מחלת כליות כרונית (CKD) שכיחה ברפואת הקהילה, במיוחד בקרב חולים מבוגרים עם תחלואה מרובה, אך ההנחיות הנוכחיות אינן מתחשבות בגיל.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Primary Care, החוקרים ביקשו לחקור את הגישה של רופאי משפחה לחולים מבוגרים עם CKD, והאם הערכתם וניהולם שונים מההנחיות.
במחקר בשיטות מעורבות, החוקרים העריכו רופאי משפחה אוסטרלים. סקר אנונימי מקוון על השימוש בהנחיות ל-CKD, ועל ההערכה וניהול של CKD נשלח ל-9,500 רופאי משפחה. 469 (5%) מרופאי המשפחה השיבו, והסקר הושלם על ידי 399 רופאי משפחה. לאחר מכן, 27 רופאי משפחה רואיינו בפירוט על גישת האבחון והניהול שלהם של חולים מבוגרים עם ירידה בתפקוד הכלייתי.
תוצאות המחקר הדגימו כי לפי הסקר, 48% מרופאי המשפחה שהגיבו דיווחו כי ההנחיות ל-CKD שימושיות לאבחון וניהול. ארבעה נושאים עלו מהראיונות: ירידה בתפקוד הכלייתי הקשורה לגיל, טיפול כולל באדם, טיפול ממוקד מטופל (patient-centred care), ותהליך הטיפול שהדגיש את חשיבות של רצף טיפולי. רופאי משפחה זיהו שלמטופלים מבוגרים יש סיכון גבוה מטבעו לתפקוד כלייתי נמוך יותר. רופאי המשפחה דיווחו כי ניהול הסיכון הגבוה יותר מתמקד בניהול האדם השלם (לא רק התמקדות על מחלה בודדת) ובהתייחסות למטופל. טיפול ממוקד מטופל מתייחס לחשיבות של איכות חיים, קבלת החלטות משותפת והתמקדות בסימפטומים. בנוסף, הייתה גם הכרות בכך שיש הבדל בין ירידה פתאומית בתפקוד הכלייתי לבין תפקוד כלייתי יציב אך נמוך ולכן רופאי משפחה ניהלו מצבים אלו באופן שונה.
לסיכום, רופאי משפחה מנהלים CKD בחולים מבוגרים עם גישה הוליסטית ממוקדת מטופל, תוך התחשבות בתחלואה המרובה לצד ירידה בתפקוד הכלייתי הקשורה לגיל. לכן, החוקרים סיכמו כי הנחיות עתידיות של CKD צריכות להתייחס להשפעה של התחלואה המרובה על תפקוד הכלייתי בחולים מבוגרים.
מקור: