בארה"ב נרשמת עלייה בפעילות של נגיף הפרוו B19. כך עולה מהתרעה שפרסם לאחרונה המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
עוד בעניין דומה
הנתונים מראים עלייה בשיעור הבדיקות החיוביות לנגיף הפרוו B19 ובמספר הדיווחים על סיבוכים הקשורים אליו, במיוחד בקרב נשים הרות ואנשים עם מחלת תאי חרמש. שיעור האנשים עם נוגדני IgM, המעידים על זיהום חדש, עלה מפחות מ-3% בשנים 2022-2024 ל-10% בחודש יוני 2024, כאשר העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בקרב ילדים בגילאי 5-9, מ-15% ל-40%. בקרב תורמי פלזמה, שכיחות הדגימות עם דנ"א של הנגיף עלתה מ-1.5% בדצמבר 2023 ל-19.9% בחודש יוני האחרון.
נגיף הפרוו B19 מועבר בעיקר דרך אירוסלים נשימתיים ומאוד מידבק. על פי המידע בהודעת ה-CDC, כ-50% מהאנשים נדבקים לאחר חשיפה לאדם נגוע, עם 50% הדבקה בבית ו-20%-50% בהתפרצויות בבתי ספר. במרבית מקרי ההדבקה אין תסמינים, אולם נדבקים עם תסמינים עוברים מחלה דו-שלבית הכוללת חום, כאבי שרירים ופריחה אופיינית.
הסיכון לתוצאות שליליות לעובר עומד על 5%-10% בהדבקה בין השבועות 9-20 להריון. הנגיף עלול לגרום לאנמיה אפלסטית באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או הפרעות המוליטיות כרוניות, כלומר הרס מוגבר של תאי דם אדומים (אריתרוציטים) בגוף.
המרכז לבקרת מחלת ומניעתן קורא לרופאים להיות ערניים לסימפטומים תואמים של זיהום בנגיף הפרוו B19, במיוחד בקרב קבוצות בסיכון גבוה כמו נשים הרות, אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת ואנשים עם הפרעות דם המוליטיות כרוניות.
בכתבה בנושא מהוושינגטון פוסט נכתב כי הנגיף, הידוע גם כ"מחלת הלחי הסמוקה" או "המחלה החמישית", נפוץ יותר בסוף החורף, באביב ובתחילת הקיץ, עם התפרצויות קטנות המתרחשות כל שלוש עד ארבע שנים. רבים מהנדבקים הם א-תסמיניים. בילדים, פריחה בפנים יכולה להופיע מאוחר יותר, ולאחריה פריחה בגוף או כאבי מפרקים. במבוגרים, התסמינים הנפוצים ביותר כוללים פריחה בגו וכאבי מפרקים.
הטיפול במרבית החולים מתמקד בהקלה על התסמינים. עבור חולים עם אנמיה אפלסטית, הטיפולים הטיפוסיים כוללים עירויי דם ואימונוגלובולין תוך-ורידי.
אין חיסון נגד נגיף הפרוו. ה-CDC ממליץ לציבור הרחב לעקוב אחרי ההנחיות למניעת התפשטות של נגיפים נשימתיים, ולאלה בסיכון גבוה לשקול אמצעי זהירות נוספים, כמו עטיית מסיכה.