דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג') ובחן את זמני ההמתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים מעלה את בעיית המחסור ברופאים בישראל, לצד המתנה ממושכת של יותר מ-90 יום לביקור אצל רופא מומחה, קושי בזמינות לרפואה יועצת בעיקר בפריפריה והמתנה ממושכת יותר לייעוץ של מטופלים מעל לגיל 70.
עוד בעניין דומה
המתנה לתור לרפואה יועצת
על פי נתוני הקופות לשנת 2022, כ-70% מהתורים בקופות הם בתחומי ההתמחויות השכיחים: נשים, אורתופדיה, עור ומין, עיניים ואף, אוזן וגרון. אולם, תחומים אלה אינם בהכרח התחומים שבהם השיעור הגבוה ביותר של המתנה ארוכה, אלא שבמספר תחומים, כולל כירורגיית שד, אנדוקרינולוגיה, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, זמני המתנה מגיעים לשלושה חודשים, בשלוש קופות החולים - כללית, מכבי ולאומית.
בשנת 2022 חל גידול משמעותי במספר התורים שההמתנה להם ארכה יותר מ-90 יום בהשוואה לשנת 2019. עלייה של 31% ב"כללית" ו-43% ב"מכבי". ב"לאומית" הגידול הוא בשיעור של כ-8% עם המתנה של יותר מ-90 יום בתחומי ראומטולוגיה ופסיכיאטריה.
בכל ארבע הקופות זמן ההמתנה הממוצע הארוך ביותר היה בתחום ראומטולוגיה (בין 53 ל-71 ימי המתנה); אחריו אנדוקרינולוגיה (בין 47 ל-53 ימי המתנה); זמן ההמתנה הממוצע הקצר ביותר היה לאורתופדיה (בין 13 ל-20 יום); אחריו לאף, אוזן וגרון (בין 15 ל-21 יום).
בדיקת המבקר העלתה כי בהשוואה של זמני ההמתנה הממוצעים לרפואה היועצת על פי מחוזות, במחוז תל אביב נמצאו זמני ההמתנה הארוכים ביותר ובייחוד בתחום האנדוקרינולוגיה. במחוזות ירושלים, צפון ויהודה ושומרון, זמני ההמתנה היו קצרים יותר משמעותית ברוב התחומים הרפואיים. עם זאת, יש מספר תחומי התמחות שבהם המצב שונה, כמו רפואת עיניים וקרדיולוגיה ב"כללית", ופסיכיאטריה וגריאטריה ב"מכבי", שם לא נמצא יתרון מובהק למחוזות מחוץ לתל אביב.
ממתינים וממתינים יותר
המבקר בדק באמצעות סקר את המתאם בין גיל המטופל לזמן ההמתנה ומצא כי בני 70 ומעלה מזמנים יותר תורים באמצעות המוקד הטלפוני ופחות באופן מקוון, מה שעשוי לצמצם את מרחב האפשרויות המוצע להם לקביעת תור; מרבית הביקורים של בני ה-70 ומעלה הם ביקורים חוזרים אצל אותו רופא והם השיבו כי הם ממתינים זמן ארוך יותר (כ-14 יום יותר בממוצע) לתור בהשוואה למבוטחים בגילים צעירים. ניתוח נתוני הקופות העלה כי ככל שהמטופל מבוגר יותר, ההמתנה לתור ממושכת יותר.
עוד נמצא בניתוח הנתונים שככל שגיל המבוטח גבוה יותר, ובכלל זה בני ה-70 ומעלה, פוחתת הנטייה לקבוע תור לרפואה יועצת מחוץ ליישוב שבו הוא מתגורר המטופל. כך למשל, 25% מקרב התורים לנשים בקופת חולים לאומית בקריית שמונה נקבעו בתוך היישוב על ידי בנות 55 ומעלה, ולעומת זאת 75% מהתורים מחוץ ליישוב נקבעו על ידי בנות 30 ומטה.
המבקר בדק גם זמני המתנה לרפואה יועצת על פי משתנים דמוגרפיים - ערבים, חרדים, נשים וגברים. בין השאר מצא כי מתוך 37 התחומים שנבדקו בקופות כללית, מכבי ולאומית, ב-32 תחומים זמן ההמתנה של גברים קצר מזמן ההמתנה של נשים, וההפרש נע בין יום אחד ל-22 ימים.
מהו זמן המתנה סביר ורצוי? לא ברור
המבקר מצביע על העדר שקיפות בנוגע למדדים הקובעים מהו זמן סביר להמתנה לתור. בעוד שמשרד הבריאות קבע כי יש צורך בזמינות טובה של שירותי רפואה בקהילה, הוא לא הגדיר מהו בדיוק זמן המתנה סביר ורצוי. עם זאת, קופות החולים קבעו לעצמן כללים פנימיים לגבי זמני ההמתנה המקובלים, אך הן אינן משתפות מידע זה עם הציבור.
עוד כתב המבקר כי בסוף שנת 2019 השיק משרד הבריאות מערכת חדשה למדידת זמני ההמתנה לרופאים מומחים, כחלק מהתכנית לחיזוק הרפואה הציבורית. המערכת מנסה לחזות את זמני ההמתנה העתידיים על סמך התורים הפנויים ביומני הרופאים. אולם, לדברי המבקר, המערכת מתעלמת מגורמים חשובים כמו גיל המטופלים, מגדר או השתייכותם לקבוצות אוכלוסיה שונות, נתונים שעשויים להשפיע על זמני ההמתנה בפועל.
מחסור ברופאים
מהדו"ח עולה כי למשרד הבריאות אין נתונים מדויקים על מצבת הרופאים בישראל, עם פער עצום בין הנתונים השונים המתפרסמים על ידי אגפי המשרד. כדוגמה לכך מציין המבקר כי בדו"ח "כוח אדם במקצועות הבריאות 2021" שפרסם אגף המידע, היו 3.9 רופאים ל-1,000 נפש, ולפי נתוני מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד, אשר שימשו לצורך בניית תחזית מספר הרופאים המועסקים ל-1,000 נפש לשנים 2020-2035 היו 3.21. בחישוב לכלל אוכלוסיית ישראל מדובר בפער של יותר מ-6,000 רופאים.
"התחזית לשנים 2020-2035 מראה כי מספר הרופאים בישראל ל-1,000 נפש נמוך מהממוצע ב-OECD ונע בין 3.16 בשנת 2019 ל-3.02 בשנת 2035, לעומת 3.5 ב-OECD", קובע המבקר. נתון מדאיג במיוחד מתייחס לגילם של הרופאים בישראל – כמעט מחצית מהרופאים (48%) בשנת 2020 היו בני 55 ויותר, הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD שעומד על ממוצע של כ-33%, למעט איטליה - 56%.
מקור: דו"ח המבקר
המבקר מציין כי הצעות המדיניות להגדלת מספר הרופאים שגיבש משרד הבריאות וכן הצפי לפתיחת שלושה בתי ספר לרפואה נועדו להבטיח את מספר הרופאים הנדרש ואת רמתם המקצועית הגבוהה בטווח הארוך. אולם, בהתייחס לטווח הקצר והבינוני כי משרד הבריאות החל בעבודת מטה אך היא טרם הושלמה ולא התגבשה לתכנית אופרטיבית מלאה עם יעדים ומדדים לפי תחומי התמחות ואזורים גיאוגרפיים. בהעדר תכנית, לא ניתן לתת מענה הולם למחסור ברופאים מומחים בהתייחס לאזורים גיאוגרפיים.
את המחיר משלמים בפריפריה
המבקר מתריע במיוחד על ההשלכות הצפויות של רפורמת יציב: "34% ממקבלי רשיונות הרפואה בשנת 2022 למדו באוניברסיטאות בחו"ל שמשרד הבריאות הפסיק להכיר בהן. בפריפריה רוב הרופאים החדשים הם בוגרי האוניברסיטאות הללו: במחוז דרום - 51% ובמחוז הצפון 63%". משמעות הדבר היא שהחל משנת 2026 צפוי צמצום משמעותי במספר הרופאים החדשים, במיוחד בפריפריה.
