המלחמה השפיעה משמעותית על איכות ומשך השינה

מחקר שנערך במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים חושף את ההשפעות המשמעותיות של מלחמת חרבות ברזל על דפוסי השינה של האוכלוסייה האזרחית בישראל.

המחקר הוצג בכנס השנתי של איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל, שנערך אתמול (ג') בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בעין כרם.

המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מהדסה ומהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר אלכס גיללס-הלל, פרופ' שהם חשן-הלל, ד"ר אורי זק, פרופ' חגית הוכנר, וד"ר יוסים ירוסלב בחן את השפעת המלחמה על בריאות השינה והפרעות שינה בקרב אזרחים ישראלים.

המחקר כלל שני מדגמים שנסקרו 2-3 חודשים לאחר תחילת המלחמה. האחד של 1,211 משתתפים בוגרים והשני, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית שכלל 495 משתתפים. שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה החוקרים חזרו אל 273 משתתפים של המדגם המייצג.

ניתוח הממצאים הראה ירידה דרמטית באיכות ובמשך השינה בעקבות המלחמה. משך השינה הממוצע ירד מ-6.85 שעות ל-6.39 שעות, ומדד בריאות השינה ירד מ-7.64 ל-6.30. חמור מכך, שיעור האנשים הסובלים מנדודי שינה בדרגה בינונית עד חמורה עלה מ-4.8% ל-24.1%, וצריכת כדורי שינה עלתה מ-7.7% ל-12.7%.

חשוב לציין כי רוב הפרעות השינה נשארו גבוהות משמעותית גם בבדיקת המעקב שנערכה שלושה חודשים לאחר מכן, מה שמצביע על השפעות ארוכות טווח של המלחמה על דפוסי השינה.

בניתוח רב-משתנים, נמצא קשר בין הפרעות שינה השונות לבין חשיפה גבוהה יותר לאירועים טראומטיים במהלך המלחמה. כמו כן, נשים נמצאו בסיכון גבוה יותר לחוות הפרעות שינה בעקבות המלחמה בהשוואה לגברים. בנוסף, הירידה בבריאות השינה נמצאה קשורה לירידה בפעילות גופנית.