בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה של מעסיקים נגד המדינה בנוגע לתשלום דמי מחלה לעובדים ששהו בבידוד קורונה. השופטת יעל בלכר קבעה כי אין עילה לתביעה וחייבה את התובעים בהוצאות משפט של 75 אלף שקל. על התביעה דיווח בש שלמה בן ברוך, במגזין בית המשפט!.
עוד בעניין דומה
התביעה הוגשה על ידי חברת "סל-שירותי סיעוד" ו-21 מעסיקים נוספים שדרשו פיצוי בסך כולל של שלושה מיליון שקל עבור תשלומי דמי מחלה ששילמו לעובדים בבידוד. המעסיקים טענו כי משרד הבריאות חרג מסמכותו כשהוציא תעודת מחלה גורפת לעובדים בבידוד וכי המדינה צריכה לשאת בעלויות אלו.
לטענת התובעים, ברוב המקרים האנשים שנשלחו לבידוד על ידי המדינה לא היו חולים, מצב חורג מהכוונה המקורית של חוק ימי המחלה ופוגע במעסיקים ובעובדים. הם הצביעו על ההגדרה הברורה למחלה בחוק, אשר קובעת במדויק מי נחשב לחולה הזכאי לתשלום ימי מחלה.
עוד נימקו את דרישתם בכך שמשרד הבריאות חרג מסמכותו כאשר הוציא תעודת מחלה כללית עבור עשרות אלפי עובדים. מבחינה משפטית, המוסמך לעסוק בחוק ימי מחלה אינו שר הבריאות, אלא שר העבודה והרווחה, וכי רשות מבצעת, שאין לה סמכות כזו, ניצלה הוראת חוק קיימת כדי לשנותה.
התובעים סבורים כי הטיפול בתשלום עבור היעדרות העובדים צריך להוות חלק מהנהלים של מצב החירום שהמדינה קבעה. כאשר אדם חולה, מעסיק מחויב לשלם לו. אולם, כאשר מדובר בהוראה כללית הנוגעת למספר גדול של אנשים, "אנו מצפים שהמדינה תיקח אחריות על אזרחיה ולא תפקיר אותם מבחינה כלכלית". הם דרשו שהמדינה תישא בהוצאות הללו ותסדיר נהלים מסודרים, כפי שנדרש תמיד במצבי חירום, כמו במצבים בטחוניים קשים.
לטענתם, המעסיקים חויבו בתשלום לאחר שראשת שירותי בריאות הציבור דאז, פרופ' סיגל סדצקי, פרסמה תעודת מחלה גורפת אשר לפיה כל מי שחייב בבידוד לפי הצו ייחשב לחולה הנעדר מעבודתו לעניין חוק דמי מחלה.
המדינה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מהנימוק שאין בסיס חוקי לתביעת פיצויים בנסיבות אלו וכי ביטול תעודת המחלה הגורפת נעשה באופן מדורג כדי לאפשר הסדרה חקיקתית של הנושא.
כאמור, השופטת דחתה את טענות התובעים וקבעה כי אין מדובר בהטלת נטל בלעדי על המעסיקים, שכן גם העובדים נשאו בחלק מהעלות דרך ניכוי ימי המחלה שלהם. היא הוסיפה כי הנטל הוטל על ציבור המעסיקים כולו ולא על פרטים בודדים.