המבקר נדרש גם לסוגיית התחרות בין קופות החולים. בעוד שמודל התחרות עובד היטב במרכז הארץ, שם היצע הרופאים המומחים גדול, הוא מתגלה כבעייתי בפריפריה. בשל צפיפות אוכלוסיה נמוכה, קופות החולים מתקשות לספק את מלוא שירותי הרפואה המקצועית בפריפריה, דבר המאלץ מבוטחים לנסוע ליישובים אחרים לקבלת טיפול.
המבקר מזכיר כי בשנת 2017 המליצה ההסתדרות הרפואית על פתרון בדמות "מרפאה אחודה" ביישובים עם מחסור במרפאות ומציין כי רעיון דומה יושם באופן זמני בתחילת המלחמה בשבעה באוקטובר, כאשר מפונים יכלו לקבל שירות בכל קופת חולים, ללא תלות בשיוכם הביטוחי.
דו"ח המבקר מצביע על קשיים בזמינות של רפואה יועצת בפריפריה. בשבעה יישובים פריפריאליים שנבדקו - קצרין, קריית שמונה, צפת, אילת, שדרות, נתיבות ואופקים - נמצא כי הקופות אינן מספקות את כל השירותים פנים מול פנים. למשל באילת, עיר המונה יותר מ-57,000 תושבים, רק ארבעה תחומי התמחות (יילוד וגינקולוגיה, ילדים, משפחה ועיניים) מוצעים על ידי כל הקופות.
עוד נמצא שבתחומים רבים שנבדקו בשבעת היישובים הפריפריאליים, קופות החולים מציעות רק רופא מומחה אחד, ועל כן אין למבוטח ביישוב יכולת לבחור את הרופא המועדף עליו. היות שמבוטח מקופה אחת אינו יכול לקבל שירות מרופא של קופה אחרת ביישוב, הרי שלא רק שנמנעת תחרות בין הרופאים, אלא שנפגעת רמת השירות שלה זכאי המבוטח. למשל בצפת, ב"כללית" וב"לאומית" יש תשעה תחומים המוצעים באמצעות רופא יחידי וב"מכבי" וב"מאוחדת" יש 12 תחומים כאלה מתוך 32 התחומים המוצעים על ידי כלל הקופות בעיר.
אפקט ההכנסה: מרוויחים יותר, עובדים פחות
דו"ח מבקר המדינה עוסק גם בקשר בין רמות השכר של רופאים מומחים לבין היקף שעות העבודה שלהם בקהילה. על פי הממצאים, הרופאים המרוויחים יותר עובדים פחות שעות. כך למשל, רופאים שהכנסתם השנתית נעה בין 600,000 ל-700,000 שקל מציעים לקופות החולים כ-26.7 שעות טיפול שבועיות בממוצע. לעומתם, רופאים המשתכרים בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה מספקים כ-22.32 שעות שבועיות בלבד - פער של כ-4.38 שעות בשבוע. המבקר מציין כי תופעה זו עשויה להיות מוסברת ב"אפקט ההכנסה" - ככל שההכנסה גבוהה יותר, גוברת הנטייה להעדיף שעות פנאי על פני שעות עבודה נוספות.
אי הופעה לתורים מבלי לבטל
בעיה נוספת שהדו"ח מציף היא תופעת אי ההופעה לתורים (NO SHOW), כאשר יותר ממחצית מהתורים (52.5%) שנקבעו בארבע קופות החולים לרפואה יועצת לא מומשו. המבקר מציין כי תופעת אי-ההופעה לתורים פוגעת באופן ניכר בהיצע התורים, מבזבזת את זמנם של רופאים ומביאה להתארכות זמני ההמתנה.
"על אף חשיבות נקיטת הצעדים לצמצום אי-הופעה לתורים שנקבעו ולא בוטלו, נכון למועד סיום הביקורת, הממשלה לא הביאה בפני הכנסת הצעת חוק הקובעת מנגנון לצמצום התופעה, כגון גביית דמי השתתפות עצמית בגין אי-ההופעה לתורים", כותב המבקר.
