בדיקת דם בסיסית לאבחון אי ספיקת לב אינה זמינה בקופות

בישראל פועלות כיום תשע מרפאות ייעודיות לאי ספיקת לב בבתי החולים, כאשר במחוז הדרום אין אף מרפאה ייעודית. כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת חה"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם). מהדו"ח עולה כי בשנים 2022-2016, כ-2% מסך הפטירות בישראל היו בגין אי ספיקת לב. שיעור הפטירות מהמחלה עלה מ-9.6 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2016 ל-11.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2019.

שיעור הסובלים מאי ספיקת לב ברחבי העולם מוערך בכ-1%-2%. למשרד הבריאות אין נתונים מדויקים על מספר החולים בישראל, אך הוא מעריך ששכיחות המחלה בכלל האוכלוסיה דומה לשיעור העולמי. בהתבסס על אוכלוסיית ישראל בשנת 2023, המשמעות היא בין כ-97 אלף לכ-193 אלף חולי אי ספיקת לב בישראל - בין עשרה ל-20 מקרים לכל 1,000 נפש.

180 אלף חולי אי ספיקת לב בישראל

האיגוד הקרדיולוגי בישראל מציג הערכה ממוקדת יותר ומעריך כי בישראל יש כ-180 אלף חולי אי ספיקת לב, המהווים 1.8% מאוכלוסיית המדינה. על פי הערכות האיגוד, קיים תת אבחון ופער משמעותי בין מספר החולים המוערך למספר המאובחנים בפועל, שעומד על פי קופות החולים על כ-99 אלף איש. זאת כי תסמיני המחלה חופפים לתסמיני מחלות כגון מחלת ריאות כרונית או מחלות מטבוליות ודלקתיות אחרות.

נתונים שנאספו משלוש קופות החולים הגדולות מראים כי 58% מהמאובחנים הם גברים, כ-99% מהם בני 18 ומעלה. על פי נתוני שירותי בריאות כללית, המבטחת כמחצית מהאוכלוסיה, 44% מהמאובחנים סובלים מאי ספיקת לב בדרגה 1, 35% בדרגה 2, 10% בדרגה 3 ו-1% אחד בדרגה 4.

בדיקת BNP אינה זמינה במרפאות הקהילה

לגבי האבחון עולה מהדו"ח כי קיים קושי לקבל מקופות החולים בדיקת דם BNP, המומלצת בעולם המערבי בעשור האחרון בעולם המערבי לאבחון אי ספיקת לב, וזאת בשל מחלוקת בין משרד הבריאות לקופות החולים בדבר הזכאות לבדיקה זו במסגרת סל שירותי הבריאות שבאחריות הקופות. לפי האיגוד, העובדה שבדיקת ה-BNP אינה זמינה במרפאות הקהילה בארץ היא נקודת כשל עיקרית כיום בטיפול באי ספיקת לב בישראל. משרד הבריאות מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי הנושא נמצא בטיפול הגורמים הרלוונטיים.

כמו כן, לדברי האיגוד הקרדיולוגי, בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפולים למגוון רחב של סוגים של אי ספיקת לב, ורבים מהם אף נכללו בסל שירותי הבריאות אך לשיטתו ישנן חמש תרופות נוספות שיש להכניס לסל.

מחסור במומחי אי ספיקת לב

בתחום כוח האדם, נכון לינואר 2024 יש בישראל 877 רופאים בעלי תעודת מומחה בקרדיולוגיה, כאשר 65% מהם עד גיל 67. כלומר, יותר משליש מבעלי תעודת המומחה בקרדיולוגיה בישראל הם מעל לגיל פרישה. שיעור בעלי תעודת המומחה בקרדיולוגיה עד גיל 67 בישראל הוא 0.058 ל-1,000 נפש. האיגוד מדגיש כי קיים מחסור במומחים המתמקדים באי ספיקת לב. בנוסף, בשנת 2022 היו בישראל 134 אחיות שעברו השתלמות על-בסיסית בטיפול באי ספיקת לב.

מחלקות קרדיולוגיה – פערים בפריפריה

מערך הטיפול באי ספיקת לב בישראל נשען על 200 מיטות אשפוז בתקן במחלקות קרדיולוגיה, עם תפוסה ממוצעת של 111.4% נכון לשנת 2022. שיעור המיטות עומד על 0.02 לכל 1,000 נפש, והפריסה הגיאוגרפית לא אחידה: מחוז ירושלים מוביל עם 22% מהמיטות, אחריו מחוזות הצפון וחיפה עם 20% כל אחד, תל אביב עם 19%, המרכז עם 11% והדרום עם 8% בלבד. בנוסף קיימות עשר מיטות בתקן במחלקות קרדיולוגיה ילדים.

לצד מיטות האשפוז, המערך כולל שמונה עמדות אשפוז יום במרכז הרפואי שיבא, שהעניקו 5,597 ימי טיפול בשנת 2022. בנוסף, פועלות תשע מרפאות ייעודיות בבתי החולים, כאשר שלוש מהן במחוז הצפון ואף לא אחת במחוז הדרום.

רוב החולים באי ספיקת לב מאושפזים כיום במחלקות פנימיות, אף שהטיפול במחלקות קרדיולוגיה נחשב לאפקטיבי יותר. מצב המרפאות בקהילה אינו ברור בשל היעדר נתונים מדויקים.

האיגוד הקרדיולוגי מדגיש כי קיים מחסור חמור במרפאות לאי ספיקת לב בקהילה, במיוחד בפריפריה, וממליץ על הקמת מרפאות מקצועיות הכוללות צוות רב תחומי. בנוסף ממליץ האיגוד על הכפלת מספר מיטות האשפוז בפריפריה ותוספת של 5-10 מיטות בכל מחלקה במרכז הארץ. כמו כן, האיגוד ממליץ להוסיף 5-10 עמדות אשפוז אמבולטוריות בכל מרכז רפואי עם מחלקה קרדיולוגית ולהגדיל את מספר המומחים באי ספיקת לב

חה"כ חוג'יראת, שהזמין את הדו"ח, אמר כי "אי ספיקת לב היא תסמונת שמציבה אתגר משמעותי עבור מערכת הבריאות והחולים ומחייבת אותנו להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. ביקשתי את הדו"ח ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת כדי להבין לעומק את המציאות הקיימת ולהוביל דיון מקיף בוועדת הבריאות. עלינו לבחון את האפשרויות לספק לחולים את הטיפול והתמיכה הנדרשים, להעלות את המודעות לנושא ולדאוג לשיפור השירותים המוצעים כדי להקל על הסובלים מהמחלה ולשפר את איכות חייהם".