרט את הקריטריונים לסיווג המטופלים לקטגוריות סיכון שונות, מסיכון נמוך ועד סיכון גבוה מאוד.

ההמלצות כוללות ביצוע הערכה הכוללת היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית, ובמקרים מסוימים בדיקות מעבדה והערכת סיכון קרדיווסקולרי. המסמך מציע תרשים זרימה לקבלת החלטות על המשך בירור, כולל ביצוע אק"ג ומבחן מאמץ במקרים מסוימים.

לגבי ביצוע אק"ג, המסמך מציין כי יש לו יתרון מוכח על פני בדיקת גוף ואנמנזה לזיהוי בעיות לבביות שעלולות להיות קשורות בסיכון מוגבר למוות פתאומי. עם זאת, הוא מציין גם את המגבלות הקיימות בפיענוח אק"ג של ספורטאים והחשש מזיהוי מוטעה של מצבים פתולוגיים. ההמלצה היא לשקול ביצוע בדיקת אק"ג במנוחה באנשים בריאים העומדים להתחיל לבצע פעילות גופנית סדירה בדרגת עצימות גבוהה-גבוהה מאוד ומעלה.

המסמך מתייחס גם להמלצות ספציפיות לאנשים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנת יתר, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה וסוכרת. למשל, לאנשים עם השמנת יתר מומלץ לבצע פעילות אירובית בעצימות בינונית ומעלה במשך 150 דקות שבועיות לפחות ולשלב שלושה אימוני התנגדות/ כוח.

לגבי מטופלים עם מחלת לב כלילית ידועה, המסמך מספק הנחיות מפורטות. הוא מציין כי אנשים עם מחלה כלילית כרונית יציבה ללא ממצאים חריגים בבדיקת מאמץ מרבי, או בבדיקה הדמיה פונקציונלית, ושתפקוד הלב שלהם תקין, נחשבים בסיכון נמוך לאירוע לב ויכולים לעסוק בכל סוג פעילות עם הגבלות מסוימות.

המסמך מדגיש את חשיבות ההתאמה האישית של ההמלצות לכל מטופל, ומעודד דיאלוג בין הרופא למטופל לגבי הסיכונים והיתרונות של פעילות גופנית. הוא גם מציע לאמץ את גישת "ההחלטה המשותפת", כך שנבדק שהבין את הסיכונים יוכל להשתתף בכל פעילות שבה יחפוץ, על אחריותו הבלעדית.