המבקר ציין לחיוב את פעולות משרד הבריאות להגדלת מספר הרופאים בפריפריה ובין השאר הזכיר את תכנית אילנות שכללה 60 סטודנטים לרפואה בעלי זיקה משמעותית לנגב ולגליל, אשר עם סיום לימודיהם והתמחותם מיועדים להגיע לאזורים אלה; תכנית רופאים כוכבים בפריפריה, המרכזת מתמחים מצטיינים ברפואה מכל רחבי הארץ, מציבה אותם בפריפריה ומכשירה אותם כדי שיובילו בעתיד את הרפואה בישראל ובפריפריה בפרט; ותכנית אופקים המציעה הלוואה מותנית למימון לימודי רפואה בחו"ל. לסטודנטים שיבחרו להתמחות במקצועות נדרשים ובפריפריה, תימחק ההלוואה באופן חלקי או מלא. המבקר מציין כי "עם זאת, נכון למועד סיום הביקורת, הן טרם נתנו אותותיהן והשפעתן צפויה להתקבל רק בעתיד, זאת במקביל להשלכה הצפויה מרפורמת יציב שתיתן אותותיה החל בשנת 2026".
מבקר המדינה קורא לשר הבריאות ומשרד הבריאות לגבש, בשיתוף קופות החולים, פתרונות שיש בהם להבטיח את זמינות השירות למבוטחים ובפרט בפריפריה - שירות שוויוני לכלל המבוטחים, בדגש על בני הגיל השלישי, לצד ניצול מיטבי של המשאבים.
יו"ר ארצי: "התארכות זמני ההמתנה היא תמרור אדום"
יו"ר ארצ"י (ארגון הרופאים העצמאיים בישראל), ד"ר אייל שפירא, מסר בתגובה לדו"ח: "הדו"ח מעורר חשש עמוק ואמיתי ליכולתה של מערכת הבריאות לתת מענה לצורכי מטופלים עד כדי איום על בריאות הציבור. העובדה שזמני ההמתנה לרופאים מומחים מתארכים לחודשים ארוכים, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים ותושבים בפריפריה, חייבת להוות תמרור אדום לכולנו.
"משרד הבריאות חייב לקבוע מהו זמן סביר ומרחק סביר לקבלת שירותי בריאות, בהתאם לדרישתנו מזה שנים רבות", אומר ד"ר שפירא. "רק כך ניתן לשפר את יכולתה של המערכת להעניק שירות ראוי לאזרחי מדינת ישראל.
בארצ"י בירכו על התייחסותו של המבקר לסוגיית אי הופעת מטופלים לתורים שנקבעו. "מדובר בבעיה חמורה שיוצרת עיכוב בקבלת שירותי בריאות למטופלים ואובדן זמן רופא. יש לגבש תכנית מסודרת שתכלול תמריצים וגביית דמי השתתפות, כדי לעודד מטופלים להגיע לתורים שנקבעו", מסר שפירא.
האגודה לזכויות החולה: "פגיעה באוכלוסיות המוחלשות"
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, התייחס הערב (ג') לדו"ח מבקר המדינה: "המתנה ממושכת לקבלת טיפול רפואי פוגעת ברמת השירות הרפואי הניתנת לחולים בישראל, ובמיוחד באוכלוסיות המוחלשות שאין בידן לצרוך שירותי רפואה באופן פרטי. זמני ההמתנה הארוכים דוחקים מטופלים רבים לפנות למערכת הפרטית, כולל לרופאים היועצים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים. הדבר גורם לרבים לוותר על שירותי הרפואה הציבורית, ובכך גם נחסכות לקופות החולים לקופות הוצאות כספיות כבדות.
"אנו פונים לקופות החולים לנקוט בפעולות מיידיות לצמצום זמני ההמתנה, באמצעות הרחבת שעות העבודה של הרופאים המומחים, בדגש על הרחבת שירותי רפואת המומחים היועצת בפריפריה, כמו גם לפתוח בפני ציבור המטופלים את האפשרות לקבלת שירותי רפואה יועצת במרפאות החוץ של המרכזים הרפואיים ובתי החולים הציבוריים ברחבי הארץ".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
