דגימות מוח אנושיות שנאספו בניתוחים שלאחר המוות בתחילת 2024 הכילו כמות גדולה ב-50% של חלקיקי פלסטיק זעירים בהשוואה לדגימות שנאספו שמונה שנים קודם לכן, כך עולה ממחקר שפורסם באתר Research Square לאחרונה.
עוד בעניין דומה
המחקר, שנערך באוניברסיטת ניו מקסיקו באלבוקרקי, מצביע על עלייה משמעותית בכמות המיקרופלסטיק במוח האנושי והוא טרם עבר ביקורת עמיתים אלא הועלה כטיוטה מקדימה (preprint) לפלטפורמה מקוונת המיועדת לשיתוף מחקרים בשלבים מוקדמים.
המחקר בחן רקמות מוח, כליות וכבד מ-92 אנשים שעברו נתיחה שלאחר המוות לאימות סיבת המוות בשנים 2016 ו-2024. דגימות רקמת המוח נלקחו מהקורטקס הפרונטלי, האזור במוח הקשור לחשיבה והיגיון, המושפע ביותר מדמנציה פרונטוטמפורלית (FTD) ושלבים מאוחרים של מחלת אלצהיימר.
החוקרים השתמשו בשיטה מתקדמת לזיהוי וכימות של 12 סוגי פולימרים שונים בדגימות מוח, כליות וכבד והממצאים הראו כי דגימות המוח הכילו 7% עד 30% יותר שברירי פלסטיק זעירים מאשר דגימות מהכליות והכבד של אותם נפטרים. החוקרים משערים כי המוח מושך את המבנים הננומטריים הקטנים ביותר, בגודל של 100 עד 200 ננומטר, בעוד שחלקיקים גדולים יותר של מיקרומטר עד חמישה מיקרומטרים נכנסים לכבד ולכליות.
בכתבה על המחקר באתר ה-CNN אמר ד"ר מתיו קמפן, פרופסור למדעי הרוקחות ומחבר המחקר הראשי, כי הריכוזים שנמצאו ברקמות המוח של אנשים בריאים, בגיל ממוצע של 45 עד 50, היו 4,800 מיקרוגרם לגרם, או 0.5% ממשקל הרקמה. "משמעות הדבר היא שהמוח שלנו כיום מורכב מ-99.5% רקמת מוח והשאר הוא פלסטיק," אמר קמפן.
פוליאתילן זוהה כפולימר הדומיננטי, עם נוכחות גבוהה יותר במוח מאשר באיברים האחרים. שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) אישר את אופיים הננומטרי של החלקיקים המבודדים, שנראו ברובם כשברים ישנים של פלסטיק בטווח רחב של גדלים.
ד"ר פיבי סטפלטון, פרופסור חבר לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי, שלא הייתה מעורבת במחקר, הדגישה כי בעוד שהנתונים הללו מראים עלייה בחשיפה והצטברות סלקטיבית במוח, הם אינם מספקים מידע על נזק למוח. "לא ברור אם במהלך החיים חלקיקים אלה נכנסים ויוצאים מהמוח, או אם הם מצטברים ברקמות העצביות ומקדמים מחלות", ציינה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
